העיתונאי רביב דרוקר וחברת החדשות של ערוץ 10 הגישו ערעור לבית המשפט העליון בדרישה לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי. פסק דין זה אישר למדינה לדחות את בקשתם של דרוקר וחדשות 10 לקבל את רשימת מועדי השיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ובין מו"ל ישראל היום שלדון אדלסון והעורך עמוס רגב.

ביולי קבע בית בית המשפט המחוזי כי משרד ראש הממשלה לא יחוייב להעביר מידע לגבי מועדי השיחות ואורכן, וזאת בשל הפגיעה בפרטיות של אדלסון ורגב. כעת טוענים דרוקר וחדשות 10, באמצעות עוה"ד יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, כי חשיפת המידע מהווה אינטרס ציבורי נרחב, וכן כי לרגב ולאדלסון לא תקפה הגנת הפרטיות במקרה זה.

מי נגד מי 124 (צילום: תמר מצפי)
דרוקר | צילום: תמר מצפי

בין השאר נכתב בערעור כי "עיתון ישראל היום נוקט קו ברור של תמיכה בראש הממשלה, במדיניותו ובעמדותיו, ושל ניגוח יריביו הפוליטיים. בעיני רבים הוא נחשב לשופרו של ראש הממשלה. עם או בלי קשר לתמיכה הבלתי מסויגת של ישראל היום בראש הממשלה, ראש הממשלה שם את כל כובד משקלו הפוליטי לפני כשנה וחצי כדי לסכל הצעת חוק חוצת-מפלגות, שעברה בכנסת בקריאה טרומית, ושהייתה מגבילה את יכולתו של ישראל היום לחלק בחינם את עותקיו.

"הקשר בין ראש הממשלה לבין אדלסון ורגב אינו, אפוא, עניין רכילותי או פיקנטריה... קיים עניין ציבורי מובהק בקשרי הגומלין של ראש הממשלה עם השניים, שלחשיפת העובדות שביסודם חשיבות רבה לאיכות הדיון הציבורי בקשרי הגומלין בין גופי תקשורת לבין רשויות השלטון. לא קשרי החברות בין השלושה, ככל שקיימים קשרים כאלה, הם שעומדים במוקד בקשת המידע, אלא קשרי ההון-שלטון-עיתון שעומדים בבסיס יחסים אלה".

בנוגע לטענה כי אדלסון ורגב הם גורמים פרטיים נטען בערעור כי הם "אינם סתם גורמים פרטיים. הם בעליו והעורך הראשי של עיתון בעל תפוצת ענק התומך תמיכה בלתי מסויגת, לעתים כמעט קומית, בראש הממשלה, במשפחתו ובמקורבים לו. הם 'גורמים פרטיים', שראש הממשלה שירת היטב את האינטרסים הכלכליים שלהם, כאשר נעשה ניסיון, שכמעט הצליח, לחוקק חוק שהיה פוגע קשות בעיתון ישראל היום".

שלדון אדלסון ובנימין נתניהו (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
נתניהו ואדלסון | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

כמו כן מצוטטים דבריו של נשיא העליון לשעבר אהרון ברק, לפיהן יש להחיל על עיתון "כל אותם עקרונות של המשפט הציבורי הדרושים כדי לשמור על הבמה הציבורית ולמנוע השתלטות בלתי־ראויה עליה".

בנוגע לטענה החלופית של אדלסון ורגב, לפיה חל חיסיון עיתונאי על מועדי השיחות ואורכן, נטען בערעור כי "המערערים אינם טוענים כי ראש הממשלה הוא מקור עיתונאי ואף המשיבים והמתנגדים אינם טוענים זאת, אלא טוענים כי הוא אינו מקור עיתונאי. המערערים אינם טוענים כי חשיפת המידע תבהיר אם ראש הממשלה הוא מקור עיתונאי או שקיים אינטרס ציבורי לדעת אם הוא מקור כזה.

"טענת המערערים היא שקיים אינטרס ציבורי לדעת האם ראש הממשלה הוא גם העורך בפועל של ישראל היום. בעתירה לא נטען שראש הממשלה מוסר לאדלסון ורגב מידע המשמש אותם לצרכים עיתונאיים, אלא כי הוא מעורב בהחלטות בדבר הקו הפוליטי של העיתון, העמדות הפוליטיות והאידיאולוגיות המופיעות בו, נושאי סיקורו והיחס למושאי סיקורו.

"לא כל שיחה של מאן דהוא עם איש תקשורת חוסה תחת חיסיון מקורות עיתונאיים. מקור עיתונאי הוא מי שמוסר מידע עובדתי המשמש בסיס לידיעות עיתונאיות. מי שמסייע לבעלים ולעורך הראשי של עיתון להחליט מה יהיה הקו הפוליטי של העיתון ואלו אינטרסים ועמדות יקדם העיתון, אינו מקור עיתונאי".

הכתבה פורסמה במקור ב-TheMarker

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך: