הכותרות
♦ מעריב, כותרת ראשית:
“לבני: נקדם את חוק הגיור עם מי שלא חרד מהחרדים”
nrg: במפלגת התנועה החליטו שלא לחכות יותר להחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנוגע לקידום הצעת רפורמת הגיור, ולהבאתה להצבעה בישיבת הממשלה. בתנועה ינסו לקדם את “חוק הגיור” – החקיקה הבולטת שאותה מתאמצת המפלגה להעביר – בכנסת. כל זאת, לקראת מושב החורף שייפתח בשבוע הבא.
בידיעות: ע’ 6, בקטנה.
בהארץ הכותרת היא דווקא שנתניהו מנסה למנוע משבר.
בישר”ה המילה “גיור” לא מופיעה היום. כלומר, הסיפור לא מוזכר בשום אופן ופנים.
רק בטוויטר של דן מרגלית אפשר למצוא שורה (עם טעות הקלדה).
החלטת בעבי לדחות את חוק הגיור צינית ומקוממת.
— דן מרגלית (@Danmargalit) October 21, 2014♦ ב-10 בספטמבר התפרסם בהארץ דיווח על מסמכים סודיים שהועברו למשרד הפרסום מקאן אריקסון.
"…פרקליטיו של בניהו, עורכי הדין איל רוזובסקי וציון אמיר, פנו לקציני יאח”ה ברכה, ראם וסגן־ניצב יורם נעמן שלוש פעמים, ב–26 במארס, ב–18 ביוני וב–23 ביוני, והתריעו בפניהם על המצאות מסמכים סודיים ביותר בידי משרד הפרסום “מקאן אריקסון”, שנגדו ניהל בניהו תביעת דיבה (שהסתיימה בהליך גישור, ללא שמיעת ראיות). ברכה וחוקריו העדיפו להתעלם מההתרעות. רק לאחר שעורכי הדין פנו לפרקליטה המלווה – של התיק הקודם, אם כי לא בהכרח של התיק החדש – מפרקליטות מחוז תל אביב, עו”ד טוני גולדנברג, והתלוננו על הסיכון הביטחוני ועל אכיפה בררנית, הורה ברכה לפתוח בבדיקה. רוזובסקי ואמיר העבירו ליאח”ה בסוף מארס אסופת מסמכים שקיבלו ממקאן אריקסון כחלק מההליך האזרחי שניהל בניהו נגד משרד הפרסום. “יש להניח כי מסמכים אלה נמצאים גם במקומות אחרים”, הזהירו. המסמכים “כוללים גם חומרים סודיים רבים, בדרגות סודיות שונות, ובין היתר הסיווג ‘סודי ביותר’”…
היום מתפרסם בידיעות שמחלקת ביטחון מידע בצה”ל העבירה בימים האחרונים חוו”ד למשטרה, שבא נקבע כי למקאן אריקסון הגיעו מסמכים צבאיים סודיים. בעקבות זאת המשטרה תפתח בחקירה פלילית נגד שר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, בחשד שהעביר את המסמכים למשרד הפרסום, כדי שיתמודד מול תביעת הדיבה של בניהו.
האם מרגלית יכתוב על כך בעיתונו?
♦ הארץ הוא העיתון היחיד שבשערו מופיע רומן זדורוב, שסימני השאלה בגין הרשעתו ברצח תאיר ראדה עוד לא נעלמו.
♦ פרופ’ מיכה ברחנא, שהיה רשם הסרטן הלאומי, מסביר את הסיבה לתחלואה הגבוהה באזור חיפה: המפעלים המזהמים של לפני 20 שנה. מה שלא ברור מדבריו הוא מה המצב היום מבחינת המזהמים ומה נראה בעוד 20 שנה.
משתכשכים בביצה
♦ קובי ניב מוולווט את דן מרגלית שיצא נגד המהגרים מישראל באשר הם.
"מרים, אשתו השנייה והנוכחית של שלדון אדלסון הנ”ל, היא על פי כל ההגדרות הציוניות “יורדת” שביורדות. היא נולדה בתל אביב כמרים פרבשטיין, עברה עם משפחתה לחיפה, נישאה לאחד אריאל אוקסהורן, ובתחילת שנות ה–80 התגרשה ממנו. ב–1986 נסעה עם שתי בנותיה לארצות הברית וכעבור שלוש שנים הכירה שם את שלדון אדלסון, אז מיליונר בתחילת דרכו, אלמן בשנות החמישים לחייו, וב–1991 הם נישאו, ומאז היא חיה אתו שם, באמריקה המעטירה.
