1.

סרט הילדים החביב "אי.טי - חבר מכוכב אחר" הוא לא כל כך חביב כפי שנדמה לכם. כדי להפעיל את הבובה של אי.טי, חטפו אנשי ההפקה הומלס קשיש והלבישו אותו בכוח בתחפושת החייזר. במהלך הצילומים דידה הקשיש המבולבל ברחבי הסט, לכוד בתוך התחפושת ומנסה לברוח, וצורת ההליכה הזאת הפכה עם הזמן לסימן היכר של החייזר החמוד. רק שנים אחר כך נחשפו תמונות של "מאחורי הקלעים", ובהן ניתן לראות את הצוות, בראשות הבמאי הצעיר סטיבן ספילברג, רוכסים את ההומלס בתוך התחפושת לקראת הצילומים. 

2.

"החיים הם כמו קופסה של שוקולד"? יותר כמו "קופסה של גוזלים". כן, הקופסה המפורסמת שבה השתמשו לצילומי הסרט "פורסט גאמפ" כלל לא הכילה שוקולדים, כי אם גוזלים חיים בני יומם שעל ראשיהם הודבקו פרליני שוקולד. "רצינו לחסוך בעלויות, והמחיר של בונביירות שוקולד הוא פשוט לא פרופורציונלי לכמות השוקולד שאתה מקבל בפועל", סיפר הבמאי רוברט זמיקס בשעתו, "ברגע האחרון ראיתי קן ציפורים, והשאר היסטוריה". הכוכב הראשי טום הנקס אפילו "זכה" לטעום גוזל חי באחד הטייקים. "שכחתי שזה לא שוקולד", צחק. 

3.

כולנו מכירים את סצנת זיוף האורגזמה המפורסמת מתוך "כשהארי פגש את סאלי", אבל כמה מכם יודעים שמג ראיין כלל לא שיחקה בסרט? ראיין לוהקה לקומדיה הרומנטית אך ברגע האחרון הבריזה לצילומים, ומי שמגלמים בסופו של דבר את דמותה של סאלי אולברייט הם למעשה שלושה גמדים שעמדו זה על כתפי זה ולבשו שמלה. בזכות עבודת האיפור המשובחת קשה להבחין בכך בסרט עצמו, אולם באחת התמונות שצולמו מאחורי הקלעים ניתן לראות את אחד הגמדים מציץ מתוך התחפושת - וחושף את התרמית.

4. 

בת הים הקטנה היא דמות של נסיכה יפהפייה בעלת זנב של דג, לזאת יסכימו כולם. אולם בניגוד לציפיות, לא גילמה אותה שחקנית עם תוספת זנב-דג - כי אם דג עם תוספת גוף-אישה. כדי לגלם את בת הים הקטנה ציירו אמני וולט דיסני דמות אישה על דג גדול, כך שהזנב אולי אמיתי אבל החלק האנושי שלה - ממש לא. הנה תצלום נדיר של הדג-השחקן נח על הדשא באולפנים, בחברת המטפלים שלו:

5.

כולם יודעים שכדי לצלם את סצנות הקרב בסרט "מטריקס" התעופפו השחקנים כשהם קשורים בחוטים, לפי מיטב המסורת של צילומי אמנויות לחימה. אבל לא הרבה יודעים שלבקשתו של השחקן הראשי קיאנו ריבס, צולמו גם הסצנות הרגילות בעזרת חוטים. ריבס היה עייף במהלך הצילומים ורצה לנוח כל הזמן, לכן גם כאשר הדמות של ניאו סתם הולכת במסדרון, מקלידה במחשב או מגרדת באף - גופו של ריבס למעשה מופעל בחוטים. בסצנה הזאת, למשל, ניתן לראות היטב שריבס למעשה מנמנם קלות, והחוטים עושים בשבילו את שאר העבודה:

6.

מי מאיתנו לא התלהב מהסקייטבורד המעופף בסרט "בחזרה לעתיד 2"? רק לוזרים. אבל האם תהיתם אי פעם איך הצליחו אנשי האפקטים לגרום לסקייטבורד להיראות כאילו הוא מרחף באוויר? בשנה האחרונה נחשפה האמת המטרידה על ההאברבורד החביב: השחקנים עמדו למעשה על גבם של חולים סופניים, שנלקחו מההוסטל הסמוך, על מנת לדמות את התנועה של הריחוף. מאוחר יותר, האנשים המסכנים והגוססים נמחקו מהפריים באמצעות תוכנת מחשב והוחלפו ב"האברבורד". "נהרגו ככה אולי 90 חולים באותו יום", סיפרה עדת ראייה לאינטרטיימנט וויקלי, "אבל על המסך זה נראה מדהים".

