החוחית / דונה טארט (מודן)
אם קראתם את ההיסטוריה הסודית, כל מה שצריך לומר הוא: דונה טארט עשתה זאת שוב. רומן הביכורים של טארט מ-1992 היה ספר פולחן ששאב את קוראיו אל 640 עמודים שהם לא ישכחו בחיים. "החוחית", שהיה אחד הספרים המדוברים באמריקה בשנה שעברה, הוא סיפור קונבנציונלי יותר: נער שהתייתם מאמו מחפש את מקומו בעולם, וסוחב איתו כל השנים סוד שטבעו להתגלות – עלילה ויקטוריאנית בנושא שלה וברוחב היריעה. אבל 838 העמודים של "החוחית" בולעים אותך חי, שוב, אל תוך קיום עצוב נורא, נרקוטי מאוד ומלא פרטים, מותח עד תחושת דחק אמיתית, ונטוע עמוק בתוך אהבת ההיסטוריה והאמנות ותחושת השייכות אליהן.
ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שהחלק של לאס וגאס הכי טוב בספר, ושהוא בעצם עוד רומן קצר ומושלם בפני עצמו.
כאב / צרויה שלו (כתר)
צרויה שלו היא בכירת הסופרות העבריות היום, ו"כאב" יהיה השנה הספר העברי החגיגי לפסח, שמונח כל שנה בראש הערימה כדי להיקטף בערב החג. כמו תמיד, זה רומן ישראלי מאוד, שבלבו פציעה בפיגוע, בדומה לזו שעברה שלו ב-2004 בקפה מומנט, והוא מטפל בבעיות הקשות והכואבות של אמצע החיים: בת שעוזבת את הבית ואהבה ישנה שחוזרת פתאום לתמונה. שלו היא גם הסופרת העברית המצליחה ביותר בחו"ל, בעיקר בגרמניה ובצרפת, ויהיה מעניין לראות מה יקרה לאיזה שיאים הספר הזה ייקח אותה כשהוא יתורגם שם.
ואם אין לכם כח לקרוא: דברו על הכשרון העצום של שלו לתאר בסצנות הפיגוע את הבלתי ניתן לתיאור - כאב.
העלמה מקזאן / מאיה ערד (חרגול)
ספר חדש של מאיה ערד הוא תמיד שמחה גדולה: היא סופרת מיומנת כל כך, תופרת תמיד סיפור באופן מושלם ומחושב, והדמויות שלה משכנעות וחריפות. כמעט לא משנה על מה היא כותבת - אין סיבה להסס האם לפתוח את הספר. גיבורת "העלמה מקזאן" היא רווקה בת 39, שחיה את חייה בצל הספרות האנגלית וניסתה לחיות בהשראתה, ועם התפכחותה מהחלום היא מנסה להקים משפחה בכוחות עצמה, בכל דרך אלטרנטיבית שקיימת היום. אבל זה לא ספר חינוכי על סובלנות – ערד חושפת בכנות את מנגנוני השוק שפועלים מאחורי עמותות האימוץ, מומחי ההפריות, אתרי השידוכים והזמנת הכלות, ואת הדרך שבה העולם הראשון קונה מהעולם השלישי אפילו את בני משפחתו.
ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שהדמות של עידית כל כך מעצבנת, שקשה להאמין שהיא לא אמיתית.
כישלון קטן / גארי שטיינגרט (ידיעות ספרים)
שטיינגרט סוף סוף מביא את הדבר האמיתי. הסופר הרוסי-יהודי-אמריקאי הזה, מהמגניבים שקיימים, עסק עד היום בדיסטופיות ופנטזיות, ברוסיה של עוד אלף שנה ובאמריקה של העתיד הקרוב. "כישלון קטן" הוא הסיפור האישי של שטיינגרט עצמו, שהיה ילד קטן ומשונה שאמו כינתה אותו "כישלון קטן", ושנאבק כל החיים כדי לתת לנו את הקסם שהוא היום.
ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שלשטיינגרט יש חוש הומור שיכול להיות רק למי שהוא גם רוסי, גם יהודי וגם מהגר.
