"הזאב מוול סטריט", סרטו החדש של מרטין סקורסזה, ינחת בישראל רק בסופ"ש הקרוב אבל בעולם הוא עושה רעש כבר שבוע שלם. זה החל מהתלונות על אורכו של הסרט (שלוש שעות), המשיך בטענה שהוא מהלל את ההתנהגות הבוטה והמושחתת של ג'ונתן בלפורט (ליאונרדו דיקפריו), גיבור הסרט. על כל אלה אפשר להתווכח, אבל מילה אחת כבר הכניסה את הזאב רשמית אל ספרי ההיסטוריה, גם אם זה לא בדיוק התואר שעליו חלמו יוצריו.
המילה "Fuck" בסרט שזכה לדירוג המחמיר R (כניסה בליווי מבוגר לצופים מתחת לגיל 17) מושמעת בו לא פחות מ-506 פעמים, שהופכים אותו לסרט העלילתי שבו היא הושמעה הכי הרבה אי פעם. בכך הדיח "הזאב מוול סטריט" מהמקום הראשון בדירוג את הסרט שהחזיק בתואר עד כה, "הקיץ של סאם" של ספייק לי בו נרשמו "רק" 435 מקרים כאלה. שני הסרטים, אגב, רחוקים עדיין מהמחזיק בתואר הסרט הגס מכולם. מדובר בסרט הדוקומנטרי "Fuck", שכפי שכנראה כבר ניחשתם עוסק בניתוח השימוש במילה בתרבות הפופולארית. 857 הושמעה ה-F Word במהלכו.
סרטיו של סקורסזה ידועים ככאלה שהולכים על הקצה עם דמויות חסרות מעצורים ואוצר מילים רחב מאד בכל הקשור לקללות. "החבר'ה הטובים" מדורג רביעי ברשימה עם 422 אזכורי Fuck. החלק המעניין באמת כאן הוא שניבולי פה הם החלק הכי פחות פרובוקטיבי ב"זאב מוול סטריט", שעמוס בסצנות מין למכביר. בחישוב הכללי של המילים והמעשים זהו ללא ספק אחד הסרטים הגסים בהיסטוריה.
בראיונות שהעניקו דיקפריו וסקורסזה בימים האחרונים, מנסים השניים למזער את הביקורת הקשה. "אני חושב שכל מי שטוען שאנחנו מעודדים התנהגות כזו מפספס לגמרי", מסביר דיקפריו, "מרטי הוא במאי מיוחד שלא שופט את הדמויות שלו. הוא מאפשר להן את החופש להיות מה שהן: פרועות, חסרות עכבות ותחת השפעת סמים. זה מאפשר לצופים ליהנות מהחוויה בלי תחושה שהסרט מנסה להחדיר בהם שיפוטיות. הוא חוזר ואומר תמיד: 'מי אני שאשפוט מישהו?'. אני חושב שמי שיצפה בסרט יבין שאנחנו לא מעודדים את ההתנהגות, אלא מציבים אותה למשפט. אנחנו אומרים שיש תופעות כאלה בחברה שלנו ושצריך לדבר עליהן. עבורי מה שהדמויות האלה מייצגות הוא יסוד כל הרע בעולם שלנו"