העיבוד הקולנועי החדש ללהיט הניינטיז "משמר המפרץ" הזכיר לי סצנה בסרט "הבועה" בה משוחחים החברים והשותפים לדירה על אלילי נעוריהם. או, אם לדייק, כוכבי ההתעוררות המינית שלהם. "אוי, ג'ייסון אורנג', הזקפות המתוקות של כיתה ט'", זועק יהלי/אלון פרידמן ומביט באהבה בקיר חדרו, המכוסה בתמונות של חתיכים מפורסמים. הנוסטלגיה לשנות השמונים והתשעים כבר מזמן השתלטה על תרבות הפופ, אבל המקרה של "משמר המפרץ" שונה מהחידושים של "ג'אמפ סטריט" או "היפה והחיה". נוסטלגיה דביקה, משועשעת וקצת נבוכה להשתוללות ההורמונים של גיל ההתבגרות. ממשמר המפרץ זוכרים רק שדיים מקפצים, ארוזים בבגד ים אדום צמוד. כל השאר זה רעש רקע מיותר. תכלס, חבל שלא הלכו עם זה עד הסוף. נשים יפות רצות על החוף, גברים שריריים מרימים דברים, מישהו צועק "הצילו" פעם בכמה זמן, היפים והאמיצים ממהרים לעזרתו, שוטים יפים של אנשים שוחים בסלואו מושן. בלי עלילה, בלי הרבה מלל. מין פורנו חופים סתמי וחסר יומרות. לא קולנוע איכותי מי יודע מה, אבל בטח עדיף מהקשקוש המיותר שאשכרה הופק, מין קומדיית אקשן בעשר אגורות בלי ערך נוסטלגי ובלי ערך באופן כללי.
חצי שעה אל תוך "משמר המפרץ" 2017 עולה החשד שכתבו אותו ילדים בני 10. דווין "דה רוק" ג'ונסון הוא מיטש ביוקנן, מציל ותיק ונערץ על כל באי החוף. הסרט בקושי התחיל וכבר שני אנשים שונים משווים אותו לסופרמן ולבאטמן. זוהי עונת הרחצה ושלושה מועמדים מקבלים הזדמנות להצטרף למשמר: אתלטית כחולת עיניים העונה לשם ההולם סאמר (אלכסנדרה דדריו), רוני החננה (ג'ון בס) ומאט ברודי (זאק אפרון), אלוף אולימפי פרוע שנשלח לחוף במסגרת עבודות שירות. בצוות הקיים חברות לצד מיטש שתי מצילות עם תפקיד זעיר (אילפנש הדרה וקלי רורבך). רוני לא מפגין שום כישורים רלוונטיים לתפקיד, אבל אין לו ריבועים בבטן אז אפשר לגרום לו ליפול או לרקוד ולהתעקש שמדובר בהומור. מיטש ומאט לא מסתדרים, כמובן, המבוגר קורא לצעיר בשמות ומזלזל בגבריותו. ברודי דלוק על סאמר ומביע זאת בחיזור עיקש ומעיק + בהייה בחזה שלה, בהתחלה היא מתעצבנת אבל אחר כך מבינה שהייתה לו ילדות עשוקה ובוהה באזור החלציים שלו.
מסתבר שלהציל אנשים מטביעה ומיאכטות בוערות זה לא מספיק מבדר, כי בגרסה המחודשת משמר המפרץ הוא כוח שיטור ובילוש מטעם עצמו. מושא החקירות היא ויקטוריה לידס (פיראנקה צ'ופרה) מנהלת קאנטרי קלאב ובשעות הפנאי סוחרת בסמים, המעידה על עצמה "אני לא נבלית בסרט של בונד. עדיין". כדי לחשוף את תוכניותיה האפלות תידרש החבורה לעשות פדיחות במסיבה, להתגנב לחדר מתים, להתמזמז, לעלות על דראג ועוד שטויות שלא עושים על קו החוף. מצד שני, כשהסרט נשאר בחוף, איברי מין של אנשים נתקעים בתוך כיסאות חוף. מה עדיף? ללכת הביתה, או נגיד, לים.
גם יחסית לסרט קיץ דבילי עם אקשן ובדיחות, "משמר המפרץ" זול ומעליב. הבימוי, המשחק וכמובן התסריט כל כך גרועים שזה אפילו לא נראה כמו סרט אמיתי אלא כמו מערכון שיצא משליטה. בהתחלה לפחות נראה שיש ניסיון ללכת עם הקאמפיות של המקור ולהפוך אותה לקומדיה מודעת לעצמה ומוגזמת, אבל הסרט פשוט לא מצחיק, לא בטעות ולא בכוונה. במשך כמעט שעתיים (למה?) לא צחקתי אפילו פעם. שאר הקהל גיחך קלות בהופעות האורח המגוחכת של דיוויד האסלהוף וכל פעם שמישהו נפל בצורה קומית. בזו של פמלה אנדרסון אף אחד כבר לא טרח. האקשן מאעפן והאפקטים (למה?????) מביכים ברמות של ניינטיז. זה סרט כזה מבאס שלא רק שמשעמם לצפות בו, משעמם גם להתלונן עליו. כאילו, זה "משמר המפרץ", אף אחד לא מצפה שזה יהיה טוב, או אפילו סביר. מי שכבר מגיע רוצה לראות שדיים מקפצים, כאילו אין בעולם אתרי פורנו או אשכרה חופים. יכול להיות שפשוט מדובר במזימה הוליוודית חתרנית - עונש או חינוך מחדש לצופה החרמן עם הסטנדרטים הנמוכים. רציתם נשים יפות על אופנוע? קבלו דמות כמעט אנטישמית של בחור שמנמן שר במקלחת. רציתם לראות את דווין ג'ונסון מרים דברים כבדים? קבלו את זאק אפרון שופך אלכוג'ל לתוך הפה.
mako תרבות בפייסבוק