"ניצחון הזרים" היא הכותרת הגדולה של המועמדויות. אחרי ש"פרזיטים" היה לסרט דובר השפה הזרה הראשון אי פעם שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בשנת 2019, המגמה הבינלאומית המשיכה השנה ובגדול, כשלרשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר נכנס "הנהגת של מר יוסוקה", סרט יפני בן שלוש שעות שהמבקרים מתעלפים עליו ויגיע לארץ רק במרץ. הוא לא מועמד רק כעלה תאנה בקטגוריה החשובה מכולן, אלא מועמד גם לפרס התסריט המעובד הטוב ביותר ועל הבימוי של ריוסוקה המגוצ'י. עוד סרטים בשפה זרה שמועמדים בקטגוריות הגדולות הן "האדם הגרוע ביותר בעולם" הנורווגי על התסריט המקורי, פנלופה קרוז שהצליחה נגד כל הסיכויים להיכנס לקטגוריית השחקנית הראשית הצפופה בזכות תפקידה ב"אמהות מקבילות" הספרדי, והסרט התיעודי "לברוח" שהגיע להישגים עצומים (ועוד על זה מיד).
>> אוסקר 2022 - רשימת המועמדים המלאה
שביל הבריחה: סרט זר שהצליח להגיע להישג מרשים לא פחות הוא "לברוח" הדני. מדובר בסרט אנימציה דוקומנטרי שהצליח לרוץ איפה שקודמו בז'אנר, "ואלס עם באשיר", רק הלך, והביא שלוש מועמדויות: הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, הסרט התיעודי הטוב ביותר וסרט האנימציה הטוב ביותר. סיכוייו לזכייה אינם גבוהים במיוחד, אבל העובדה שהגיע עד הלום וכל כך רחוק אינה מובנת מאליה בכלל.
מעתה אמרו: קריסטן סטיוארט – שחקנית איכותית. בתחילת המירוץ, היה מובן מאליו להניח שקריסטן סטיוארט תהיה מועמדת על תפקידה בביוגרפיה האמנותית של הנסיכה דיאנה, "ספנסר", שיוצא לאקרנים השבוע – אך בוגרת "דמדומים" פספסה כמה מועמדויות חשובות במהלך עונת הפרסים, ומעמדה כמובילת המירוץ נחלש. עם זאת, כעת התבשרנו שסטיוארט מצאה את מקומה בחמישיית המועמדות הסופית. היא תצטרך להיאבק בניקול קידמן על הפסלון עצמו, אבל היא רשמית ניערה מעליה את תדמית כוכבת סרטי הנוער הטראשיים והוכתרה כשחקנית איכות לכל דבר ועניין.
ועוד יותר מעניין מאלו שנכנסו לרשימה הסופית, הם אלה שנשארו על רצפת חדר העריכה. כולם הימרו על ליידי גאגא ב"בית גוצ'י" לניצחון, וגאגא שידרה לאורך העונה שהיא מוכנה לרצוח מישהו בשביל הפרס הזה - אבל נראה שהאיומים לא הפחידו את האקדמיה, והיא נותרה מחוץ למירוץ. עוד נעלמת היא השחקנית קטרינה באלף, שמוכרת בעיקר מהסדרה "זרה" והובילה במירוץ לשחקנית המשנה הטובה ביותר אך הוחלפה בשחקנית אחרת מאותו הסרט: הדיים ג'ודי דנץ', שחקנית כל כך מוערכת שבאמת לא הייתה סיבה להמר נגדה השנה.
הנסיך המדליק בא לנצח. במירוץ לפרס השחקן הטוב ביותר היה משמח לראות את אנדרו גארפילד שמועמד על תפקידו המוזיקלי ב"טיק, טיק... בום!", בכורת הבימוי של לין מנואל מירנדה (עוד עליו בהמשך). אבל כבר כמה וכמה חודשים שישנה תמימות דעים בקרב מבקרים ומביני עניין: וויל סמית' פה כדי לנצח. זוהי המועמדות הראשונה של סמית' מזה 15 שנה, והאיש אהוב מספיק זמן בהוליווד כדי שהפסלון יבוא אליו גם בלי שהאגדה יצטרך אפילו לקום מהכיסא.
