הכותרות
♦ הכותרת הראשית של מעריב (מג’רוזלם פוסט): נתניהו זומם בניית אלף יחידות דיור בשטחים, כדי לקבל מהשר נפתלי בנט שקט תעשייתי.
ברק רביד מהארץ מצייץ שזה לא יקרה.
הודעה לכל המאושרים או המודאגים או הספינולוגים: אף דירה לא תיבנה מחר בבוקר בירושלים בעקבות ההודעה של משרד ראש הממשלה. הכל ביבי-בלוף
וגם בישר”ה מכחישים את הידיעה של חדשות 2. אף במסמך המצורף לידיעה הזו אני לא רואה שכתוב “אלפי יחידות דיור”.
אז האם לזרוק את מעריב לפח הבוקר? לשיקולכם.
♦ הכותרת הראשית של ידיעות הבוקר, “הילד זרק אבן? ההורים ישלמו”, הופיעה בהארץ לפני שלושה ימים.
אז האם לזרוק את ידיעות לפח הבוקר? לשיקולכם.
מילא אני לא קוראת את כל העיתונים אלא רק דוגמת אותם, אבל מה עם העורכים והכתבים העובדים בהם? אתם לא עובדים בחלל ריק.
♦ ישר”ה ממשיך את הקרב נגד הממשל האמריקאי. והיום על הכוונת, בשער, רעייתו של ג’ון קרי.
אני חושבת שמגיע לעיתון ולעובדיו צל”ש על החריצות.
הנשיא בכפר קאסם
♦ כבוד לנשיא. רק הארץ הביא במרכז השער את תמונתו של הנשיא רובי ריבלין מגיע לכפר קאסם אתמול, להשתתף באזכרה על הטבח.
הארץ (חצי מע’ 6 מוקדש לסיפור+טור של ג’קי חורי) מציין גם שב-2007 הגיע שמעון פרס לכפר והביע התנצלות.
אלו דברי ריבלין כפי שהם מובאים בהארץ:
…ההרג הנפשע בכפר קאסם הוא פרק חריג וקודר בתולדות היחסים בינינו, הערבים והיהודים החיים כאן. מדינת ישראל הכירה בפשע שנעשה כאן ובצדק, ובדין התנצלה עליו. גם אני כאן היום שב ואומר – פשע חמור נעשה כאן, פקודה בלתי חוקית מעליה מתנוסס דגל שחור ניתנה כאן… (זה אירוע) המחייב חשבון נפש. עלינו להישיר מבט לאשר אירע. חובה עלינו ללמד את הדורות הבאים…
♦ משומה בידיעות, ע’ 10, הכותרת היא “זוכר, לא מתנצל”. איתמר אייכנר טוען שהתושבים נותרו “בתחושות מעורבות”. לדבריו, הם ציפו ממנו להביע התנצלות מפורשת בשם המדינה, אבל התבאסו מאחר שלא אמר “אני מתנצל”. לא מובא משפט ההתנצלות המצוטט בהארץ למעלה. מוזכר רק ש”ההרוגים לא זכו מעולם להכרה ממלכתית כחללים, ומשפחותיהם נאלצות להסתפק בקצבאות שמעניק בטל”א לנפגעי תאונות עבודה”.
♦ מעריב כותב ש”זוהי הפעם הראשונה שנשיא ישראלי משתתף באירוע, המציין 58 שנים לארוע בו הרגו חיילי צה”ל 58 בני אדם, בשל הכרזה על עוצר שהתושבים במקום לא ידעו עליו”.
הדגש הוא על “משתתף באירוע”, כי הנשיא הקודם, שמעון פרס, ביקר בכפר קאסם ב-2007, לרגל חג הקורבן. כל ע’ 4 עוסק באירוע.
מישר”ה, ע’ 11, מתברר שבכפר רצו שריבלין יבקש סליחה.
