Bright

שם עברי אפשרי: "שוטרים ושרביטים"

מה זה הדבר הזה: נטפליקס ממשיכים להשתלט על העולם וכעת הם גייסו לשורותיהם את וויל סמית והבמאי המצליח דיוויד אייר ("יחידת המתאבדים"), בסרט פנטזיה עכשווי ואפל. "Bright" מתאר עולם מקביל בו חיות לצד בני האדם גם פיות, אורקים ויצורים קסומים נוספים. בשיכונים הקשוחים של לוס אנג'לס, שני שוטרים - אדם ואורק - נתקלים במהלך עבודתם בשרביט קסמים בעל כוחות אינסופיים. צמד השוטרים צריכים להתגבר על פערי הגזע ביניהם ולשמור שהשרביט העצמתי לא יגיע לידיים הלא נכונות. הסרט מערבב חומרי פנטזיה קלאסיים עם סוגיות חברתיות עכשוויות, כמו פערי מעמדות ואפליה גזעית.

למה כן: אחד הבמאים המצליחים בהוליווד חובר לאחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בעולם, בסרט עתיר התקציב של נטפליקס. זוהי ההשקעה הגדולה ביותר של ענקית הסטרימינג בסרט באורך מלא, ונראה כי התוצאה עונה על הציפיות הגבוהות. התסריט נכתב על ידי מי שיצר את הסרט המעולה "כרוניקה בזמן אמת", ונראה מקורי, עדכני ומלא המצאות. הסיפור פשוט וסוחף, הסוגיות החברתיות מוסיפות לסרט ממד רציני יותר, והאקשן נראה מעולה, כיאה לסרטיו של אייר.

למה לא: אייר אמנם יצר סרטי אקשן משובחים כמו "זעם" ו"סוף המשמרת" (הוא כתב גם את "יום אימונים מסוכן"), אך הוא אחראי גם ל"יחידת המתאבדים" - אחד הפלופים הגרועים בשנים האחרונות. אם "Bright" ימשיך את דרכו של "יחידת המתאבדים" (שיתוף הפעולה הקודם עם וויל סמית), הסרט יכול להתברר כאוסף חסר פשר של סצנות אקשן יותר מדי אסתטיות. 

מאיפה הוא מוכר לי: סמית, הפרחח הכריזמטי מ"הנסיך המדליק מבל אייר", מככב לצד ג'ואל אדגרטון ("לאבינג") בתחפושת לייטקס של אורק. עוד מופיעים השחקנית העולה לוסי פריי ("האקדמיה לערפדים"), ואדגר רמירז ("זהות אבודה", "זעם הטיטאנים") שעתיד לשחק את ג'יאני ורסאצ'ה בעונה הבאה של "סיפור פשע אמריקאי". חדי העין יוכלו לזהות גם את אייק ברינהולץ ("הפרויקט של מינדי") ובראד וויליאם הנקה ("כתום זה השחור החדש").

תאריך יציאה: 22 בדצמבר, בנטפליקס.

 

My Friend Dahmer

שם עברי אפשרי: "חייבים לדבר על ג'פרי"

מה זה הדבר הזה: סיפור התבגרותו של ג'פרי דאהמר, אחד הרוצחים הסדרתיים המפורסמים בהיסטוריה, שהפך מנער ביישן ובעל סטיות מוזרות לפסיכופט האכזרי שזיעזע את אמריקה. מבוסס על רומן גרפי של דארף בקדארף, שהיה חבר של דאהמר בתיכון, וביסס את ספרו על חוויותיו האמתיות. דאהמר הורשע ברצח 17 בני אדם, הוא ידוע בכך שאכל חלק מקרבנותיו ובמעשים הנקרופילים שביצע בהם. הסרט נראה כמו דרמת נעורים רגישה, ולא כמו סרט מרצחים מדמם. אמנם יש בו מעט אלמנטים מטרידים, כמו משיכתו של ג'פרי הצעיר לגופות, אך הסרט שם דגש על עולמו הפנימי של הנער המצולק, שילדותו הקשה הביאה אותו לבצע את מעשי הזוועה בבגרותו.

למה כן: הרומן הגרפי המוערך הציג לראשונה דמות של רוצח סדרתי כאדם אמיתי, ולא כמכונת הרג מפחידה. דאהמר הצעיר דומה יותר לנער אימו ששורץ בסנטר, ולא לאחד הרוצחים הסדרתיים חסרי האנושיות שאנחנו רגילים לראות בסרטים הוליוודיים. אם "חייבים לדבר על קווין" הביא לנו את נקודת מבטה של אמו של רוצח המונים, "My Friend Dahmer" עושה צעד נוסף להאנשת הדמויות המוקצות ביותר בתרבות. התוצאה לפי הדיווחים המוקדמים היא דרמה רגישה וחכמה, שלא מתחמקת מהנושא הכבד, אך גם לא מנצלת אותו בצורה סנסציונית וצינית, אלא בוחנת אותו באופן מורכב ועדין.

