לאחרונה יצא לי להרהר מעט במילה "עדיף", בדגש על הטיותיה המפוקפקות לשונית (בגלל שתכנת וורד שמה קו אדום מתחתיהן) אך מדוברות - "לתעדף" ו"מתועדף". אם אתה מתעדף משהו, זה אומר שהוא חשוב יותר מאחרים או שדחיפותו גדולה יותר. האם זה אוטומטית הופך את הדברים האחרים לחשובים פחות? לא, זה רק הופך את הדבר הספציפי הזה לחשוב יותר. נגיד, פרס.

הרופאים של פרס מתעדפים את הטיפול בו. זה לא מפתיע, לא באמת חששתם שפרס שוהה כרגע במסדרונות שיבא ומחכה שיתפנה חדר, נכון? רופאיו מודים שהם מעניקים לו תשומת לב גדולה יותר מאשר למטופלים אחרים, או במילותיו של פרופסור רכס: "זו פריבילגיה שאנחנו כעם חייבים לפרס, גם כפרופסיה מקצועית, להחזיר לפרס על כל מה שהוא עשה לטובת המדינה כל חייו. אני יודע מה תהיה הביקורת על דבריי, שערכי הרפואה היא לרפואה ציבורית שוויונית, אבל אני מצטער, יש שווים ויש שווים יותר, ולא יעזור כלום". כלומר, פרס יקבל את הטיפול היסודי והטוב ביותר האפשרי ועל ידי טובי המומחים. זה לא אומר כשכשאתם תגיעו עם הילד למיון תאלצו, אחרי שחיכיתם כשלוש שעות, להסתפק במתמחה שער משלשום ולא ממש יודע איך להכניס עירוי אבל יתאמן על הילד. זה לא מה שהוא אמר, הוא רק אמר שפרס יקבל את הטיפול הטוב ביותר.

עוד תעדוף פלאי התחולל השבוע עם תמונות העירום של שרון פרי. השוטרים הודיעו שהם מתעדפים את התיק "כמו חקירת רצח", לפי ניסוח פוש שקיבלתי לאייפון. ואני מניחה שב"כמו חקירת רצח" הם מתכוונים לכך שהם חוקרים את הנושא באינטנסיביות ומעניקים לו משאבים רבים ולא, נגיד, מנסים להוציא הודאה מגנן רוסי אקראי שעבר ברחוב כי סתם חייבים לעצור מישהו. וזה אחלה, זה טוב שמתייחסים לתיק של שרון פרי בחומרה. כאילו, זה לא אומר שכל אחת אחרת שתמונות עירום שלה נגנבות מהנייד הופכת למושא דאחקות של שוטרים שבוהים בתמונות וקורצים אחד לשני "חחח איזה ראייה אחי". זה לא מה שהם אמרו, הם רק אמרו ששרון פרי מתועדפת.

רועה הצאן שהפך למדינאי ונשיא (צילום: מארק ניימן, לע"מ)
רק בריאות, נשמה | צילום: מארק ניימן, לע"מ

"יש שווים ויש שווים יותר" הוא הרי רפרור אורווליאני ("כל החיות שוות, אך יש חיות ששוות יותר"), לא ברור אם מודע או לא, שבבסיסו יש כשל לוגי – אם יש שווים ויש כאלה ששווים יותר, אז אין באמת שווים. לפי ההיגיון הזה, האם פרס שווה לאדם אחר בן 93, נגיד סבא שלכם, שבדיוק מגיע למיון? ברור, כולם שווים, אבל פרס שווה יותר. פרופסור רכס לא טועה, אגב. סביר להניח שפרס עשה יותר דברים בחיים מאשר סבא שלכם, הוא השפיע על חייהם של יותר אנשים מסבא שלכם, והרבה יותר אנשים יבכו עליו מאשר על סבא שלכם. הגיונית, אפשר להבין את זה. אבל רגשית, האם יש מישהו שיושב כרגע ליד מיטת בית חולים ואוחז בידו של סבא שלו (או אבא שלו או הבן שלו) ולא ברור לו שעבורו, האדם הספציפי הזה חשוב יותר מפרס או מכל אחד אחר בעולם?

זה מצוין שהעניקו לפרס ולפרי ולכל מי שראשי התיבות שלו הם ש"פ מענה וטיפול, אבל להכריז על תעדוף שלהם זאת טעות שרק ממוססת יותר את האמון השברירי גם ככה שלנו במערכת. אישה שתמונות העירום שלה נגנבו והופצו, לא רואה את הטיפול במקרה שרון פרי וחושבת לעצמה שאיזה יופי והיא מרגישה בטוחה יותר עכשיו, אלא שאיזה באסה שהיא לא שרון פרי. ופרופסור רכס צודק בכך ששמעון פרס הוא אדם מאוד משמעותי, אבל הוא לא יכול לקבוע את טיב הטיפול לפי חשיבותו של האדם, לעצור דימום מוחי לפרס זה לא כמו לפנק את בר רפאלי בעגלת בוגבו חינם ללידה. הרי על אותו היגיון אפשר לשאול אותו למה לא להשקיע את המשאבים האלה באדם צעיר יותר? ולמה לטפל בפושעים או במחבלים? והתשובה היא פשוטה – כי אתם רופאים וכי אלו בני אדם וכי כולנו ראינו "האנטומיה של גריי", אנחנו יודעים שמעורבת פה שבועה. זה נאיבי, אבל מגיע לנו, לכולנו, לפסוע לתוך בית חולים או תחנת משטרה בידיעה ששם, בפנים, כולנו מתועדפים.