הכותרות
♦ מוזר, ישר”ה תוקף את הרשימה של מפלגת העבודה. מעניין למה.
“רשימה תל אביבית בלי שום ניסיון“. ובשער: “מפלגת העבודה, צעד גדול שמאלה”.
שלושת העיתונים האחרים דווקא משבחים (לפחות בכותרת הראשית) את הכוח הנשי שעלה בפריימריז הללו.
אבל הנה הפתעה: נחום ברנע מסכים עם ישר”ה: “במבט ראשון נראות תוצאות הבחירות במפלגת העבודה כהצלחה גדולה… במבט שני התוצאות מלהיבות פחות. הרשימה יונית מדי, תל אביבית מדי, בוסרית מדי…”
נתניהו בפייסבוק: מפלגת העבודה בחרה רשימה של שמאל קיצוני ואנטי ציוני.
♦ רשימת הבית היהודי, טרייה טרייה.
♦ לילך סיגן קוראת לסתיו שפיר ולאיציק שמולי לוותר על תפקידי השרים. נכון, שרים צריכים ניסיון, כושר ניהולי וכן הלאה, אבל האם קראה סיגן ליאיר לפיד לוותר על תפקיד השר? לא ולא, להפך, לפני שלוש שנים בדיוק היא חיבקה אותו בחום ובשבחים רבים, איזה כישורים היו לו להיות שר? ובכן נוכחנו, שום דבר, ואכן, ככל הנראה לא יהיה שר יותר, אבל סיגן לא קראה לו בזמן אמת לוותר על התפקיד מאותן סיבות בדיוק שבשלן היא קוראת לשניים אלו לעשות זאת.
התאונה
לוחם מג”ב, אבי גרונוב בן 19 משדרות נהרג אתמול מכדור שנפלט מהנשק של חברו ליחידה, עת ניקה אותו, בחדרי המגורים בבסיס מג”ב סמוך לקיבוץ יד מרדכי. מח”ש פתחה בחקירה. המקרה הנורא מובא בהרחבה בעמוד 14 בידיעות.
אחד מהסרטים שאני עובדת עליהם עוסק בתאונת ירי דומה שאירעה לדוד שלי ב-1957. צה”ל הסתיר את רוב הפרטים מהמשפחה עד שהתחלתי לחקור את הפרשה, לפני כמה שנים. עד היום צה”ל מערים עלי קשיים צנזורליים משונים על פרטי החקירה.
טוב שלפחות היום, דקה אחרי שאירוע נורא כזה קורה, כל הפרטים חשופים לכל (או כמעט כולם. שם היורה לא מתפרסם עדיין).
הרוג פלסטיני
גנב רכב פלסטיני נהרג במהלך מרדף של צה”ל. החייל היורה חשב שמדובר במחבל. צה”ל חוקר.
כל העיתונים מדווחים על המקרה.
רומן בין ידיעות לשרון גל
עוד ראיון עם שרון גל בידיעות, עם הפניה בשער. עכשיו העילה היא “ראיון ראשון כפוליטיקאי”. גל הוא פוליטיקאי חמש דקות ושלושים שניות. מה יש לו לומר כפוליטיקאי? מה הוא יודע על להיות פוליטיקאי? לא מבינה.
במאי 2013 התפרסמה על גל כתבה ב-7 לילות, שבעטיה הוא יצא למלחמה נגד העיתון.
ב-22 בנובמבר 2013 התפרסם ב-7 ימים יומן סיום החקירה של גל, בחתימתו, כנראה במסגרת הסכם פשרה אחרי הכתבה הקודמת.
ב-5 בספטמבר 2014 התפרסמה עוד כתבה של רז שכניק על גל, הפעם בעקבות השתלבותו בערוץ 20, השייך גם לידיעות.
ואילו מחר, 16 בינואר 2015 יתפרסם ראיון נוסף. כאמור “ראיון ראשון כפוליטיקאי”. למה? כי ביבי על הכוונת שלו?
זה נקרא לעשות צחוק מהעבודה.
יש עורכים בבית?
משהו חדש מתחיל הוא קמפיין הבית היהודי מהבחירות הקודמות, ולא קמפיין העבודה.
והחד”ש? בכלל בקטע ציני (ישר”ה, ע’ 4).
(התודה ל-Major)
משתכשכים בביצה
טור הווטסאפ של מיקה אלמוג על גן פשוש עבר מהארץ לידיעות. ממחר ב-7 ימים. שמחים?
(שאלה זו מופנית לכולם, למעט הקורא לחם).
תוכן שיווקי בסטטוסים מצייצים
שמח בביצה ורוגשת הרשת: שיחת היום דאתמול היא הסטטוסים המצייצים של אבי לן, שמתברר כי חלק מהם הוא תוכן ממומן. איזה חלק? כמה מהסטטוסים שמצחיקים ומרגשים אתכם ממומנים? אני לא יודעת.