נשות אבו-גאנם
♦ ידיעות מנסה לטפל בהרחבה ברצח הנשים הסדרתי במשפחת אבו-גאנם ברמלה, בעקבות הרצח האחרון, שלשום, של ביסאן אבו-גאנם.
בכתבה המשתרעת ע”פ עמוד אומר ראש העיר שהעירייה עושה מאמצים הסברתיים רבים כדי לגרום לתושבי העיר להתנגד לאלימות. אין שום תגובה מהמשטרה על המתרחש בעיר ועל דמן המופקר של הנשים.
מסכמת סמאח, סאלימה אגבארייה, מקימת עמותת נע”ם – נשים ערביות במרכז: “פעם דיברו על רצח נשים בגלל פרשיות מין. היום, כל מי שלא מוצא חן בעיניו משהו אצל האישה… לוקח נשק ויורה בה”.
על הסיבה להיעדר המשטרה מהכתבה של ידיעות אפשר ללמוד מידיעונת בהארץ: צו איסור פרסום.
יש עורכים בבית?
♦ טעות עריכה מזעזעת בידיעות. ממש מזעזעת. בע’ 16 למטה יש כיתוב תמונה שכותרתו “אות כבוד למפכ”ל”. בטקס חגיגי העניק אתמול ארגון PERF אות הוקרה למנהיגות למפכ”ל המשטרה רנ”צ יוחנן דנינו. גם מפכ”ל משטרת ירדן ומפכ”ל הרשות הפלסטינית זכו בתואר. אממ.
אלא שהכיתמונה הזה צריך היה להצטרף לכתבה הנרחבת בע’ 12-13, על זיכוי יניב פיירובוסקין, הנאשם בדריסתה של האצנית טיגיסט ביטאו (תאונת הטרקטורון בשדות גבעת ברנר מלפני שנתיים).
ביהמ”ש קבע שהכל בגלל החקירה הרשלנית.
עו”ד הנאשם, ששי גז, הביע שמחה על הזיכוי.
וכפי שהדגישו בהארץ: דנינו טס לקבל את האות למרות המתיחות בירושלים.
באותה כפולה בידיעות מובאת גם הידיעה על זאור חנקישייב (מתיק הבר נוער, שביטל את הסדר הטיעון עליו חתם.
ולקינוח תוספת: מה הסיכויים שמישהו במוקד משטרת ישראל היה מצליח להתמודד עם השיחה הזו. שוטרי ישראל כבר מזמן היו טורקים לה בפרצוף.
מוקדן: “משטרה שלום, היכן מקרה החירום?”ג’ולי: “רחוב מיין 123″מוקדן: “אוקיי, מה קורה שם?”ג’ולי: “אני רוצה משלוח פיצה”מוקדן: “גברתי, הגעת למוקד משטרה…”ג’ולי: “כן אני יודעת. אני יכולה להזמין פיצה גדולה, חצי פפרוני חצי פטריות?”מוקדן: “אני מתנצל, את יודעת שצלצלת למוקד 911?”ג’ולי: “כן ודאי, האם אתה יודע כמה זמן זה ייקח?”מוקדן: ” אוקיי גברתי, האם הכל בסדר שם? האם יש לך מקרה חירום?”ג’ולי: “כן”מוקדן: “את לא יכולה לדבר כי מישהו נמצא לידך בחדר?”ג’ולי: “כן זה נכון. האם אתה יודע כמה זמן זה ייקח”מוקדן: “יש לי ניידת קרובה לביתך. האם יש במקום כלי נשק?”ג’ולי: “לא”
סוחר סמים!
♦ לא מבינה מה הקשר. אז הבחור סוחר סמים. נעצר? יוגש נגדו כתב אישום? יורשע? ילך לכלא. שום בעיה. זה החוק, וסוחרי סמים צריכים להיענש. אבל מה קשור לחתונה שלו עם מורל היהודייה? רוצה להתחתן עם סוחר סמים? שתתחתן. מה אנחנו, ההורים שלה? החברים שלה?
