פסקול קריאה ליום השואה
הסטטוס הזה הוא על הסרטון הכי מרגש שאי פעם יצא לי לשתף. זו סבתא שלי, זמרת האופרה ארנה פאלק וייס ז”ל, הסבתא שמעולם לא הכרתי, הסבתא שלמרות שהצליחה לעבור את כל שנות השואה במחנות (ווסטרבורק וברגן בלזן) היא נפטרה כמה ימים אחרי השחרור מטיפוס. כל השנים גדלתי ליד תמונותיה המדהימות, שומעת סיפורים מאבי כיצד שרה כלידרית באופרת קלן, פאר התרבות. היא “הכוכבת” שעליה פינטזתי כילדה. היה גם תקליט אחד ששרד, אך היה שחוק מדיי בכדי לשמוע אותו. לפני כחודש ימים, מוזיאון “יד ושם” לקח את התקליט ושלח אותו למעבדה לשחזור. ערב ליל הסדר, לפני עשרה ימים, קיבלנו לידנו את הדיסק, שמנו אותו רגע לפני קריאת ההגדה והקשבנו, נכדים ונינים, בפעם הראשונה לקולה ואת התחושה שעברה בי אני מתקשה להגדיר במילים. יומיים אחרי התיישבתי ובעזרתם של אחי וגיסי הכנו את סרטון היו-טיוב הזה. אני רוצה שתקשיבו לה (כדאי במסך מלא), אני רוצה שקולה סוף סוף יקבל את חיי הנצח, אני רוצה שהקול שלה יחזור לקהל, גם אם זה 70 שנה אחרי שנגדע. יהי זכרה ברוך.
הכותרות
פיגוע דריסה בצומת הגבעה הצרפתית. נהרג יוחאי שרקי, אחיו של כתב חדשות 2, יאיר שרקי.
אם תעלעלו בעיתונים או באתרים, תראו שסיפורי השואה לא תמו. דומה שככל שחולפות השנים הם רק מתרבים ומתעצמים. יותר תיבות פנדורה נפתחות, עוד ועוד חומרים מתגלים.
העיקר שבישר”ה יש ציטוט של דברי רה”מ בכותרת הראשית. ציטוט בעל עומק ומשמעות: “גם אם נעמוד לבד, לא יירא ליבנו” (אגב, הוא אמר “גם אם ניאלץ לעמוד לבד”).
הנה כל דבריו, בכתב ובצליל, אם תרצו.
בידיעות שישה עמודים ראשונים בעמודי הידיעות עוסקים בסיפורי שואה, כמו גם כל מוסף 24 שעות, העוסק בזוגות ניצולים.
גם בישר”ה מוקדשים עמודים רבים מעמודי החדשות לסיפורי שואה. בין היתר כותרת מעוררת תדהמה: “האב שרד את השואה – בתו משרתת בצה”ל”. מה? מה הפלא?
ויש עוד כותב שם מאותו ז’אנר: “הסבא לחם בנאצים כטנקיסט – הנכד שריונר בצה”ל”
יש לי עוד סיפורים להציע:
- האבא נולד בבילינסון – הבת שלו ילדה בבילינסון!
- האמא עשתה ניתוח אף – הבת לומדת רפואה!
- אחותי מגדלת תפוחי אדמה – הסבתא אכלה תפוחי אדמה בשואה!
אוקיי, הרעיון ברור, כן? המשיכו בלעדיי.
אז מה אם אריאל רובינשטיין אמר שאת יום השואה צריך לבטל. הוא לא ביטל בכך את זכר השואה ולא זלזל בכלום. להפך, הוא הסביר מה הדרך הנכונה לדעתו לציין את הטרגדיה. על מה ההיסטריה?