וככה זה נראה בתמונה שצולמה על הסט:

 7.

במאי "הטנגו האחרון בפריז" ברנרדו ברטולוצ'י לא היה היחיד שהסתיר מידע מהשחקנים שלו כדי להוציא מהם תגובה אותנטית. כאשר דניאל רדקליף הצעיר צילם את סצנת "מצנפת המיון" בסרט "הארי פוטר ואבן החכמים", הבמאי כריס קולומבוס למעשה לא גילה לו לאיזה בית תתקבל דמותו. כך שהלחץ והייסורים שאתם רואים על פניו של הארי בזמן שהוא מחכה בחשש לתשובת המצנפת - הם אמיתיים לגמרי. "עד הרגע האחרון הייתי בטוח שייצא לי סלית'רין", סיפר רדקליף בראיון לא מזמן, "קצת כעסתי על כריס שלא גילה לי, אבל הבנתי שזה היה חשוב כדי שהמשחק ייצא אותנטי".

8.

דניאל רדקליף לא היה היחיד שהבמאי כריס קולומבוס התעלל בו כדי לשפר את ביצועיו. שנים לפני כן הוא ביים את "שכחו אותי בבית", על ילד חמוד שמצליח להביס שני שודדים לא-יוצלחים. בסרט מעביר הילד את השודדים, אותם מגלמים ג'ו פשי ודניאל סטרן, שורה של תעלולים משעשעים: הם מחליקים על גולות, נופלים במדרגות ועל ראשיהם נשפך דלי של קונפטי. אבל לפני מספר שנים התגלתה האמת: על מנת שסבלם של השודדים ייראה אותנטי, קולומבוס באמת היכה, שרף וריסק את שחקני השודדים, ולסיום ירה בראשם עם רובה ציד. סצנת הירייה עצמה הוסרה לבסוף כדי לא להאריך מדי את הסרט, אבל פשי וסטרן תמיד מספרים שזה היה רגע קשה במיוחד עבורם. "כשהתעוררתי מהתרדמת שמונה חודשים מאוחר יותר ועם שני חושים חסרים, חשבתי לעצמי שהפעם כריס קצת הגזים", סיפר פשי, "ועדיין, הבנתי שזה היה חשוב כדי שהמשחק ייצא אותנטי".

ככה נראתה הסצנה הגנוזה:

9. 

וידויו של ברנרדו ברטולוצ'י לגבי סצנת האונס ב"הטנגו האחרון בפריז" חשף התעללות קשה בנשים, אבל יש תגליות שדווקא מעידות על ההיפך: המקרה של סדרת סרטי ג'יימס בונד, למשל. רבים מגדירים את הסדרה כשוביניסטית, שכן הנשים תמיד מופיעות שם כאובייקט מיני, אך מתברר שמאחורי הקלעים המגמה הייתה שונה לגמרי: כפי שניתן לראות בתצלום שלהלן, כל השחקניות ב"ג'יימס בונד" מעולם לא התפשטו באמת, אלא היו תמיד לבושות בבגדים ארוכים שעליהם צוייר גוף עירום או ביקיני. "היה לנו חשוב שהן לא ירגישו שאנחנו מתעניינים בהן רק בגלל גופן", סיפר בזמנו ג'ון גלן, אחד מבמאי הסדרה. כדי לחזק את תחושת השחקניות שהאופי שלהן חשוב יותר מהמראה שלהן, נהגו אנשי ההפקה לערוך לשחקניות חידוני מתמטיקה במהלך הצילומים. "כשאת רואה נערת בונד שותקת חצי סצנה, זה לא כי אין לה מה לומר", סיפר השחקן רוג'ר מור בראיון, "זה כי היא מנסה לחשב כמה זה 789 לחלק ל-12".

 

 10.

הרשימה הזאת הפתיעה אתכם? אז תתכוננו, כי שמרנו את התגלית המפתיעה ביותר לסוף: המשפט המזוהה ביותר בסרט "חלף עם הרוח" הוא ככל הנראה "למען האמת, יקירתי, ממש לא אכפת לי". אז זהו, שלא ממש: על הסט, קלארק גייבל אמר "למען האמת, יקירתי, ממש כן אכפת לי". הוא חשב שזה יוציא את הדמות שלו יותר נחמדה ומנומסת. הבמאי ויקטור פלמינג, מתברר, פחות אהב את הכיוון, ובאולפן הוסיף בדיבוב את המילה "לא". מנומס? לא היינו בונים על זה.