ראשון היה גלובס שחשף את הסיפור, ynet לקח את הסיפור מגלובס תוך מתן קרדיט, והמארקר אף הוא הביא את הדברים בקצרה, בלי לתת קרדיט למתחרה הוורוד. מתוך דבריו של רועי גולדנברג בגלובס:
גורם בכיר בשוק האינטרנט אמר ל”גלובס” כי “אתה יכול למצוא שם בנקים או חברות סלולר שקונים פרסום נגד מתחרים כמו תלונות על שירות לקוחות, בדיחות על המתחרה או סיפורי זוועה על החברה עצמה. הרבה מותגים משתמשים בזה בתור במה להפצת קמפיינים שנראים ויראליים לכאורה אבל קודמו בתשלום”.
לדבריו, התנהלות זו עובדת מאחורי הקלעים כבר למעלה משנתיים, ו”הם דואגים שמישהו שבדרך-כלל כותב ומפרסם ב’סטטוסים מצייצים’ יכתוב משהו מצחיק, מרגש או מזעזע על נושא מסוים – ואז ‘סטטוסים מצייצים’ מוצאים את הסטטוס ‘במקרה’ ומפרסמים אותו.
על פי הכתבה, התנהלותו של לן מנוגדת לתקנון פייסבוק, אך לא ברור מהתשובה למה לא מפעילה החברה את מדיניותה במקרה של סטטוסים מצייצים. אולי הגיעו להסדר עם לן?
…קידום סטטוסים ממומנים כשהתשלום נעשה ישירות מול מפעיל העמוד, ולא באמצעות מערכת הפרסום של פייסבוק, מנוגד לתקנון של הרשת החברתית. באשר לשאלה מדוע פייסבוק עצמה לא נוקטת צעד בנושא כדי למנוע מ”סטטוסים” לגבות תשלום על סטטוסים מקודמים – מפייסבוק נמסר בתגובה כי “לחברה יש מדיניות ברורה לגבי שימוש מסחרי בפלטפורמה. כל שימוש מסחרי במקומות שלא נועדו לכך מהווה הפרה של מדיניות זו. פייסבוק היא פלטפורמה של תוכן אמיתי ואותנטי. תוכן ממומן צריך להיות מסומן ככזה”.
ביוני 2014 שאלתי את לן באשר לסטטוס מסוים שלו, על מקום בשם קלרה. תגובתו: “נפלתי בפח“.
מה שמעניין זה מה שסיפר לן עצמו בראיונות על העמוד והכסף שאין בו:
בראיון לגלובס ביוני אשתקד (לפני חצי שנה, V) אמר לן כי “במתכונת הנוכחית העמוד לא מביא כסף. אין דרך לעשות כסף בפייסבוק. הנדל”ן לא שלנו, ולכן אנחנו לא מרוויחים עליו”.
בראיון במאקו מלפני שנה וחודשיים נאמרו הדברים הבאים:
בהחלט יכולהיות שהמהפך חל רק בפרק הזמן שעבר מאז הראיונות, רק שלא שמענו על כך, וגם לא גולשי סטטוסים מצייצים, שלא יודעים אילו מהחומרים שהם קוראים הם תוכן שיווקי ומהם סטטוסים אותנטיים.
נכון להבוקר, לא הייתה שום תגובה של לן בסטטוסים מצייצים, ועולם כמנהגו נוהג שם.
שורה תחתונה: תוכן שיווקי יש לסמן באופן ברור.
גילוי נאות: בעת פרויקט מימון ההמון לסרט שלי בהדסטארט, באוגוסט האחרון, ביקשתי מלן להעלות סטטוס בנושא, אך לן אמר לי שסרטון הגיוס לא מתאים למצייצים והציע שאכתוב סטטוס מרגש, אך ויתרתי.
תרבותV
שלישיית שריד (ביתי אל מול גולן, טוב ללכת בדרכים) מתאחדת היום להופעה אחרונה בחדר האוכל של קיבוץ שריד.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
דיון ארוך נערך אתמול בלילה בין דיוויד סטברו לחרטא ברטא בבלוג של דיוויד, על מהות המוסלמים וארגוני הג’יהאד, אחרי הפוסט שכתב.
לפני 15 שנה נולד אתר דה מארקר. הנה הסרטון על אודותיו.
עד עכשיו מנויי הדיגיטל של הארץ יכלו לקרוא את המהדורה המודפסת של העיתון (שהוצנעה בתחתית האתר, ממש בסוף בסוף). מעתה אי אפשר לקרוא אותה. גודל האות אינו מספיק. אולי זה משהו זמני, אני לא יודעת, בכל מקרה זה המצב.