למה לא: עושים סרט על רוצח סדרתי וכל מה שאנחנו מקבלים זה נער ביישן שמאונן על שלדים ישנים ועומד בשקט בפינת חצר בית הספר? בואו, אפשר לחשוב על דברים מסעירים יותר. אם אתם מחפשים מותחן טורד שינה על רוצח פסיכופט, זה לא הסרט הזה. הוא משאיר את הסנסציה בצד, ואפשר רק לקוות שהוא לא מוותר בדרך על כל מידה של עניין וריגוש. בשביל לראות נערים עגמומיים ומוזרים אפשר לעשות סיור במחששות הנידחות של התיכון הקרוב למקום מגוריכם, לא בטוח שצריך ללכת לקולנוע בשביל סרט על רוצח שעדיין לא הפך לרוצח.

מאיפה הוא מוכר לי: כוכב דיסני רוס לינץ' בתפקידו הרציני הראשון משחק את דאהמר הצעיר, אן הייש ("לכשכש בכלב") משחקת את אמו, וינסנט קרטיזר (המוכר בתור פיט קמפבל מ"מד מן") מגלם את הפסיכולוג המטפל ברוצח לעתיד.

תאריך יציאה: טרם נקבע תאריך הפצה.

 

Suburbicon

שם עברי אפשרי: "פרוורים ונהנים"

מה זה הדבר הזה: סרטו של ג'ורג' קלוני, שנכתב בעזרת האחים כהן, הוא קומדיה שחורה ומדממת במסורת הכהנית המוכרת מ"פארגו" ועד "האיש שלא היה שם". "Suburbicon" ממוקם בפרבר מנומנם בארה"ב של 1959, גיבור הסרט גרדנר לודג' (שם שמשמעותו "בקתת הגנן"), בגילומו של מאט דיימון, הוא אב ובעל יבשושי שצולל לתהומות האלימות והפשע של העולם התחתון. בתחילת הטריילר רואים את אשתו נרצחת ונקברת, וגרדנר נאלץ להגן על עצמו ועל בנו הקטן מפני שורה של בריוני מאפיה שצרים על ביתו הקט. הטריילר ממשיך בשורה של צירופי מקרים מוזרים, דמויות אקסצנטריות, רציחות ומהומות תושבים בפרבר השקט.

למה כן: הטון האירוני והמשועשע, והעלילה שנעה בין עולם הפשע הרצחני והיומיום הבורגני והעייף, כולם מזכירים את סרטיהם של האחים כהן, שגם תרמו לכתיבת התסריט. בין אם מדובר בדרמה איכותית כמו "פארגו", או בקומדיה בינונית כמו "לקרוא ולשרוף", לקומדיות הטעויות האלימות של הכהנים יש חן ותנופה שהופכת את העלילות הכי מופרכות ותמוהות לסרטים סוחפים ומהנים. קלוני ביים בחייו כמה יצירות ראויות לצפייה ("וידויים של מוח מסוכן", "לילה טוב ובהצלחה"), ועם מאט דיימון החינני והכריזמטי בתפקיד הראשי, שיתוף הפעולה החדש עם האחים כהן נראה מבטיח.

למה לא: מאז שני סרטיו הראשונים שצוינו קודם, קלוני ביים שלושה סרטים כושלים ונשכחים ("Leatherheads", "משחקי שלטון" ו"ציידי האוצרות"). עם כל סרט חדש של קלוני, נראה שהצלחותיו הראשונות אינן מעידות על כשרונו, והשחקן/במאי נראה יותר ויותר כמו חקיין מעייף של האחים כהן. סרטם האחרון של האחים, "יחי הקיסר", זכה גם הוא לביקורות צוננות במיוחד, ומצפייה בטריילר, הטון המוכר של "Suburbicon" מתחיל להרגיש מוכר מדי. ניתן לקוות שלא מדובר במנייריזם ריק ומייגע, וששלל המניירות הכהניות מתגבשות לסרט שלם, אך יד הבימוי הגסה של פרזנטור הקפה והשעונים השרמנטי לא מעוררת יותר מדי ביטחון בליבנו.

