תאגיד השידור הציבורי "כאן" מבצע בימים אלה מהלך מקדים למניעת פגיעה בסיכויי הקמתו: אתמול שיגר התאגיד לראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, ולשר האוצר, משה כחלון, מסמך מפורט שבו מוצהר כי התאגיד יהיה ערוך באופן מלא לשידורים ב–1 בינואר 2017. המכתב פורסם הערב גם בחדשות 2 על ידי עמית סגל. נתניהו וכחלון ייאלצו להשיב למכתב המועצה בתוך 14 יום ולהחליט האם מאפשרים אתההקדמת המועד ל-1 בינואר.

המסמך, שבו 35 עמודים, כולל פירוט מלא של תכנים, אמצעים טכניים, שטחי נדל"ן ואמצעים אחרים לתחילת השידורים. מטרת המסמך היא לקבוע עובדות בשטח, ולהצהיר כבר כעת על מוכנות לשידורים. כך, יהיה לנתניהו וכחלון קשה יותר לדחות את הקמת התאגיד בתאריך המיועד או לקדם את הצעת החוק של יו"ר הקואליציה, דוד ביטן (הליכוד), לסגירתו.

תאגיד השידור הציבורי היה אמור לקום כבר במארס 2016, או לכל המאוחר באוקטובר, אך נתניהו הוביל חקיקה שתאריך את מועד העלייה לאוויר ל–30 באפריל 2017. ואולם לפי החוק, אם התאגיד יוכיח כי הוא ערוך לשידורים בינואר, הוא יוכל לעלות כבר אז. ההחלטה אם תאריך הקמה יוקדם תלויה רק בהחלטה של נתניהו וכחלון אם התאגיד מוכן לשידורים.

המסמך שהציג התאגיד עדיין חלקי מאוד. לא מוצגות בו תוכניות רחבות יותר לתחילת השידורים, כמו לוח השידורים המתוכנן, פורמטים של תוכניות דגל בולטות או שמות של מגישים ופרשנים בכירים בחטיבת החדשות. בנושא זה אמרו בתאגיד כי ימסרו את לוחות השידורים המלאים לקראת העלייה לאוויר. עם זאת, המסמך המפורט מציג את מגוון תחומי הפעילות שבהם התאגיד כבר ערך התקשרויות או גייס כוח אדם, והוא ערוך לשידורים. 

"התאגיד הוא חברת מדיה מודרנית, יעילה ואפקטיבית — המייצרת, מזמינה ומפיצה תכנים בערוצי טלוויזיה, רדיו ודיגיטל, בהלימה לערכי השידור הציבורי", נכתב במסמך שהוגש לשרים. "ב–1 בינואר 2017 יהיה התאגיד ערוך ומוכן לשידורי טלוויזיה, רדיו ודיגיטל מבחינה טכנית, לוגיסטית והנדסית, בפריסה ארצית 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, בשגרה ובחירום — כולל הפעלת ערוץ טלוויזיה עיקרי בשפה העברית וערוץ טלוויזיה בשפה הערבית, שמונה תחנות רדיו ושידורי דיגיטל".

נדל"ן: איפה יפעל התאגיד?

רשות השידור נהנתה ממתחמי נדל"ן רבים. רק בירושלים מחזיקה הרשות בשלושה מתחמים (שערי צדק, רוממה והלני המלכה). בנוסף, היו בבעלותה מתחם גדול בקריה בתל אביב ומשרדים רבים ברחבי הארץ. שטחים אלה כבר עברו לידי המדינה במסגרת ההסכם לסגירת רשות השידור.

התאגיד עצמו מוקם בשטחים חדשים. מבנה הקבע של התאגיד יהיה מוכן כנראה רק ביולי 2017 — וגם אז רק באופן חלקי. המבנה מוקם בימים אלה ברחוב כנפי נשרים 35 בירושלים. עבור רכישת חמש קומות במבנה שילם התאגיד כ–100 מיליון שקל, ובהמשך יושקעו עוד כ–30 מיליון שקל עבור התאמת המקום לשידורים.

בשלב זה, "כאן" ישדר ממתחמים שכורים — הוא שכר שטח של 375 מ"ר במתחם גט"י בהר חוצבים בירושלים, שממנו ישודרו מהדורות החדשות של קול ישראל בערבית, בערבית וברוסית.

עד למעבר לירושלים, רוב הפעילות של התאגיד תיעשה ממתחם אולפנים בשטח של 4,750 מ"ר במודיעין. השטח, שנמצא בבעלות ערוץ 9, כולל אולפני חדשות, אולפני רדיו, דסק חדשות וחדרי עריכה. מתחם נוסף שממנו יפעל התאגיד, ששטחו 2,330 מ"ר, ממוקם בתל אביב והיה בעבר בשימוש אתר Ynet. השטח כולל אולפן טלוויזיה ו–11 אולפני רדיו, וישמש בין השאר את דסק המשנה של חטיבת החדשות. בנוסף, יושכרו משרדים בחיפה ובבאר שבע.

