אמון הציבור הישראלי בעיתונות הגיע לשפל חדש, לראשונה מזה 15 שנים, וזאת לאחר שרק עד לפני 3 שנים הוא היה בשיאו. נתון זה לא מפתיע במיוחד, לנוכח התקופה (והמתקפה) בה התקשורת הישראלית נמצאת תחת ביקורת בלתי פוסקת של ממשלת ישראל (כמו פירוק תאגיד השידור "כאן" עוד לפני שעלה לאוויר), והתפיסה הרווחת כי היא מוטה על פי דעות מחזיקי המניות השולטים בה. "המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי", שנערך השנה בפעם ה-15 על ידי חוקרים בכירים מאוניברסיטאות חיפה ובן גוריון, בוחן את אמון הציבור במספר רב של מוסדות ומשרתי ציבור, על פי 453 המשתתפים במשאל שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה בישראל.
מנתוני המחקר ניתן לגלות שמוסד העיתונות קיבל ציון נמוך של 2.33, שממקם אותו רק במקום ה-18 מתוך 22 מוסדות וגופים שנבדקו. "הסבר אפשרי לתופעה הוא שיש כעס בציבור כלפי התקשורת וכאשר הציבור נשאל לגבי התקשורת ככלל, הוא מביע כעס זה ברמה נמוכה של אמון", הגיבו למחקר שניים מעורכיו, פרופ' ערן ויגודה-גדות, דיקן הפקולטה למדעי החברה, וד"ר ניסים כהן מאוניברסיטת חיפה, "אולם כאשר לעיתונאי יש כתובת ברורה, הכעס מתמתן ורמות האמון עולות".
אם מפרקים את נתוני המחקר לגופים שונים בתקשורת, ניתן לראות כי האמון שרוחש הציבור למערכת השידור הציבורית - קול ישראל בטלוויזיה וברדיו - דווקא עלה, וכעת הוא עומד על 2.99 - מקום 10 במדד והגבוה ביותר מאז שנת 2002. "בימים שבהם יש דיון ציבורי ער על עתיד השידור הציבורי, הנתונים שעולים מן המדד הם שקיימת רמת אמון גבוהה יחסית למערכת זו, רמה שנשמרת לאורך כמעט 15 השנים האחרונות", ציינו החוקרים.
ואיפה נמצאים כלי התקשורת האחרים? העיתונאים בגלי צה"ל זכו לרמת אמון גבוה יחסית של 3.26, מה שממקם אותם בראש המדד, ודווקא העיתונאים בשני גופי השידור הפופולרים ביותר מבחינת נתוני הצפייה - ערוץ 2 ו-10 - זכו לציון נמוך יותר של 2.86.
לדברי החוקרים, ישנה מגמה ברורה של ירידה ברמת האמון כלפי כל העיתונאים (כשבמרבית המקרים מדובר ברמות האמון הנמוכות בעשור האחרון), אולם בסך הכול עדיין מדובר ברמות אמון בינוניות עד בינוניות-גבוהות. "הדיון הציבורי המתמשך סביב תפקוד התקשורת בשנתיים האחרונות בהחלט נותן את אותותיו ברמת האמון של הציבור בכלל מערכות התקשורת הגדולות בישראל. ועם זאת, נראה שהתקשורת בישראל ממשיכה ליהנות מאמון הציבור", סיכמו החוקרים.