אין צורך לפתח יותר מדי תיאוריות קונספירציה, די ברור שהשילוב בין המבחנים הממכרים של באזפיד ושבוע הדופלגנגר הוא די מקרי. אבל כשכל זה משתלב עם ציון עשור לפייסבוק וסוג של חשבון נפש כללי שמייצרת האנושות עם עצמה, משהו גדול כנראה בכל זאת מתרחש. יכול להיות שגם זה ממש מקרי ובכל זאת קשה להתעלם ממנו.
על פניו, החזון של פייסבוק להפוך את כולנו למועדון חברים עצום הצליח. בפועל כנראה שהסיפור קצת שונה. הניוזפיד שלנו מלא כבר שנים בפיסות חיים משמימות, בדיחות עבשות ובעיקר באחוז גבוה של אנשים שאנחנו נהנים לשנוא. חלקנו התנתקנו, עברנו לרשתות חברתיות אחרות (לא ששם המצב הרבה יותר טוב) או הפכנו את ההייד לכפתור החשוב ביותר בחיינו. אבל הרוב פשוט הפכו אותה לפלטפורמה מלבה שנאה.
למקום הזה נכנסה בחוכמה באזפיד, שהפכה לאתנחתא הקומית של כולנו. במקום לקרוא עוד פוסט משמים של ההיא שזקוקה תמיד לתשומת לב או להתעפץ מול עוד ויכוח עילג על כלום בין החברים שלכם, היא הופכת מידע לא רלוונטי לדבר הכי מעניין בעולם. יכול להיות מאד שאתם חייבים לספק דעה (ועכשיו) על פרשת אייל גולן, אבל הרבה יותר מעניין לדעת איזה דמות של פיקסאר יצא האקס. בהחלט ייתכן שאם לא תגידו משהו (ועכשיו) על ההתבטאות האחרונה של בנט, תאבד ההזדמנות האחרונה לשתי מדינות לשני עמים, אבל איך אפשר להתעסק בזה עכשיו כשההיא שעפה על עצמה שינתה תמונה לביונסה?