תוכן: האם יהיה מה לשדר?

גם אם הנדל"ן קיים והאולפנים מוכנים, בסופו של דבר התאגיד ייאלץ להציג כבר ביום הראשון תוכן שימלא את לוח השידורים, הן בערוץ המרכזי בעברית והן בערוץ בערבית. נושא זה מורכב במיוחד, שכן הפקת תוכן משמעותי — סדרות דרמה או דוקו — נמשכת זמן רב, לעתים שנה או שנתיים, והתאגיד החל להוציא לדרך תכנים בהיקף משמעותי רק בחודשים האחרונים. בשורה התחתונה, התאגיד כנראה לא ייצא לדרך עם תוכן טלוויזיוני איכותי, כפי שהמנכ"ל אלדד קובלנץ היה בוודאי רוצה, וייאלץ ככל הנראה להתבסס על הרבה שידורים חוזרים.

למרות זאת, בתאגיד אומרים כי יוכלו לעמוד בלוח הזמנים ולהציג לוח שידורים. כך, ל–TheMarker נודע כי התאגיד חתם על הסכם עם אולפני הרצליה, שיפיקו עבור "כאן" שלוש שעות יומיות של תוכני אקטואליה וענייני היום בשעות הבוקר ואחר הצהריים.

העסקה נעשתה במסגרת ההיתר שניתן לתאגיד בחוק לבצע מיקור חוץ לתוכנית אקטואליה. עדיין לא ברור מי יגיש את התוכניות האלה, אך בתאגיד אומרים כי המגישים יהיו דמויות מרכזיות ומוכרות. תוכנית נוספת תתמקד בתחקירים, בהפקת החברה של חיים סלוצקי ובעריכת טלי בן־עובדיה. בכל מקרה, בתאגיד טוענים כי היקף התוכן המקורי שיספק התאגיד בימים הראשונים לשידורים יהיה גדול יותר מזה שמספקת רשות השידור כיום.

עד כה, הוציא התאגיד 139 מיליון שקל על הפקות מקומיות שביניהן 82 פרקי דרמה, 53 סרטי תעודה ותחקירים ו–59 פרקים של הפקות בשפה הערבית. סכום זה בא בנוסף לכ–60 מיליון שקל שהוציא התאגיד עבור ארבע סדרות דרמה, שישה סרטי תעודה ותכנים נוספים שיצאו לדרך עוד ברשות השידור, אך נחשבו עד כה "הפקות כלואות" לאחר שלא נמצא תקציב להשלמתן ברשות השידור.

בנוגע לערוץ בשפה הערבית, בתאגיד אמרו כי מונו לו מנהל וצוות מקצועי, וכי נבנה עבורו אולפן חדשות ייעודי במתקן הזמני במודיעין. בנוסף, הוקצה לערוץ אולפן נוסף במשרדי התאגיד בחיפה.

התאגיד גייס עד כה 535 עובדים — מהם 300 יוצאי רשות השידור ו–235 עובדים שלא הועסקו ברשות — כלומר, 56% מעובדי התאגיד שנשכרו הם עובדי רשות השידור לשעבר. הצפי הוא כי ביום הפתיחה יועסקו בתאגיד השידור 700 עובדים. בתאגיד אומרים כי 20% מהעובדים שייכים למגזרים ששולבו עד היום באופן מצומצם בכלי התקשורת. בנוסף 43% ממצבת העובדים הן נשים, ושיעורן בהנהלה הוא 46%.

חדשות: אין מגיש, אין עורכים

כפי שזה נראה כרגע, עקב האכילס של התאגיד הוא שידורי חטיבת החדשות. התאגיד גייס את השדרה המרכזית של עיתונאי רשות השידור — אך לצד זאת גייס גם עיתונאים מכלי תקשורת אחרים — בהם ראש הדסק הכלכלי בתאגיד, שאול אמסטרדמסקי, ועיתונאים לדסק התחקירים ולתחומים נוספים.

בפועל, ביום ההקמה כבר תהיה פעילות של חטיבת החדשות המאוחדת, שאמורה לספק תוכן לטלוויזיה, לרדיו ולדיגיטל. חלק משידורי האקטואליה במהלך היום יופקו במיקור חוץ, אך מהדורת החדשות המרכזית בשעות הערב תתבסס על עיתונאי התאגיד. במקביל, התאגיד מכוון להרחיב את פעילות הדיגיטל, גם בתחום החדשות, ולהסיט לשם כך תקציבים ותקני כוח אדם מחטיבת החדשות לחטיבת הדיגיטל.