בידיעות, תחת כותרת הענק “בית חרושת לסרטן”, ממשיכים לעסוק בסיפור הסרטן בחיפה בכפולת האמצע. בהמשך למה שכתבתי אתמול ולתיאור בהארץ, ששונה מהתיאור בשאר העיתונים, מובאים דברי פרופ’ רפי ביאר, מנהל רמב”ם, האומר כי “בעשור האחרון חל גידול שנע בין 25-30% במספר חולי הסרטן המטופלים בכל ביה”ח, מבוגרים וילדים, אך מודה: ‘אנחנו כבי”ח לא יכולים למצוא קשר בין הגידול במחלות הסרטן לזיהום האוויר. הסיבה לסרטן היא מאוד מורכבת, ואנחנו לא יודעים את הכל’”.
הנה הודעת דובר המשרד לאיכות הסביבה מהיום (מאתר המשרד):
הדוח שפורסם בנושא תחלואה מבוסס על נתוני זיהום אוויר מלפני עשור.
המשרד להגנת הסביבה מפעיל במפרץ חיפה את מערך ניטור האוויר הגדול ביותר בארץ, וכל המדידות העדכניות של מצב הפליטות במפעלים מפורסמות לציבור בשקיפות מלאה באתר האינטרנט ובאתר המפל”ס.
על אף הירידה המשמעותית בזיהום האוויר והעובדה שלא נמדדו חריגות מתקני הסביבה, האזור עדיין מדורג במקום הראשון בפליטות מזהמי אוויר בישראל, כפי שפרסמנו באתר המפל”ס לפני כחצי שנה.
לאור מכלול הנתונים המשרד מגבש המלצות לשר החדש שיכנס לתפקיד, להכריז על מפרץ חיפה כ”אזור נפגע זיהום אוויר”, על פי סעיף 11 של חוק אוויר נקי.
משתכשכים בביצה
בלילה כלכלי שודרה אמש כתבה על דו”ח האי אמון של הציבור בבנקים.
בתוכנית של גדי סוקניק התארח אהוד פלג, מנכ”ל המועצה הישראלית לצרכנות. סוקניק הסכים עם דבריו, ואז העלה לשידור שני מתנגדים:
יוסי פרנק, מנכ”ל אנרג’י פייננס, טען שפלג “מדבר שטויות”.
מה עושה החברה של פרנק? הנה, מתוך האתר שלו: “משמשת כזרוע מתכננת ומבצעת של פעילות החברה מול הבנקים”. האם הוא כשיר לעדות?
השני, מאיר ברק (שלא הייתה אפילו כתובית לשמו), הוא סוחר מניות. נו, איפה נמצאים האינטרסים שלו?
שני דברים היה צריך סוקניק לעשות.
1. להביא גילוי נאות ולהסביר מה כל אחד מהחבר’ה האלו עושה, ושני, ליצור דיון בין השלושה, ולא כפי שנערכה התוכנית.
נחשו איפה מתפרסמת הידיעה הזו. הזוכה יקבל ביקור חינם.
ירון לונדון מודה שאין מספיק נשים בתוכנית שלו.
מח’ הגהה
נאלצים לעלוץ (המארקר, ע’ 14, אתמול).
באתר תוקנה הטעות.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
בני ביטון, ראש עיריית דימונה, מצטרף למצעד התגובות המקושקשות בעניין ענת וקסמן, הופך למבקר משחק, שופט את כישוריה כשחקנית וקורא להחרים את וקסמן ודומיה.
ובכן, באותה נשימה אני קוראת להחרים את אבי בן לולו, חבר בכיר בטיסות שוקולד בע”מ, המהווה קומץ מאוכלוסי המדינה הזו, ואת דומיו, כולל הנוסע מלרנקה.
הסטודנטית שהתלוננה נגד פרופ’ מריו שניידר חשפה את שמה בפייסבוק.
לא ברורה לי הסערה סביב ריקוד הנערות הרוסיות שטלטל את הרשת. יש בריקוד הרבה תנוחות יוגיסטיות שעברו עיבוד, אמ, טוורקינגי, אבל כל מתרגל יוגה יזהה את התנוחות בשנייה, נו. אוף, הסתימות רווחת בכל העולם.