על פחחים ועבדים
♦ הוויכוח על בתי הספר המקצועיים אתמול עצבן אותי ברמות. למרות שהסברתי במפורש שאני בעד שילובים, וברור שאפשר ללמוד רתכות, פחחות, חשמל וקולנוע, אמנות ואינסטלציה, ושאין סיבה לא לעשות חמש יחידות בהיסטוריה+פחחות+ארכיאולוגיה או לא יודעת מה, לא זכיתי להקשבה.
כמו כן, הרעיון הטיפשי שבוגרי אוניברסיטאות יוצאים מהמוסד “עם מקצוע ביד” הוא-הוא המיושן והראוי לבעיטה בתחת. הרי ברור שזה לא המצב. בנוסף הזכרתי ידיעה של עופר פטרסבורג על הצורך ברתכים ופחחים בצפון. אומר בכתבה בעל המפעל, יעקב רוזנברג, שמפעיל מכונת ריתוך מגיע ל-12 אלף ש’ בחודש. אגיד לכם את זה כך: הסיכוי שלי היום, במצבי הנוכחי, להגיע לסכום הזה בחודש שואף לאפס המוחלט. כמו גם הסיכוי שלי ללמוד להפעיל מכונת ריתוך. לא רק זה. לפחות 70% מהאוחזים במקצוע העיתונות על סוגיו וגווניו היו רוצים להגיע לסכום הזה בחודש, כך שכל הקשקושים על תחתית הפירמידה מופרכים ברמות. זה הקיבעון האמיתי: אקדמאים מרוויחים יותר, בעלי מלאכה פחות. שקר גס. כל בעלי המקצוע שבסביבתי: צבעים, חשמלאים, אינסטלטורים, מתקני טלוויזיות, כולם כולם כולם מרוויחים יותר ממני וגם מחברה שלי, עובדת סוציאלית. ומחברים שלי, עיתונאים בכל מיני מקומות. אני לא מגלה פה את אמריקה. אני בטוחה שמאות אלפים יחתמו על הטקסט הזה ממרום מעמדם כאקדמאים עיוניים מול בעלי מקצוע חפ”שים כאילו (כאילו!).
במודעה הזו נתקלתי בפייסבוק (ואז ראיתי שכבר עשו עליה כתבה, ע’ בהמשך):
החברה המפרסמת היא TestPro והנה הנימוקים המעאפנים שלה. המודעה הוסרה.
יורדים מברלין
אלדד בק, שכתב את הספר גרמניה, אחרת, וקראנו על כך גם בעיתון בו הוא כותב, ידיעות, מתראיין עליו ועל החיים בברלין גם לגלובס.
מסביב לעולם
♦ בריטני מיינארד, חולה סופנית, תתאבד ב-1 בנובמבר.
וזו הקרן שלה. אפשר לתרום. הרשת מלאה בכמעט שניים וחצי מיליון אזכורים לאישה היפה והחולה. אחת הסיבות לכך, אומרים המבקרים, היא בהחלט יופיה, שהרי קריאות ומלחמות בעד הזכות למות אינן דבר חדש.
People (בחר בתמונה שלה לפני שחלתה).
אפילו במוסף 24 שעות של ידיעות יש כתבת שער עליה.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
♦ וזהו אדום המוקסין לח הלשון, רן רהב.
איזה בנאדם, מאיזה שכבה אינטלקטואלית ורגשית מגיע לבית בו זוהה אייכמן בבואנוס איירס, יורק על האדמה, מצטלם בעודו עושה את המעשה הדוחה, מעלה את התמונה לפייסבוק ומתגאה בכך? יש דברים שרצוי לעשות במחשכים. שאיש לא ידע אותם.
על התלהמות האספסוף אין מה לומר. בגלובס ליקטו כמה מהתגובות.
–
♦ איתמר זוהר על שלישיית לא אכפת להם. יפה.