הסרט "מים לא שקטים" של חאומה קולט-סרה, בכיכובה של בלייק לייבלי כגולשת גלים הנאבקת על חייה אל מול כריש לבן ענק, עלה בסוף השבוע האחרון בישראל וזכה לביקורות חיוביות מהקהל ומהמבקרים. הסרט נחשב לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים והמפתיעים של הקיץ האחרון בקופות ארצות הברית, עם עלות מוערכת של 17 מיליון דולרים הוא הכניס כבר יותר מ-75 מיליון דולר בצפון אמריקה בלבד. כשלוקחים בחשבון שמדובר בסרט אקשן שמובל על ידי שחקנית שהתפקיד המזוהה ביותר איתה הוא מסדרת נעורים מלפני כעשור ("אחת שיודעת"), ושמעולם לא קיבלה תפקיד ראשי בסרט לפני כן, מדובר בהישג גדול אף יותר. "הבת שלנו גדלה על 'אחת שיודעת' והייתה ממש אובססיבית לגבי בלייק לייבלי, וידעתי שגם חברותיה אוהבות אותה", מספר מפיק הסרט מתי לשם בראיון מלוס אנג'לס עם אשתו ושותפתו להפקה, לין האריס. "יש מיליוני נשים צעירות שעקבו אחריה במשך תקופה של שבע שנים וידענו שהן יגיעו לראות את הסרט. התבססנו על זה גם באסטרטגיית השיווק של הסרט".

לשם (53), מפיק הוליוודי ותיק ומוערך שעבד במשך שנים ארוכות בתעשיית הטלוויזיה ובפרסומות, נולד בקונגו שבמערב אפריקה אבל גדל, כמעט במקביל, בישראל ובארצות הברית. ב-2014 הקים לשם עם האריס (שגם לה שורשים ציוניים - אם ישראלית) את חברת ההפקה Weimaraner Republic Pictures (על שם כלבי הווימראנר האהובים עליהם). כמו לשם, האריס היא מפיקה עם קרדיט מרשים במיוחד, שהייתה מעורבת בהפקות של הצלחות ענק כמו "כח משיכה" עם סנדרה בולוק וג'ורג' קלוני, "היומן" עם ריאן גוסלינג ורייצ'ל מקאדמס ו"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" עם בראד פיט. עם כזה רקורד משותף, אפשר להבין איך "מים לא שקטים" הצטרף להצלחה.

אין תמונה
אחת שיודעת לשרוד. לייבלי

לין, זאת לא הסרט הראשון בהפקתך שמעמיד במרכזו אישה בתפקיד פיזי שניתן בדרך כלל לגברים - קודם סנדרה בולוק ב"כח משיכה", ועכשיו לייבלי. זה מקרי?

האריס: ״יש שני חלקים לשאלה שלך. מצד אחד, העובדה שהחלטנו לבחור באישה לתפקיד ראשי בסרט אקשן, והשני הוא הבחירה הספציפית בבלייק. לגבי החלק הראשון, בשום שלב לא היה לנו ספק שהדמות תהיה אישה. ככה הסרט כתוב, וזה באמת חשוב לי כמפיקה. מדובר בסיפור של אישה צעירה ברגע מאוד מעצים בחייה. לגבי הבחירה בבלייק - היא כמובן פופולרית מאוד מאז 'אחת שיודעת', אבל היא הראתה גם צדדים נוספים בסרטים כמו 'גנב עירוני' עם בן אפלק, ולא היה לי ספק שמדובר בשחקנית פנומנלית. אתה רואה אותה ואתה יכול לדמיין אותה גדלה על החוף בקליפורניה. היא כל החבילה - גם נראית כמו גולשת וגם אינטליגנטית".

לשם: ״אם תסתכל על החברה שלנו ועל הפרויקטים שאנחנו מפתחים, הייתי אומר שיותר מ-75% מהם מובלים על ידי שחקניות ראשיות, או עם אישה שכותבת או מביימת. אנחנו חושבים שהוליווד באמת הזניחה תקופה ארוכה את הקהל הנשי ואת הנשים היוצרות. כשחשבנו להקים את החברה החלטנו באופן מודע שננסה לעשות שינוי. חשוב לי לומר לגבי בלייק שהבחירה נעשתה בין היתר כי ידענו גם שהיא תוכל לעמוד בצד הפיזי של התסריט. מדובר בהרבה סצנות מאוד פיזיות, והיא מאוד אמיצה. היא גם עשתה בעצמה הרבה מהפעלולים בסרט, ושמה את עצמה לפעמים בסכנה מסוימת. וכמובן, מדובר בבחורה הורסת".

