שי כנות, במאי ותסריטאי ותיק ומנוסה ("הבורר", "מעורב ירושלמי" ו"אהבה קולומביאנית", בין השאר), מנסה ליצור מסורת בקולנוע הישראלי - מסורת של קומדיות קיץ קלילות. אחרי שב-2014 העלה למסכים את "שושנה חלוץ מרכזי", ובשנה שעברה את "איביזה", השנה מציג כנות את "ארבע על ארבע" - קומדיית מסע על קבוצה של הייטקיסטים שעוברים מסע מטורף של טעויות בדרכם לחופשה בסיני. כלומר, מעין "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס", רק עם סיני בתפקיד וגאס. "החלום הוא שבכל קיץ יצא סרט קיץ כזה", מספר כנות. "כמו שבטלוויזיה סדרות ממשיכות מעונה לעונה, אני רוצה ש'ארבע על ארבע' יהיה חלק מהמסורת שהתחלנו עם 'שושנה חלוץ מרכזי' ו'איביזה'".

הסרטים האלה זוכים לרוב לביקורות לא אוהדות מהמבקרים.

"תקשיב, זאת נחלת המבקרים. הם עדיין אולד-סקול. הקהל שלנו הוא צעיר, באזור גיל ה-40, והוא מבין שאפשר גם לצחוק על נושאים רציניים. כשאני עובד על קומדיה אני מתייחס לעשייה שלה ברצינות גמורה. מבחינתי הקולנוע צריך לתת פייט לטלוויזיה - הקהל צריך לרצות לצאת מהבית, להתארגן ולשלם על כרטיס. אני שואף לעמוד בסטנדרטים של קומדיות אמריקאיות, וזה אומר שהקהל יראה את הגימור הגבוה בכתיבה, במשחק ובבימוי. זה לא שיש בארץ הרבה שמות שאנשים יראו אותם ויחליטו שהם אוטומטית קונים כרטיס לסרט בכיכובם".

ולמה למבקרים קשה עם הקלילות שאתה מציע?

"לדעתי מדובר בעניין תרבותי שאנחנו נלחמים בו. הז'אנר הדוקומנטרי, למשל, מאוד חזק כאן בגלל החיבור שלנו לחדשות 24/7. בארץ אנחנו לוקחים את הכל יותר ברצינות. בסרט אמריקאי אתה יכול לראות חייזרים שותים את המוח של נשיא ארצות הברית ואנשים יקבלו את זה. בארץ זה לא יקרה".

ארבע על ארבע (צילום: רועי בר)
"המבקרים הם אולד סקול". מתוך הסרט | צילום: רועי בר

"לא חייבים שאשכנזי ישחק אשכנזי"

ב"ארבע על ארבע" (אותו כתב רועי עידן) כינס כנות קאסט אטרקטיבי: אושרי כהן, עוז זהבי, אליאנה תדהר ונעמי לבוב מככבים בסרט, לצידה של רוני דלומי בתפקיד לא שגרתי של צעירה בדואית עטוית חיג'אב שמחזיקה קלצ'ניקוב וחולמת לזכות בתחרות שירה בישראל. הליהוק החריג – שמצטרף לזה של תום גרציאני בתפקיד ערבי ב"ג'רוזלם" של האחים דורון ויואב פז – גרם לרבים להרים גבה. "אני מאמין במקצוענות", מסביר כנות. "אם שחקן טוב, זה לא משנה מה המוצא שלו. בדקנו כל מיני אופציות לתפקיד, גם שחקנים ערבים וגם לא ערבים, אבל היה לה אודישן כל כך טוב שאי אפשר לנצח, אודישן מבריק. עוד כשראיתי אותה משחקת בטלוויזיה בסדרה 'גאליס' והיה לי ברור שיש לה כישרון ענק".

ובכל זאת, אתה יכול להבין את הביקורת.