למרות זאת, ישנם פרטים משמעותיים חסרים — למשל, עד כה לא ידוע מי יהיה המגיש המרכזי של מהדורת החדשות. יעקב אילון, מגיש "מבט" בערוץ 1, הודיע על מעבר לאתר "וואלה news". לא ידוע על משא ומתן עם טאלנטים אחרים. בתאגיד אומרים כי העובדה שנוצר שיח ער על האפשרות שהקמתו תבוטל גורמת לעיתונאים ופרשנים בכירים להירתע מלהצטרף אליו, מחשש שלא יקום כלל.

לצד זאת, התאגיד ספג ביקורת על כך שבהנהלתו אין מספיק אנשים בעלי ניסיון שיוכלו להקים חטיבת חדשות כה מורכבת וסבוכה. בתאגיד, מנגד, מרגיעים ואומרים כי עד יום תחילת השידורים חטיבת החדשות תפעל בהרכב מלא, ותספק תוכני חדשות לכל אמצעי המדיה. בכל הקשור להיבטים הטכניים של הפקת שידורי חדשות, בתאגיד טוענים כי יצרו מערכת ניהול חדשות ברמת ביצוע גבוהה — שכוללת 65 מערכות שידור חי, מערכות צילום, עריכה ועיצוב HD. עוד מסרו כי המערכת תייעל את הפקת התוכניות באולפנים, תחסוך בכוח אדם ותאפשר שידור גמיש, מהיר ודינמי.

רדיו: עוד שתי תחנות חדשות

הנהלת "כאן" מתכוונת להגיש למשרד התקשורת בקשה להקמת שתי תחנות ארציות חדשות, בנוסף לשמונה התחנות הקיימות של קול ישראל. ב"כאן" מעוניינים להקים תחנה המיועדת למגזר החרדי ותחנה נוספת לצעירים.

כיום משדרת קול ישראל בשמונה תדרים: רשת ב', המתמקדת באקטואליה; רשת א', שעברה מתיחת פנים ותתמקד בתרבות; רשת ג', שמתמקדת במוסיקה ישראלית; קול המוסיקה; רדיו רק"ע בשפות שונות; רדיו מורשת; רשת ד' בערבית ו–FM88. בתאגיד בחנו את הצרכים בשוק, והחליטו לבקש ממשרד התקשורת להקצות להם שני תדרים נוספים.

פועלות כיום בישראל שתי תחנות רדיו במגזר החרדי — רדיו קול חי הוותיק ורדיו קול ברמה לציבור הספרדי־תורני. ב"כאן" רוצים להקים תחנה חדשה, שתייצג את מגוון הזרמים החרדיים באופן שוויוני, ותעסוק "בנושאים שעל סדר היום הדתי, החברתי והמדיני, לצד תכני תרבות, מוזיקה והרחבת הדעת שפונים באופן ייעודי לקהל זה". בתאגיד מסבירים כי התחנה תתבסס על צוות עיתונאים חרדי, כך שיתאפשר לעיתונות החרדית לקבל ביטוי רחב בכלי תקשורת ציבורי.

תחנה נוספת תפנה לצעירים בגילאי 12 עד 22, ותתבסס בעיקר על מוזיקה פופולרית עכשווית — ישראלית ובינלאומית. בתאגיד אומרים כי התחנה תתן במה לאמנים חדשים וצעירים, וכי היא "תאפשר חשיפה בקנה מידה רחב למוזיקאים בתחילת דרכם, שאין להם היום פלטפורמה ייעודית ברדיו הישראלי".

דיגיטל: 8 מיליון צפיות

הפעילות המשמעותית ביותר של התאגיד כיום היא הסרטונים שהוא מפיק, שמופצים בעיקר בפייסבוק, וזאת כחלק מהתפישה כי החטיבה הדיגיטלית היא חטיבת תוכן עצמאית. בתאגיד מציגים נתונים שלפיהם 65% מהגולשים בנחשפו לתכנים בפייסבוק הם צעירים עד גיל 35 — קהל יעד שלא נחשף עד כה לתוכני רשות השידור. עד כה נרשמו 8 מיליון צפיות לתוכניות שהפיק התאגיד, שכוללות סדרות דוקו כמו "דוקותיים" ותכנים שעוסקים בשירה עברית, בכלכלה, ביחסי חרדים־חילונים ועוד.