אז מה אתה אומר, דן מרגלית? גם היא “עריקה, נפולת של נמושות, נוטשת אב ואם ואח ואחות, מחליאה ומרתיעה”, הא? האם גם עליה חל פסק ההלכה שקבעת, שעל פיו מה שעשתה הוא “חטא כבד שאין עליו מחילה”?
פעם היו הילדים אומרים ש”שיא החוצפה זה להשתין לזקן על הקרחת, ואז לשאול אותו, ‘סבא, למה אתה מזיע?’” דן מרגלית, העיתונאי הבכיר, בהחלט שבר את השיא הזה, ובגדול."
שרה נתניהו מתראיינת
♦ טוב, לא בדיוק. יש סוג של הטעיה בכותרת הביניים הזאת. זה לא שהיא לא מתראיינת. היא מתראיינת, רק לא על מה שהייתם רוצים לשמוע.
בישר”ה יש ביקורת טלוויזיה על הדוקו של שרון כידון, אבחונים בהפרעה, ששודר אמש בערוץ 2.
בסרט השתתפה פסיכולוגית כלשהי+ רבים נוספים. עכשיו נחשו איזו תמונה מקסימה משמשת את ישר”ה לסקירתה שלשיר זיו?
הנה רמז, בפסקה הראשונה של הביקורת:
"…כידון ראיינה עשרות מומחים, אנשי חינוך, הורים ותלמידים, והביאה גם הצצה למשנתה החינוכית של שרה נתניהו, פסיכולוגית ילדים במקצועה…"
בביקורת הקצרה, 253 מילים, מוזכרים נתניהו ומשנתה בשני משפטים שונים. אף מומחה אחר מתוך העשרות שרואיינו, כך כותבת זיו, לא מוזכר או מצוטט. יש דרג ויש השרה נתניהו.
אבל למה סתם, למה סתם? הנה ראו את הביקורת של עינב שיף בידיעות, גם הוא כתב על הסרט אבחונים בהפרעה, וגם הוא מייחס שטח ניכר ממרבד המילים שלו לפסיכולוגית נתניהו, וגם העורכים שלו בחרו בתמונה שלה לאיור הביקורת.
"אם הייתי זכיינית טלוויזיה, נגיד כזאת שמפעילה את ערוץ 2, הייתי מראה לפוליטיקאים כמה אני מתחשב בהם, מפרגן להם הופעה מרגשת בריאליטי, מעלה רצועת ראיונות שתעניק להם פלטפורמה מפנקת וכמובן מוצא איך להסתדר עם ראש הממשלה. הוא תמיד הכי משפיע, אבל אומרים שאולי הוא גם יחזיק בקרוב בתיק התקשורת…"
ואז הוא ממשיך בניתוח רעיית הרה”מ, מזכיר שהיא לא מרבה להתראיין, וכשזה כבר קורה, חשיפתה נעשיות בצורה מבוקרת. הסרט הזה, כותב שיף, הוא במה אידיאלית, כי לא מביאים בו “עדויות מביכות וחשבונות מים מנופחים”.
הסרט עצמו, מסכם שיף, “לקח נושא חשוב, אבל היטיב לא לחדש בו דבר… ולהתנהל במין הפרעת קשב משל עצמו. אבל למי אכפת, העיקר שבלשכת רה”מ מרוצים”.
אביעד קדרון בוואלה צולף בשרון כידון על כישוריה המרובים לכאורה, מבקר את מגרעות הסרט, אבל חותם בשבח מסוים לנתניהו, תוך טענה נגדנו.
"על פניו, אכן ניתן לתהות לגבי השתתפותה בסרט לאור דיווחים על מעורבות פוליטית גוברת בענייניה של הזכיינית רשת לקראת פיצול אפשרי של ערוץ 2 במקביל לדיווחים על מינויו של ראש הממשלה לשר התקשורת. בפועל, השתתפות נתניהו בסרט מנפצת מיתוס מיזוגני. למישל אובמה מותר להשתתף בתוכניתו של ג’ימי פאלון אבל לשרה נתניהו אסור להשתתף בסרט דוקומנטרי? “אבחונים בהפרעה” מציג את נתניהו כאשת מקצוע לגיטימית, משהו שרבים שכחו וחבל שכך. לערב אחד שרה נתניהו לא היתה קריקטורה והעולם לא חרב."
הארץ התעלם מהסרט.