אין תמונה
החלטה מודעת לשנות. האריס ולשם בסט הצילומים

חפש את הכריש

פעלולים אכן תופסים מקום מרכזי בסרט, אך לשם והאריס מספרים שבניגוד ל"מלתעות" הקלאסי של סטיבן ספילברג הם לא השתמשו בכריש מכני. למעשה, לייבלי נלחמה במהלך הצילומים בשום-דבר. "רוב הזמן המשחק של בלייק היה מול סימון של 'פה נמצא הכריש'", מספר לשם. "היה סנפיר במים, חיברנו סנפיר מפלסטיק למצוף, ואז היא ידעה לאיפה צריך להסתכל. יכולות המשחק שלה מדהימות כי היא באמת משחקת מול כלום. גם בסצנות שבהן היא נאבקת בכריש ממש אין שם שום דבר. זה מדהים. בהקרנות מוקדמות שעשינו ראינו אנשים מתחבאים מתחת לכובעים שלהם מרוב שהם מפחדים".

החברה שראתה איתי את הסרט כמעט התעלפה בסצנה בה ננסי מטפלת ברגל שלה.

לשם: "זו סצנה קשה, צילמנו אותה בכל מיני דרכים שונות עד שזה עבד. בלייק נכנסה לחלוטין לדמות של סטודנטית לרפואה והצליחה לעשות את זה בצורה מאוד אפקטיבית".

הדבר הראשון שאהבתי בסרט הוא החוף עוצר הנשימה שצילמתם בו. קראתי שלמרות שהסרט מתרחש לכאורה במקסיקו, הוא צולם בכלל באוסטרליה.

לשם: "ההחלטה לצלם את הסרט באוסטרליה הגיעה מהר יחסית. ברגע שסוני החליטו שהולכים על התסריט והבנו שמדובר בסרט קיץ, הבנו שנהיה חייבים לצלם בתקופת החורף באמריקה, שזאת כמובן עונת הקיץ באוסטרליה. כדי למצוא את החוף עצמו עבדנו קשה. עברנו בין המון חופים באוסטרליה, אבל חיפשנו מאפיינים מאוד מסוימים. בגלל אופי התסריט הוא צריך להיות חוף שניתן לראות את כולו מכל נקודה בים. האמת? בשלב מסוים זה היה כל כך קשה עד שנכנסנו לדיכאון. שום חוף שבדקנו לא התאים לנו. לשמחתנו יום אחד הגיע אחד החבר'ה שהיה אחראי על מציאת הלוקיישנים ואמר: 'אתם יודעים? במרחק של שעתיים וחצי טיסה מסידני, ממש באמצע האוקיינוס בין אוסטרליה לניו זילנד, יש חוף שנראה לי מתאים. מעולם לא צילמו שם, אבל אם בא לכם אפשר לבדוק אותו'. זה היה החוף שלנו בסופו של דבר".

הוא נראה כמעט ריק מאדם. ככה זה גם במציאות?

"האי היפהפה הזה נקרא לורד האו. כל המקום הוא משהו כמו 11 קילומטרים רבועים, זה אי קטנטן. בזמן רגיל יש 350 אנשים שחיים על האי, והם מנהלים אותו. זה משהו כמו ועד האי, אתה מבין? אז מצד אחד אני חושב שהם התרגשו מזה שהגענו לצלם, אבל מצד שני היו המון הגבלות. זה אתר של מורשת עולמית, המקום מוגן, הכל מלא בחיות פרא, אין שם טלפונים סלולריים כי האנשים שחיים שם החליטו שלא יהיו שם סלולריים. התעשייה היחידה שלהם היא תיירות".