"זה לא שחייבים שרק אשכנזי ישחק אשכנזי. ב'הבוגר', שהוא אחד הסרטים האהובים עליי, דסטין הופמן בן ה-28 מנהל רומן עם גברת רובינסון שאמורה להיות מבוגרת ממנו בהרבה שנים. בפועל, אן בנקרופט שגילמה אותה הייתה מבוגרת ממנו בחמש שנים בלבד. אבל אני אתן לך דוגמה יותר רלוונטית: ב'הבורר' יוסף אבו ורדה מגלם את בולדוג היהודי ואף אחד לא מדבר על זה".

נראה שיש בסרט נגיעה בפוליטיקה קצת יותר מבדרך כלל אצלך, זה מכוון? 

"לא ממש. הסרטים שלי הם יותר הומאניים, אך יש גם אמירה כמובן. יש כאן אינטראקציה עם אויבנו והתייחסות לכך שסיני זה מקום מסוכן. כבמאי לא מעניין אותי שהצופים שלי יהיו מודעים לתפיסות הפוליטיות שלי. אבל גם ב'שושנה' יש התייחסות מאוד ברורה לנושאים חברתיים ומסר חזק נגד גזענות".

אין תמונה
"אודישן מבריק". דלומי בסרט

עוז זהבי לא הפסיק לצחוק

"ארבע על ארבע" צולם בסיני ובמדבריות אילת, בתנאים לא פשוטים ("במדבר כמו במדבר - בלילה היה קר בטירוף וביום חום אימים") ובלי שום תקוות לייצג את ישראל באוסקר – לא עבודה קלה למחלקת הליהוק. "זה באמת יותר 'מסוכן' מבחינת השחקנים", מודה כנות. "זה לא סרט בפסטיבל רחוק שכולם מוחאים לך כפיים. הרי לא מדובר על סדרת טלוויזיה שיש לה הרבה פרקים והם מקבלים משכורת לפי פרק. הקולנוע הישראלי עדיין לא במקום הזה, וזה קשה לגייס שחקנים טובים. אבל הרבה שחקנים דווקא מקבלים מהתפקידים בסרטים האלה 'פוש' לקריירה הטלוויזיונית שלהם. בכל זאת, אנשים באים במיוחד בשבילך לקולנוע".

איך הבאת את עוז זהבי?

"הוא התקשר אליי ואמר לי 'שייקה, קראתי את התסריט, כל הזמן חיפשתי איפה זה מפסיק להיות מצחיק וזה לא קרה. אני איתך'. וזה שחקן שאף פעם לא עשה קומדיה פרופר, בטוח לא בקולנוע. דווקא ממה שהוא עשה בטלוויזיה, 'הכל הולך', הוא ממש נהנה. כך גם הגעתי לנעמי לבוב - הם הופיעו ביחד, שם ראיתי את הכישורים הטבעיים שלה. היא עשתה רק תפקידים דרמטיים עד עכשיו, אבל בנשמתה היא קומיקאית. זאת הזדמנות בשביל השחקנים האלה להתפרע ולעשות שטויות".

מדובר על צוות שחקנים מאוד צעיר, כולם בשנות ה 20-30 שלהם. היית המבוגר האחראי על הסט?

"הרגשתי קצת כמו מנהל בית ספר (צוחק). היינו יחד במשך שלושה שבועות במלון באילת, משם יצאנו לצילומים בכל בוקר, זה אומר התעסקות של 24 שעות. לא חוזרים הביתה לילדים, אין הפסקה, אין מנוחה. לחבר'ה האלה יש אנרגיות מטורפות - מסיימים צילומים, מסתלבטים, הולכים לבריכה, ואתה כבר חושב על יום הצילומים הבא".

ומה החלום הבא? אתה מדבר הרבה על קולנוע אמריקאי, זה החלום? הוליווד?

"ניקח מטאפורה מעולם הכדורגל - אני חושב שכל כדורגלן רוצה לבחון את היכולות שלו מול הליגות הבכירות בעולם".