מופע הקרקס של צמד הבמאים הגרמני מרקוס פבסט ומקסימיליאן רמבאק, SOAP, הגיע לארץ אחרי סיבוב הופעות מצליח ברחבי העולם. המופע מנסה לשלב את כל אמנויות הבמה האפשריות בערך – מחול, שירה, משחק, לוליינות ואפילו חשפנות. המוטיב החוזר שמחבר בין כולם הוא אמבטיה. למה? ככה! אולי לא היה צריך לשאול יותר מדי שאלות אם השואו היה מספיק מבדר, אבל בכל זאת הייתה קיימת התחושה שמשהו חסר.
הרקדנים והאקרובטים המוכשרים של SOAP מספקים ביצועים ברמה גבוהה ביותר. על טרפזים, על חישוקים, על חבלים והרבה בתוך האמבטיות, כל אחד ואחד מהם מצליח להפנט את הקהל בתורו. יש במופע כמה כוריאוגרפיות מתוחכמות שמפתיעות במקוריותן והוא כולל קטעי אקרובטיקה עוצרי נשימה בהחלט, אך הבעיה היא שאחרי חצי שעה בערך, שש האמבטיות שעל הבמה הופכות למגבלה. נדמה שנגמרו ליוצרים הרעיונות איך לנצל אותן ובגלל זה המופע קצת מתחיל לחזור על עצמו בהמשך.
למרות שמדובר במופע לכל המשפחה ובמשכן לאמנויות הבמה בתל אביב אכן ישבו לא מעט זאטוטים, SOAP כולל שני נאמברים שגרמו לי להרגיש כאילו נקלעתי למופע צ'יפנדיילז או לפחות לצילומי קליפ של ליידי גאגא: כשהלהטוטן השחור מבצע סטריפטיז תוך שהוא מקפיץ שלושה כדורי גומי וכששלושת הרקדנים החסונים מבצעים ריקוד מתגרה ומשעשע לצלילי "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי, כשלגופם רק מגבת שגם אותה הם מורידים בסוף וחושפים ישבנים. הרמיזות המיניות הרבות ששזורות במופע מעניקות לו ניחוח של תיאטרון וודביל, מעין קברט רק לכל המשפחה. תוסיפו לכל זה אמבטיות מלאות מים, גשם שיורד מממטרות מעל הבמה וזרנוק שמשפריץ גם על הקהל וקיבלתם חוויה רטובה במלוא מובן המילה.
בנוסף לכל חגיגת הקרקס וההשפרצות, באחת האמבטיות שורצת זמרת אופרה, דיווה אמיתית עם קול יוצא דופן ששרה אריות קלאסיות של מוצרט ושטראוס ומפתיעה גם בביצוע אופראי ל-"Let it be" של הביטלס. השילוב בין שירה אופראית, אקרובטיקה, מחול מודרני וג'אגלינג נשמע לכם קצת מקושקש? בצדק. יש הרבה רגעים במופע שמרגישים כמו מיקס לא מוצלח של דיג'יי חובבן. תפריט טעימות עשיר שמציע קצת מכל מטבח אך מתחת לכל המעטה התרבותי המגוון מסתתרת בסך הכול אופרת סבון חלולה מתוכן, עוגה יבשה עם הרבה יותר מדי קצפת למעלה.
הכי קל להחליק באמבטיה וליפול ישר על הפנים, וזה בדיוק מה שקורה לקרקס הזה ברגעים רבים מדי, בעיקר כשהוא מנסה להצחיק. הליצנית המודרנית של SOAP היא גברת דודתית שמנמנה שאחראית למרבית קטעי הקישור. היא אולי תשעשע מאוד ילדים אבל יש להניח שאת ההורים פחות (בהצלחה עם סיפור האהבה בין שתי הרגליים). הליצנית גורמת לטעם הלוואי ה"פסטיגלי" והמעט אינפנטילי שנשאר בסופו של דבר מהמופע. ככה זה כנראה כשמנסים לרצות גם את ההורים וגם את הילדים.
אם אתם מחפשים לקחת את הילדים לקרקס עם קצת ערך מוסף תרבותי שלא תקבלו בקרקס כמו מדראנו, SOAP הוא המופע בשבילכם. רוב הסיכויים שגם אתם תיהנו ולו רק בזכות הרמיזות המיניות והגופות המסוקסים. אבל אם בא לכם לראות קרקס למבוגרים בלבד שכולל גם תוכן אמיתי ואפילו ממש מצחיק, מופע הקברט "הפסקת אש" של בורדל טוטאל הוא בול מה שאתם צריכים. גם אקרובטיקה ברמה גבוהה לא פחות מזו של SOAP וגם סאטירה פוליטית חתרנית ונשכנית במיטבה בכרטיס אחד.