עוד אנשים אהובים: דנזל וושינגטון מועמד בפעם העשירית בזכות "הטרגדיה של מקבת"; קירסטן דאנסט מועמדת בפעם הראשונה, ובכך ממשיכה את דרכן של אמנדה סייפריד ורייצ'ל מקאדמס כאיקונות סרטי נעורים משנות האלפיים המוקדמות שמועמדות לאוסקר כשחקנית משנה; ובילי אייליש ("אין זמן למות") מועמדת מול ביונסה ("Be Alive" מתוך "המלך ריצ'רד") ולין מנואל מירנדה ("המילטון") לפרס השיר הטוב ביותר.
לין מנואל וקנת' הם שני אנשים שרבים מצפים לזכייה שלהם בפרס הארור הזה. לין מנואל מירנדה, האיש שהביא לנו את "המילטון", מועמד השנה לאוסקר בפעם השנייה על השיר המקורי הטוב ביותר (הראשונה הייתה בזכות "מואנה"). האקדמיה הקשיבה לו, ולא דיברה על ברונו, אבל השיר שכן נכנס למירוץ מ"אנקאנטו" הוא "Dos Oruguitas" - ואם יזכה, הוא יהיה אחד האנשים הבודדים אי פעם שהשלימו זכייה בכל ארבעת פרסי הבידור האמריקאיים הגדולים: אמי, גראמי, אוסקר וטוני. מירנדה אולי היה שמח גם להיות מועמד לפרס הבמאי הטוב ביותר, אבל במקומו נכנס קנת' בראנה ששבר את השיא של וולט דיסני וג'ורג' קלוני והוא כעת האיש היחיד אי פעם שהיה מועמד לאוסקר ב-7 קטגוריות שונות.
ומה עם שאר הבמאים? שלא לומר, במאיות. אחרי שבשנים האחרונות קם קול מחאה מוצדק על הקלות הבלתי נסבלת בה נשים לא נכנסות לקטגוריית הבימוי הטוב ביותר, בשנה שעברה היו מועמדות לראשונה שתי נשים בקטגוריה (כשקלואי ז'או זכתה לבסוף בפרס הנכסף). השנה, מועמדת הבמאית ג'יין קמפיון על סרטה "כוחו של הכלב". אותו הסרט, אגב, סידר גם מועמדות לארי ווגנר, האישה השנייה אי פעם שמועמדת לצילום הטוב ביותר, ואולי היא גם תהיה הראשונה לזכות.
ומי יזכה בסוף? כמו שהמומחים ידעו לומר לנו רוב העונה, מסתמן שהקרב על הפרס הגדול הוא בין "בלפסט" החמוד והנגיש ל"כוחו של הכלב" האמנותי והקשוח. הפעם, נראה שדווקא האמנותי הוא המוביל, ולו בזכות נתון אחד קטנוני שרק פריקים של הדבר יודעים – מאז 1980, רק סרט אחד זכה בפרס הסרט הטוב ביותר מבלי להיות מועמד לפרס העריכה הטובה ביותר. "בלפסט" פספס בקטגוריה הזאת; "כוחו של הכלב" לא. ואין להוציא מכלל אפשרות שכשהשניים האלה יריבו, יבוא שלישי וייקח להם. מי זה יהיה? אולי "סיפור הפרברים" ואולי בכלל "הנהגת של מר יוסוקה" בטוויסט עצום בעלילה.
אבל האם למישהו באמת יהיה אכפת? לא בטוח. בשנה שעברה, הטקס היה בשפל רייטינג חסר תקדים. בהתחשב בעובדה שהסרטים הגדולים שהיו אמורים לצאת באותה השנה נדחו ואף אחד מאיתנו לא ראה אולם קולנוע מבפנים בתקופה ההיא, זה לא יותר מדי מפתיע. השנה המצב קצת יותר טוב, אבל יכול להיות שזה עדיין לא מספיק. רבים רצו לראות את "ספיידרמן: אין דרך הביתה", שובר הקופות הגדול הראשון של עידן הקורונה, מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, אבל מלבד מועמדות צפויה לפרס האפקטים הוא לא הגיע לשום הישג משמעותי בטקס. אם האקדמיה תמשיך לפרגן לסרטי איכות שמגיעים לקהל מצומצם, המבקרים אולי ישמחו לראות שהאוסקר מתבגר - אבל מעמד הפרס כחגיגת קולנוע מתוקשרת ילך וישָּׁחק.