הכותרות
♦ דו”ח בחירות אמצע הכהונה בארה”ב בשידור חי.
♦ הכותרת הראשית של הארץ: חברת הייעוץ של אהוד אולמרט, קיבלה 1.25 מיליון דולר ממכון שלום שהקים ומממן חברו, המיליארדר האמריקאי דניאל (אברהמס) אברהם.
באפריל השנה, עם חקירתו על אולמרט בחשד לשיבוש מהלכי חקירה וניסיון להשפיע על עדותה של שולה זקן, נחשף כי אברהם העביר 50 אלף דולר לצרכי הגנתה של זקן. בחקירתו במשטרה, שתוכנה פורסם ב”הארץ” ביום שישי האחרון, אישר אולמרט שידע על כך, אך אמר כי לא הוא יזם את התשלום.
כעת, כאמור, נחשף שמרכז אברהם העביר מיליוני שקלים לחברת הייעוץ של אולמרט. החברה, “אהוד אולמרט שירותי ייעוץ בע”מ”, הוקמה בשנת 2009, זמן קצר לאחר שסיים אולמרט את תפקידו כראש ממשלה. בתחקיר שפורסם אשתקד במוסף “הארץ” פורסם כי מאז הקמתה עמדו הכנסותיה על כ–25 מיליון שקלים, מחברות ישראליות וממקורות נוספים לא ידועים.
♦ מישהו יכול להסביר לי את המשפט (בשער ידיעות): “בשעה שח”כ דב חנין הופיע בדיון למניעת אלימות בספורט: בנו השתתף בתגרת האוהדים ברחוב”. נניח שזה המצב לאשורו. אז מה? האב אחראי למעשי בנו? מה רציתם להראות בכך? ואם בנו מועד, אבא שלו צריך להפסיק להטיף נגד אלימות? איפה ההיגיון שלכם?
הנה הסטטוס שחנין העלה בנושא:
נודע לי כרגע כי בני הצעיר נעצר בהפגנתם של אוהדי הפועל תל אביב מחוץ לבית המשפט בתל אביב. אין לי כרגע פרטים נוספים וטרם עלה בידינו ליצור איתו קשר, אך מובן שאני דואג לו ומקווה שהעניין יפתר בהקדם.
כאוהד כדורגל במשך שנים רבות חשובה לי הסובלנות במגרשי הכדורגל. אני דוחה על הסף כל שימוש באלימות בספורט הישראלי ומקווה שנצליח יחד, כחברה, לנקות את מגרשי הכדורגל מאלימות.
♦ למה, למה להפחיד אותנו עם “זה ייגמר ברצח”? (מעריב, ראשית).
♦ תודה רבה לאורי קופר שמסביר בכפולה הפותחת בידיעות מה זה, כנראה, הפיו-פיו של ערן זהבי, שעל אודותיו תהיתי אתמול: תנועות ירי באקדח לעבר אוהדי הפועל, שמטרתן לחמם את האווירה, למרבה הצער.
איך איש מכם, המוולווטים אנשי הכדורגל לא חשב להסביר לי, ואני צריכה להסתמך על טוב לבם של זרים?
♦ שני שליש עמוד בידיעות (16) עוסק בסוגייה הרת גורל. הסלולריים של השרים. מתברר שיאיר לפיד רכש לעצמו (בכספו, מצוין בגאווה בידיעה) אייפון 6. השרים התקנאו, ורצו לבקש גם הם מחשבי המשרדים את המכשיר החדיש אך נענו בשלילה. המסכנים נאלצים להסתפק באייפון 5. מה שמעניין זה, שלמרות מה שראינו בכל סקרירינו, ולמרות שכך זה גם בעולם, רוב שרי הממשלה הישראלית מצוידים באייפונים ולא באנדרואידים. לשלושה שרים יש גלקסי (סילבן שלום, יעקב פרי ומאיר כהן) ולאביגדור ליברמן יש נוקיה מיושן כה כותב איתמר אייכנר. הכי תיכון בצפון תל אביב, לא?
♦ טור מזעזע בידיעות: אפרת אנזל הגיעה לכלא כדי לדגמן בפני אסירות. מתברר שהמאפרת שלה הייתה מארי פיזם, אמא של רוז, היושבת בכלא במאסר עולם על שידול לרצח. כנראה שאנזל לא קראה על המשפט, או לא ממש זוכרת מה הסיפור, אחרת לא יכולהיות שהיא תכתוב משפטים כמו:
אנחנו חושבים על פושעים במונחים של טוב ורע. הפושע מבחינתנו הוא הפשע. הוא רצח, הוא הגניבה, הוא המעילה. אנחנו לא זוכרים שהפשע הוא רק צד אחד באישיות של האדם. אנחנו לא זוכרים שיש לו תשוקות ואהבות… הפושע הזה הוא אדם… ביום שסיים לרצות את עונשו מגיע לו שנזכור שהוא אדם ולעזור לו לחזור ולהשתלב בחברה.
כולי תקווה שגברת פיזאם ורונירון שלה לא ישתלבו בשום חברה לעולם, במחילה מכבודך ומכבוד האדם והאסיר.
הטור של אנזל הוא חלק מכפולת האמצע ב-24 שעות, המתאר את התצוגה בנווה תרצה, בה השתתפו דוגמניות מצליחות, תוך שהן לובשות בגדים שעיצבו אסירות.