עוד ב-mako תרבות:

מלתעות 2.0

במהלך "מים לא שקטים" תקועה הגיבורה ננסי (לייבלי) באמצע האוקיאנוס בחוף ריק מאדם, כשהכלים היחידים שעומדים לרשותה הם שעון קסיו ומצלמת גו-פרו. האריס מאשרת שהמאבק בין טבע לטכנולוגיה היה חלק מהאג'נדה: "זאת הייתה אחת המטרות שלנו. כל מה שהדמות של ננסי צריכה כדי להציל את עצמה זה הטלפון הנייד שלה וערכת העזרה הראשונה שהיא השאירה 60 מטרים ממנה על החוף. חלק מתחושת המתח שנוצרת בסרט היא מכך שהיא כל כך קרובה להינצל ובאותו הזמן כל כך רחוקה. באמצעות תושייה בלבד היא חוזרת לתקופה שלפני כל הטכנולוגיה המודרנית שאנחנו נעזרים בה כדי לשרוד״.

לשם: ״ובאותו הזמן, היא משתמשת בחוכמה בשני אמצעים טכנולוגיים. החשוב ביותר הוא השעון שלה, שמאפשר לה למדוד את הזמן ולהבין כמה הכריש רחוק ממנה, והשני הוא מצלמת הגו-פרו, שגם מאפשרת לנו להכיר את הדמות טוב יותר. אני חייב לומר שהחלק בו היא מקליטה את ההודעה קורעת הלב למשפחה שלה זה אחד הרגעים היותר טובים בעיניי בסרט. אני אוהב שהרגע הפרטי הזה שהדמות עוברת שם לא היה אפשרי בלי הטכנולוגיה הזאת״.

קשה שלא להיזכר ב"מלתעות" כשרואים את הסרט.

לשם: "'מלתעות' זה סרט קלאסי, פורץ גבולות לזמנו. האמת היא שכולנו אוהבים אותו מאוד, אבל בכנות, לא חשבנו על איך עושים עוד 'מלתעות', חשבנו על איך עושים סרט כרישים מודרני. רצינו לספר את הסיפור דרך בחורה צעירה שחווה את האימה הזאת. היה לנו חשוב לעשות את הסרט שלנו. חשוב לנהוג בענווה. בכל זאת, מדובר בקלאסיקה שאסור לגעת בה".

אין תמונה
לא מלתעות. לשם מצלם בסט

יהיה סרט המשך?

האריס: "באופן מודע לא סיימנו את הסרט עם קליף האנגר, אם לזה אתה מתכוון".  

לשם: "בשום שלב לא תכננו לעשות סרט המשך, הוא לא עוצב בצורה כזו ואני לא חושב שיש לנו עניין להמשיך לחלק נוסף. הסיפור הזה עומד בפני עצמו".

אותו עיקרון נוגע להחלטה שלא להוציא את הסרט ב-3D?

לשם: ״ דיברנו על זה עם במאי הסרט חאומה קולט-סרה וסוני. לא כל סיפור שרוצים לספר מצריך את הממד השלישי הזה. אם תסתכל על הסרטים שיוצאים עכשיו, אולפנים מוציאים מאות מיליוני דולרים על סרטים מאוד יקרים שבסופו של דבר מפסידים כסף. רצינו לעשות סרט שיצליח להרוויח הרבה כסף בלי שההוצאות עליו יהיו מטורפות. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל בסופו של דבר קשה לעשות סרט קיץ מבדר בלי להוציא המון כסף. בסרט הזה יש לנו במאי נהדר וכוכבת מצוינת, וזה מספיק. לא צריך להוציא מאות מיליוני דולרים כדי להפיק סרטים מצוינים. בישראל עושים את זה כל הזמן״.

אתם צופים ביצירות ישראליות?

לשם: "את החיבור התרבותי לישראל אני חווה דרך הטלוויזיה שאני רואה ב-HOT וב-mako. כרגע אני מכור ל'איט גירלז', היא עשויה מצוין. אני אוהב לצפות בטלוויזיה ישראלית".

אתם מתכננים לעבוד בישראל בעתיד?

האריס: "אנחנו נשמח".

לשם: "החלום שלנו זה לבוא לישראל ולעשות תכנית. אנחנו עובדים עכשיו על תכנית טלוויזיה שעוסקת בהיסטוריה של ישראל ואני כותב לה פיילוט כרגע, עם תחנת שידור אמריקאית גדולה מאוד. החלום שלי הוא לבוא לצלם בישראל. אנחנו מגיעים לארץ לפחות פעם בשנה".