אין תמונה
אמא עושה בושות
12. קורט קוביין נבוך בקברו: קורטני לאב

חצופה, קולנית ובעיקר מביכה, אלמנתו של קורט קוביין, סולן להקת נירוונה, מכורה לפרובוקציות אפילו יותר מלסמים שהיא צורכת. לאב הגיחה לאור הזרקורים בתחילת הניינטיז בתור "אשתו של" וכסולנית להקת הגראנג', "הול", והצליחה להישאר שם בזכות אישיות אקסצנטרית ונטייה לספק כותרות עסיסיות. ברפרטואר הפרובוקציות של לאב תמצאו: לוקים מוזרים, הופעות מביכות על הבמה, התפרצות לשידור חי מסוממת כהוגן ופה אחד בוטה במיוחד ובלתי ניתן לעצירה. היא מעולם לא נרתעה מסכסוך סלבריטאי צהוב – ממרלין מנסון ועד מיילי סיירוס –  אפילו עם בתה, פרנסיס בין קוביין, תחזקה ריב מתוקשר בשנת 2009. קוביין ג'וניור גם השיגה צו הרחקה נגד אמה ועברה למשמורת של סבתה.

חיבתה העזה לאלכוהול וקוקאין לא פעם גרמה לגברת לאב לעשות בושות ולהשתולל בפומבי – בים, ביבשה וגם באוויר מסתבר. ב-2003 היא התפרעה במהלך טיסה, התעללה מילולית בצוות המטוס, ונעצרה מיד עם נחיתת המטוס. לאורך השנים היא נכנסת ויוצאת ממכוני גמילה בתדירות שאדם ממוצע מבקר אצל השיננית. על כישרון השירה שלה אפשר להתווכח, אבל בתחום הפרובוקציות היא שולטת ללא עוררין.

ליידי גודייבה (צילום: ap)
עירום תמורת מיסים | צילום: ap
11. פרובוקציה מתוקה יותר מהשוקולד: ליידי גודייבה

הרבה לפני הפרובוקציות השחוקות של ליידי גאגא, התוודע העולם בתחילת המאה ה-11 לליידי המקורית. האצילה האנגלו-סקסית היא ללא ספק הלוחמת החברתית הלוהטת בהיסטוריה. גודייבה, המעושרת טובת הלב, ריחמה על תושבי עירה קובנטרי, שנאנקו תחת עול המסים הכבד שהוטל עליהם בידי בעלה הרוזן, שהיה ידוע כמניאק רציני. היא התחננה בפניו להקל על התושבים, והוא הסכים להיענות לבקשתה בתנאי שתרכב עירומה על סוס ברחובות העיר. מאחר וגודייבה הייתה אישה צנועה מאוד, הוא היה בטוח שהיא תסרב לתנאי המשפיל, אך להפתעתו, היא קיבלה את הצעתו.

ישנן גרסאות שונות להמשך הסיפור – המפורסמת מכולן היא זו שבה גודייבה יצאה לרכיבה ברחובות קובנטרי, לאחר שבעלה הוציא צו המחייב את התושבים להסתגר בבתים באותו הזמן. אדם שהציץ בה (Peeping Tom) הפך עיוור, אך הרוזן עמד בהבטחתו והפחית את המסים. גרסה אחרת טוענת שאנשי העיר בחרו להסתגר בבתיהם כדי לא לבייש את הגבירה, שהקריבה עצמה עבורם, ויש גם גרסה שאנשי העיר דווקא כן התאספו ברחובות כדי לצפות ברוכבת העירומה. אגב, בכל הגרסאות שיערה הארוך כיסה על מערומיה, כך שבכל מקרה לא ראו יותר מדי. לאחר מותו של בעלה, גודייבה הפכה לאישה היחידה אשר החזיקה בבעלותה אדמות בתקופה שלאחר הכיבוש. כיום, השם שלה מוכר בעיקר בזכות חברת השוקולד הבלגי היוקרתי, שנחשב לסמל סטטוס לא פחות ממרצדס או קרטייה.

כותרות העבר: כנפו מגיעה לירושלים (צילום: חדשות 2)
ליידי כנפו | צילום: חדשות 2
10. העם דורש עירום חברתי: ויקי כנפו

הדבר הכי קרוב שקיבלנו בארצנו הקטנטונת לליידי גודייבה. גיבורת המאבק ההרואי של החד-הוריות מהדרום, שצעדה מאתיים קילומטרים ממצפה רמון לירושלים, יצאה בשנת 2004 לעוד מערכה פרובוקטיבית חסרת תקדים. כנפו הצטלמה בעירום והציגה כתובות מחאה שנחרטו על גופה. בסרטון המלא שעלה באתר פורנו ישראלי, ניתן לראות על גבה את הכיתוב: "הממסד דפק אותי", על החזה את הכתובת: "חלבתם אותי" ועל המפשעה: "המאבק נולד מכאן".