♦ כשאני רואה בידיעות, בשער ובכפולת האמצע סיפור על תלמידי כיתה א’ בבי”ס בכפר סבא, שלומדים בבית של אחת הסבתות, אני תוהה למי מאנשי העיתון או לקרובים אליו יש קרבה לבית הספר, לאחד הילדים, או בקיצור, מי הפונקציונר שקידם כך את הסיפור?
החוק נגד ישר”ה
עמוד אחד מוקדש לחוק היום:
העיתון מדווח על היוזמה הפרטית של מיכל אדר, יחצ”נית, שפתחה בפייסבוק עמוד נגד סגירת העיתון וגם עצומה.
על העצומה חתמו עד כה 141 איש.
בעמוד של אדר יש 1,311 סימני אהבתי.
מתקלקלים
מתוך העמוד יאיר, כנראה שכן צריך להוציא תעודת בגרות.
יש רק כשל לוגי אחד בעניין: שום תעודת בגרות של לפיד או של כל אדם אחר לא הייתה יכולה למנוע את הסיטואציה הזאת.
משתכשכים בביצה
מדור ספרים חדש של ירין כץ בוואלה.
ע”פ המלצת סמל פפר, אני מביאה לכם את דבריו של איציק אלפסי מ-debuzzer על האירועים האחרונים.
הנה הפתיח שלו:
עובדתית, מדובר בקהל הכי מסוכן בישראל. קהל שיכול לזקוף “לזכותו” לפחות שני מקרים של ניסיון לרצח במגרשי הכדורגל:
13.2.2004 אצטדיון רמת-גן. פצצת תאורה מושלכת מיציע אוהדי הפועל תל אביב לכיוון היציע של אוהדי מכבי. הפצצה נופלת ביציע של אוהדי הפועל ופוצעת באופן קשה את אוהד הקבוצה אדהם שביטה.
17.12.2006 אצטדיון בלומפילד. אוהד הפועל תל אביב שיושב בשער חמש זורק לכיוון הרחבה רימון הלם שנועד לפגוע בשמעון גרשון ששיחק אז במדי בית”ר ירושלים. גם במקרה הזה, הרימון “מפספס” את יעדו ונופל דווקא בסמוך לשחקן הפועל יוסי אבוקסיס שנפגע ברגלו.
צרות בכותרות
הנה, עוד מישהו אוסף צרות בכותרות: העמוד כותרות עלובות. חוסכים לי מלא עבודה.
מיילבק
כותב יניב אוחנה:
1. בידיעות שלשום נכתב שגדי אייזנקוט הוא בן לעולים ממרוקו. לא ברור לי את רלוונטיות העניין לכתבה, בדיוק כפי שציינו (את הזכרת זאת) שהמדענית היא רווקה מרחובות. אתמול התפרסמה בממון כתבה שלדני שדה על הקמת בתי מלון בירושלים וליד הקרדיט שלו ציינו שהוא בלונדון, גם פה, לא ברור לי ההקשר.
2. היום פורסמה בממון כתבה של נווית זומר על רשת מזון ערבית ראשונה ביישוב יהודי (למטה). זה קצת מוזר, כי רק לפני חמישה חודשים פרסם אותו עיתון בדיוק את פתיחת “מרכז מזון” (למטה) – רשת מזון ערבית מירכא בנצרת עילית.
מצב העברית
♦ האקדמיה ללשון מבהירה את משמעות האני אביא ולא אני יביא.
♦ על הצרות בכיכובים.
♦ האקדמיה מחפשת מילה עברית לפומפה:
ההצעות שיש בינתיים: פמפּם, פמפמת, שואבית, בֻּכנית, חולץ לחץ, חולץ ריק, חולצן, חולץ סתימות, מחלצת, משאב, משתם, סתימון, פותח סתימות, פותחן סתימות, שאבן, שואבן, שואבה, שחרר, שחררת, שחררית.
(ויה ידיעות)
הצעות נוספות? לעמוד האקדמיה בפייסבוק.
♦מזכירה שוב איך מנקדים בווינדוז 8.
לפני פיזור
בימים שאני לא בבית חצי יום או יום, תמיד יחכה לי בתיבת הדואר של ולווט המייל הבא: איך את נותנת להם להתפרע/ לקלל/ לטנף, לא משנה מה, בתגובות.
ובכן, להבדיל מהדרבי שלכם, לי אין אמצעים לשכור מאבטחים לבלוג. מה שתבשלו, זה מה שתאכלו. אם לא תהיה פה הסדרה פרטית, בה כל אחד ישמור על האצבעות שלו, הטינופת תחגוג. כן, למרות כל האמצעים המתקדמים, אפשר למחוק ולנהל את הבלוג מפה ומשם, אני לא יכולה ולא רוצה להקדיש לו תשומת לב מכל מקום ובכל סיטואציה שבה אני נמצאת בחיים, וכן, כמה שזה נשמע מפתיע, העיניים שלי לא כל הזמן נעוצות בכם. אוקיי? אני את שלי אמרתי, עכשיו תעשו מה שאתם רוצים. ואל תבואו לבכות לי אחר כך.
העמוד פולניה זה כאן יכול לאמץ לפחות את החלק האחרון מהנאום שלי.
והפתק הזה, הכתוב בפולנית מדוברת, הרס אותי לגמרי.