העלויות: בתאגיד מכחישים את מסקנות מסמך ביטן

תאגיד השידור נאלץ להתמודד בימים אלה עם הניסיונות של ביטן ונתניהו לסגור אותו, בין השאר לאחר שביטן הפיץ מסמך שבו טען כי סגירת התאגיד תחסוך לקופת המדינה כ–2 מיליארד שקל. במשרד האוצר מיהרו להכחיש את הנתונים, ובכיר באוצר אף כינה את המסמך "חארטה בריבוע", והוסיף כי הוא מקווה שבתור יו"ר קואליציה "ביטן יודע לספור אצבעות טוב יותר".

במקביל, בתאגיד הציגו לנתניהו ולכחלון תחשיב שמתבסס על העלויות השוטפות של תפעולו מול המשך תפעול רשות השידור. לפי התחשיב, בעוד התקציב השנתי של רשות השידור היה מיליארד שקל, שמהם הופנו רק 25 מיליון שקל להפקות — הרי שתקציב התאגיד יהיה 740 מיליון שקל, וממנו יופנו 220 מיליון שקל להפקות. תקציב השכר השנתי ברשות הגיע ל–500 מיליון שקל (50% מהתקציב), לעומת 200 מיליון שקל בתאגיד (27% מהתקציב).

התאגיד הציג שורה של התקשרויות עם ספקים, אך חלקן הגדול עוד לא נסגרו, ונמצאות בהליכי מכרז. כך למשל, טרם נסגר הליך המכרז סביב חברת הליסינג, האבטחה או ההסעדה של התאגיד. בתחום הניהול והשיווק, טרם פורסם הליכי מכרז לייעוץ עסקי או למחקר וסטטיסטיקה, והליך המכרז למכירת פרסום וחסויות פורסם, אך עוכב וטרם נסגר.

המאבק: העובדים והיוצרים יוצאים למחאה

בינתיים, עובדי כאן החלו להתאגד, והם יוצאים למאבק. אתמול בבוקר נערך כנס חירום של עיתונאי ועובדי "כאן" שמאוגדים בארגון העיתונאים של ההסתדרות, ושל הנדסאים ועובדים נוספים שמאוגדים ישירות בהסתדררות. בכנס השתתפו כ–200 עובדות ועובדי התאגיד.

במהלך הפגישה, העובדים התבקשו לקחת חלק פעיל במאבק "נגד הניסיונות לפגוע בחופש העיתונות, בין היתר באמצעות רשימות שחורות ולבנות ובאמצעות הרשימה של ח"כ ביטן לחיסול התאגיד". הוועד הוסיף כי "זהו מאבק של כולנו על הזכות להיות חלק משידור ציבורי חף משיקולים פוליטיים, וליצור עיתונות איכותית וחופשית. אנחנו קוראים לשר האוצר כחלון לעמוד מאחורי הבטחותיו, ולאפשר לנו להמשיך בעשייה".

במקביל, ארגוני היוצרים ממשיכים להפעיל לחץ על שרי הממשלה. לאחר שהפגינו מול ביתו של כחלון, בשבוע שעבר הפגינו היוצרים גם מול ביתו של שר החינוך, נפתלי בנט, וקראו לו להתנגד לניסיונות לסגור את התאגיד.

משלוחי מנות - אסתי זקהיים (צילום: עודד קרני)
"שידור ציבורי צריך להיות אינטרס של הפוליטיקאים". זקהיים | צילום: עודד קרני

אתמול הודיע ארגון שח"ם כי הוא יוצא למאבק נגד סגירת תאגיד השידור הישראלי, יחד עם שאר ארגוני היוצרים בישראל והעובדים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. בשח"ם דחו את מסמך ביטן, ומסרו כי סגירת התאגיד תהיה בזבוז של כספי ציבור. אסתי זקהיים, יו"ר שח"ם, אמרה כי "שידור ציבורי איכותי צריך להיות אינטרס מובהק של הפוליטיקאים המייצגים את הציבור הישראלי, שמגיע לו ערוץ ציבורי המשדר תכנים שאינם מתבססים על שיקולים כלכליים. שח"ם, יחד עם שאר ארגוני היוצרים והעובדים, רואים בתאגיד בית חם ליצירה המקומית, ויילחם למען פתיחתו ולמען הציבור הישראלי".

אורי רשטיק מנכ"ל שח"ם, מסר בעניין כי "שח"ם ושאר איגודי היוצרים והעובדים פועלים לען יצירת בית ליצירה מקומית ישראלית, כפי שצריך להיות בשידור הציבורי. במשך עשרות שנים, רשות השידור כשלה ביצירת בית זה — אף שיצירה מקומית מהווה אינטרס ציבורי חשוב. תאגיד השידור הישראלי צפוי להיות בית חם ליצירה המקומית, ויספק מקור עבודה ופרנסה לאלפי משפחות בישראל".

פורסם במקור ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker: