"לפתע התברר לי שכל שתיכננתי לגיל השלישי, למשפחתי, ילדי, ואפילו נכדי התבסס על מצג שווא. משהו שנמצא באזור האפור שבין רשלנות חמורה, הפרת אמונים ולכאורה אפילו הונאה זיוף ומרמה" - כך טוען היום (ו') אורי לוי, העתונאי ומנחה הטלוויזיה הוותיק ברשות השידור, מבכירי שדרני הספורט בישראל ולשעבר מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון, בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו.
לדבריו, "לפני 15 שנה החליטה רשות השידור להעניק חוזים אישיים לכמה מעובדיה. נבחרו עובדים מצטיינים, כאלה שתרמו ולא נמצא רבב בהתנהלותם. חלקם בקול ישראל וחלקם בערוץ הראשון. בצניעות, גם אני הייתי בין הנבחרים. חוזה אישי לא יוצא דופן ולא חריג בהיקפו, בוודאי לוותק שצברנו. הסכום המדובר היה 23,400 ברוטו. כולל עבודה בשבתות וחגים ושעות בלתי פוסקות".
"התקיים משא ומתן ונחתם חוזה שגם קבע את דרגת הפרישה שלנו. בצורה מפורשת. ללא תנאי. לא דרגה חריגה, ולא סכום פנסיה יוצא דופן. כל פקיד עם ותק סביר מקבל זאת. על החוזה חתמו סמנכ"ל הכספים של הרשות, מנכ"ל הרשות, הלשכה המשפטית אישרה ויצאנו לדרך. מילאנו את חלקנו בחוזה עד תום. שעות בלתי סופיות, שבתות וחגים, עבודה תחת לחץ ומתח שבמקרה שלי גם הובילה אותי לארוע מוחי, שנות ניהול ארוכות, תפקידי מפתח ועוד.
"והנה הגיע מועד הפרישה. ומה רואות עיני? מכתב מהאוצר שהוא אינו מכיר בסעיפי הפנסיה וימי המחלה בחוזה. לטענתו אמר זאת לקברניטי הערוץ כבר לפני 15 שנה; אבל אין כל אסמכתא לכך, בוודאי שאין כל זכר למסמך שמיידע אותנו על כך. והנה מתברר שכל מה שהסתמכנו עליו שווה לפח. הפנסיה שתוכר לנו היא ברמה של פקיד מתחיל. 40 שנות שירות כולל ניהול בכיר ופנסיה חד ספרתית נמוכה. ועכשו בגיל 65 לך תתמודד עם הטרוף הזה. אין עם מי לדבר ואין למי להסביר.
"100 ימים לסוף הדרך ומישהו הופך את שנות השידור שלי לאפס. לא רוצה לצרף את שמות חברי למצוקה. כולם בכירים מוכרים וידועים. שומר על הפרטיות שלהם. אבל אני אצא למלחמה. כי מישהו מנסה לפגוע בילדים שלי, במשפחתי. ואני לא אוותר. זהו הערוץ שלי. זוהי דרכו. וזה האוצר שלכם. וזה יכול לקרות לכל אחד".
עוד ב-TheMarker
פרסומת אחת, ונחזור לשדה הקרב: כמה עובדים יש בגלי צה"ל ומי מממן אותם?
מיקרוסופט נכנסת לעסקי המריחואנה