הפרובוקציה הצליחה להביא את כנפו לכותרות הראשיות – ולא פחות חשוב מזה, הצליחה לעורר מודעות חברתית שנים לפני פרוץ מחאת הקיץ ב-2011. אז היא אולי לא לוהטת כמו ליידי גודייבה, אבל בדיוק בגלל זה האקט שלה אמיץ יותר, ולהבדיל מהליידי, אותה אף אחד לא הכריח להתפשט. אורטל בן דיין בטוח מבסוטה עליה.

וירג'יניה וולף (צילום: Central Press, GettyImages IL)
אמיצה בחייה ומותה | צילום: Central Press, GettyImages IL
9. מי מפחד מוירג'יניה וולף?

בתחילת המאה העשרים כתבה הסופרת הבריטית את אחד החיבורים הפמיניסטיים החשובים ביותר שנכתבו אי פעם, "חדר משלך". וולף נחשבת לאחת האמהות המייסדות של החשיבה הפמיניסטית. תוך כדי שהעלתה שאלות מגדריות קיומיות, היא פיתחה טכניקה שחשפה את ההווי הנשי ומצאה חלופות לתפיסת המציאות הגברית השולטת. ספריה הבועטים הרגיזו בעיקר את המין הגברי, אבל גם לא מעט נשים כנועות של אותה תקופה חשוכה. בספרה השערורייתי "אורלנדו", עקבה וולף אחרי קריירה של גיבורה ביסקסואלית וטרנסג'נדרית בחצר המלכות של המלכה אליזבת, בימים בהם ביסקסואלים ובטח שטרנסג'נדרים התחבאו עמוק עמוק בארון.

וולף המשיכה לספק פרובוקציות בכתביה, ובספרה האחרון "שלוש גיניאות", היא תקפה את המיליטריזם הגברי ודנה בקשר שבין הזכות לחינוך ולתעסוקה לנשים לבין קידום השלום, החירות והצדק. היא טענה שמלחמות הן תוצרים של תרבות צבאית, והבהירה שהן מיוצרות בידי החברה, ולא נכפות עליה מבחוץ. בשנת 1941 וולף, שסבלה מהפרעה דו-קוטבית, מילאה כיסיה באבנים והטביעה עצמה בנהר. הפעולה האחרונה שעשתה בחייה הייתה אולי האמיצה ביותר.

הלן גרלי בראון (צילום: Mario Tama, GettyImages IL)
אוננות היא זכות! | צילום: Mario Tama, GettyImages IL
8. קארי בראדשו המקורית: הלן גרלי בראון

מחברת ספר העצות פורץ הדרך, "סקס והבחורה הרווקה", סללה דרך לצבא של כותבות טורים בסגנון קארי בראדשו, ועודדה נשים להיות עצמאיות מבחינה כלכלית וליהנות מסקס לפני הנישואים כבר בתחילת שנות השישים. הספר של בראון הציע לנשים לקחת בשתי ידיהן (גם מילולית) את מלוא העונג והאחריות על גופן, ואף לחפש סיפוק מיני מחוץ לזרועות בעליהן. בראון הוציאה את הסקס מהארון והוכיחה לכולם כי ניתן ורצוי לדבר על הנושא.

בעקבות ההצלחה המסחררת של הספר, בראון קיבלה את ההגה של המגזין המפורסם "קוסמופוליטן" כעורכת ראשית, ובילתה 32 שנים בהפצת בשורות האופנה האחרונות לצד כתבות הדרכה לאורגזמות טובות יותר. התשוקה שלה לענייני שחרור האישה קיבלה במה ברחבי העולם, והפיחה חיים בנושא שכל אישה רצתה לדעת אבל אף פעם לא העזה לשאול. בעוד שבראון נתפסה כדמות פרובוקטיבית ומאוד משוחררת מינית, הפמיניסטיות שבחבורה טענו שהיא מעודדת החפצת נשים לטובת המבט הגברי. בראון מתה לפני שנתיים בגיל 90.

איזדורה דאנקן (צילום: Ron Case, GettyImages IL)
הכל חוץ מרגילה | צילום: Ron Case, GettyImages IL
7. רוקדת בחשיכה: איזדורה דנקן

בתור מי שנחשבת לאמא של המחול המודרני, לא הייתם מצפים מאיזדורה דנקן לנהל חיים שגרתיים. סגנון הריקוד שלה, מאהביה הרבים והפוליטיקה המהפכנית שלה היו רק המבוא לאתאיזם, אמונות קומוניסטיות וילדים לא חוקיים - רפרטואר נועז מאוד עבור אישה בשנים הראשונות של המאה העשרים. דנקן נדדה בעולם, ושעשעה את הקהל בכל מקום שאליו הגיעה עם הריקודים המוזרים שלה, בלי שידעה בכלל עד כמה היא משפיעה על האבולוציה של המחול המודרני. כשהיתה בת 35 טבעו שני ילדיה – משני מאהבים שונים – בתאונה על נהר הסיינה.