מאיפה הוא מוכר לי: מאט דיימון, הצעיר המבריק מ"סיפורו של וויל האנטינג" משחק בתפקיד הראשי, כשאוסקר אייזק ("בתוך לואין דיוויס") וג'וליאן מור ("לילות בוגי") מככבים לצדו. עוד ניתן למצוא שמות לא מוכרים כמו ג'ק קונלי ("מהיר ועצבני 4"), גלן פלשלר ("מיליארדים") ומייגן פרגוסון ("אמהות רעות").

תאריך יציאה: 27 באוקטובר, בארה"ב.

 

LBJ

שם עברי אפשרי: "לו הייתי קנדי"

מה זה הדבר הזה: סרט ביוגרפי על נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון, שירש את מקומו של ג'ון קנדי לאחר הירצחו והוביל מהפכה של חוקים לשיוויון גזעי וזכויות אזרח בשנות השישים בארה"ב. ג'ונסון היה ידוע כפוליטיקאי ממולח ואיש גס ובוטה, שהיה מנהל ישיבות בזמן שהוא יושב בבית השימוש עם דלת פתוחה. כאמור, הוא ידוע כאביר זכויות האזרח וכאחד הנשיאים החשובים ביותר בקידום המיעוטים בארה"ב. אך עם זאת, הוא ידוע גם כמי שהסלים את מלחמת וייטנאם וזכה להתנגדות רבה מצד ילדי הפרחים, כשבזמן כהונתו שקעה אמריקה בבוץ המלחמתי. לא נראה שהסרט מקדיש יותר מדי זמן מסך לפרק הזה בביוגרפיה הענפה של הנשיא, אבל סתם, שתדעו שגם זה קרה.

למה כן: רוב ריינר ("הנסיכה הקסומה") ביים את הביוגרפיה המושקעת. עם קאסט עמוס בשחקנים ותיקים ומוערכים, ומה שנראה כמו הופעת חייו של וודי הארלסון (בתפקיד ג'ונסון), הסרט מסתמן לכל הפחות כדרמה קלאסית עשויה היטב. סיפורו של הנשיא הססגוני הוא אחד המעניינים והפחות שחוקים מבין מנהיגי המאה העשרים. כולם מכירים את קנדי הנוצץ וניקסון המושחת, אך ג'ונסון היה אישיות ייחודית ומוחצנת לא פחות מהם, והישגיו החברתיים היו מהחשובים בהיסטוריה האמריקאית. 

למה לא: וודי הארלסון באיפור מוגזם ואף מזויף? נראה כמו תאוות אוסקר יותר מכל דבר אחר. הדרמה הביוגרפית הקלאסית יכולה אולי להיות נעימה לצפייה ומרגשת בצורה צ'יזית, אך היא יכולה גם להתדרדר לאוסף אנקדוטות ואירועים היסטוריים חסרי חוט מקשר או תנופה עלילתית. ברגעים החלשים של סרטים מסוג זה, כל היצירה הופכת רק למצע שטוח להופעה המוגזמת של השחקן הראשי. השבחים על הופעתו של הארלסון עלולים להעיד על כך שהסרט אולי מתאמץ להציג את יכולותיו של השחקן, על חשבון אלמנטים שוליים כמו סיפור או עומק רגשי של דמויות נוספות.

מאיפה הוא מוכר לי: הארלסון הוא הרוצח הצבעוני מ"רוצחים מלידה", ובשנים האחרונות גם כיכב ב"זומבילנד" ובעונה הראשונה של "בלש אמיתי". שאר הקאסט האיכותי כולל את ג'ניפר ג'ייסון לי ("שמונת השנואים"), ג'פרי דונובן ("פארגו" עונה 2), ביל פולמן ("היום השלישי"), ריץ' סומר ("מד מן"), ריצ'רד ג'נקינס ("עמוק באדמה"), וואלאס לנגהם ("הארון של ורוניקה") וג'ו צ'רסט ("רחוב ג'אמפ 21").

תאריך יציאה: 3 בנובמבר, בארה"ב.

 

עוד כמה קטנות שאסור לפספס

הטריילר הרשמי של "תור: ראגנארוק" הוקרן לראשונה בפסטיבל קומיק קון 2017, ומציג את תור והענק הירוק בקרבות גלדיאטורים סוערים ובמלחמה על גורל הכוכב אזגארד.

באותו פסטיבל הוקרן גם הטיזר לסרטו המצופה של סטיבן שפילברג "READY PLAYER ONE", על דיסטופיה עתידנית בה אנשים מבלים את רוב חייהם במציאות המדומה של משחק הרפתקאות וירטואלי.

mako תרבות בפייסבוק