2666 / רוברטו בולניו (עם עובד)
משנה לשנה הופך בולניו מאזוטריה לקלאסיקה, מכוכב השוליים לקריאת חובה. "בלשי הפרא" יובא לפה לפני כמה שנים על תקן היצירה הגדולה של בולניו שעוד לא קראנו, ותראו איזה קטע! 2666, אפוס ארוך מכדי שחשבנו שמישהו אי פעם יתרגם אותו, בא לחגים, מודפס על נייר דק מהרגיל כדי שיהיה ניתן לכרוך אותו בחתיכה אחת. זה ספר שמכיל בתוכו לפחות חמישה רומנים שונים, עם חמישה גיבורים שונים, אך לכולם לב אחד – סנטה טרסה, העיר בצפון מקסיקו שממנה נעלמות נערות.
ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שהוא גאון. אף אחד לא יעז לטעון אחרת.
אפקט רוזי / גרהם סימסיון (אחוזת בית)
אתם חושבים שקראתם את הספר הזה. הוא נקרא בדיוק ככה. הוא נראה בדיוק ככה. אבל לא: לספר שקראתם לפני שנתיים קראו פרויקט רוזי, והוא שבר את טבלאות רבי המכר לכמה חודשים טובים באמצעות אחד הטריקים הכי ישנים שיש: תסמונת אספרגר. בספר ההמשך, אפקט רוזי, דון ורוזי כבר נשואים, והמשימות הבאות שלהם הן הריון ותמיכה בחבר בעייתי. יש סיכוי שהספר הזה יזרוק את עצמו לבד למזוודה שלכם.
ואם אין לכם כח לקרוא: זה קל: לספרים כאלה תמיד יש סוף טוב.
מלכת השלג / מייקל קנינגהם (כתר)
מייקל קנינגהם הוא אחד מהמשוררים המדוייקים ביותר של ניו יורק של זמננו, ובדרך כלל של ניו יורק עילית, שטופה בכסף, רדופת אופנה ואובססיבית לסמים. הספר החדש שלו הולך באזורים זוהרים פחות, בברוקלין טרם היותה אופנתית, וגיבוריו הם בני 40 ו-50 שמרגישים את חייהם נשמטים דרך אצבעותיהם.
ואם אין לכם כח לקרוא: קנינגהם סידר לכם שיחה על נדל"ן: הוא מיקם את הספר בבושוויק, אז שכונה עגמומית בברוקלין והיום מרכז היפסטרים בינלאומי שעובר ג'נטריפיקציה מזורזת.
אדם האחרון / מרגרט אטווד (כנרת-זמורה-ביתן)
מרגרט אטווד הפכה בשנים האחרונות למעין זקן השבט - השילוב של היותה אחת הסופרות הגדולות והאהובות ביותר החיות היום, יחד עם גישת ה"נו בושליט" שלה והשליטה בטוויטר ובמדיה, הכתירו אותה ככוהנת לענייני מוסר, שיכולה להעלות ולהוריד עניינים מסדר היום. "אדם האחרון" הוא ספר כזה. התימה של האדם האחרון בעולם מעסיקה את התרבות הפופולרית בזמן האחרון, בסדרות טלוויזיה ובממים בפייסבוק, וגם אטווד משתמשת בכשרון המשוגע שלה כדי לייצר אסון אקולוגי, להציף את כדור הארץ, להכחיד כל זכר לבני האדם, ולהשאיר רק אחת: טובי, שמגדלת יצורים מיוחדים במינם, שעתידים לשלוט במקומנו בכדור הארץ.
ואם אין לכם כח לקרוא: תישבעו שאתם ממחזרים גם בקבוקים וגם נייר.
ועוד כמה ספרים שיצאו החודש:
בן יחיד / אבי גרפינקל. בן למשפחת פשע בודק את מקומו בסקאלת הזהויות הישראלית.
הכל קורס / צ'ינואה אצ'בה. תיעוד נדיר מהספרות האפריקאית העכשווית של גדול הסופרים האפריקאים.
ספר הקיץ / טובה ינסון. כמו המומינים, אבל בספר למבוגרים.
הסיפור שאינו נגמר / מיכאל אנדה. תרגום חדש לספר הפנטזיה הראשון של דורות של בני נוער.
אנשי הלילה / דניס ליהיין. סיפור אהבה משונה וסיפור פשע שזורים זה בזה, פרי עטו של מחבר "מיסטיק ריבר" ו"שאטר איילנד".
בושות / גורי אלפי. מה שקורה כשהקומיקאי המבריק והפרוע הזה מקבל דף ועיפרון.