שנה אחרי שהתגרשה, הכירה דנקן בשנת 1921 את המשורר הרוסי סרגיי יסנין, שהיה צעיר ממנה ב-17 שנים. הזוגיות של השניים הייתה עמוסת שערוריות, הוללות מוגזמת ולעיתים גם התפרצויות זעם במסעדות ובבתי המלון היוקרתיים בהם ביקרו. כשהיתה בת 47 התאבד אהובה בן ה-30, לאחר שהשלים מכתב פרידה שנכתב בדם שהקיז מוורידיו. את מותה האלים והמשונה היא מצאה שנתיים לאחר מכן, כשאחד מצעיפיה הארוכים (שהיו סימן ההיכר שלה) הסתבך באחד מגלגלי מכונית של ידיד. דנקן נשלפה מהמושב האחורי והוטחה אל הכביש, המפרקת שלה נשברה והיא נגררה אחרי המכונית כמה מטרים עד שהידיד הבחין בנעשה ובלם. זה היה הריקוד האחרון שלה.

פרידה קאלו (צילום: אימג'בנק/GettyImages, getty images)
מוזרה ואוהבת את זה | צילום: אימג'בנק/GettyImages, getty images
6. ציירי לך שפם: פרידה קאלו

הציירת המקסיקנית פרידה קאלו היתה לוחמת חברתית לצדק ולשוויון. היא חקרה את זהותה על יתרונותיה וחסרונותיה ושיתפה בכך את העולם כולו בחצי הראשון של המאה העשרים. קאלו אהבה גברים וגם נשים, אבל הפרובוקציה הגדולה ביותר שמזוהה איתה קשורה דווקא בבחירה קוסמטית אישית מאוד – קאלו היתה בחורה די שעירה שלא סידרה גבות, וכן, הן היו ממש מחוברות.

הגבות של פרידה הפכו לסמל המסחרי שלה, מאחר והיא גם נהגה לצייר הרבה מאוד פורטרטיים עצמיים בהם רק הגזימה את העניין. קאלו הדגישה את גבותיה העבותות בציורים וגם את חתימת השפם העדינה שמעל שפתה טרחה להבליט. זו היתה התרסה פמיניסטית מודעת לעצמה. היא בעצם זעקה דרך היצירות שלה: "אני מוזרה, אני יודעת את זה ואני אוהבת את זה". קאלו, שנפגעה ממחלת הפוליו בילדותה ועברה תאונה טראגית בנעוריה בה איבדה את רגלה, מתה בכאבים בשנת 1954 בגיל 47 בלבד.

פוסי ריוט (צילום: Ryan Pierse, GettyImages IL)
לא מפחדות מפוטין | צילום: Ryan Pierse, GettyImages IL
5. לפוטין באהבה: חברות "פוסי ריוט"

בשנים האחרונות שלוש גיבורות על צצו לעולם, חברות להקת הפאנק-רוק הפמיניסטי, "פוסי ריוט". יקטרינה, נדייז'דה ומריה שרות באומץ שירי מחאה נגד המשטר של פוטין ונגד הדת, כשפניהן מכוסות במסכות. בנוסף לעיסוקן במוזיקה, הן נהגו לערוך מיצגים מאולתרים ופרובוקטיביים מבחינה פוליטית במוסקבה, בנושאים כמו מעמד האישה ברוסיה. לפוטין זה היה טיפה'לה יותר מידי, והוא דאג להכניס את השלוש לכלא באשמת סבוטז', אחרי שבמרץ 2012 השלישייה התפרצה לקתדרלת ישו המושיע והחלה לשיר בגאון.

המאסר זיכה אותן מיד באהדה רבה ברוסיה ובעולם כולו, בשל הפגיעה לכאורה בחופש הביטוי. הן טענו ליחס קשה בזמן שהותן במעצר, ובתום משפט ארוך וסופר-מתוקשר, נגזר עליהן עונש מאסר של שנתיים.‏ ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הכריז עליהן כעל אסירות מצפון. בספטמבר 2013 הכריזה נדיה על שביתת רעב והועברה למקום בלתי ידוע ומאז אבד עמה הקשר. בסוף השנה שעברה אישר הפרלמנט הרוסי את שחרורן של שתי חברות הלהקה האחרות. והמאבק נמשך.

אין תמונה
מילה ג'ובוביץ מגלמת את דמותה של ז'אן ד'ארק. לוחמת אמיתית
4. זה לא אדון, זו גברת:
ז'אן ד'ארק

ז'אן ד'ארק, המכונה גם "הבתולה מאורליאן", תיזכר לנצח בתור הבחורה הראשונה שהתחפשה לגבר, ולא סתם גבר – ללוחם קטלני. ז'אן נחשבת ללוחמת הכי מפורסמת בהיסטוריה. למרות ששמה הוא ד'ארק (מהעיר ארק), ז'אן בכלל לא ביקרה בארק. אביה הגיע משם, אבל היא עצמה גדלה בכפר הצרפתי השמרני דומרמי בתחילת המאה ה-15. כשהייתה בת 13 החלה לשמוע את קולותיהם של מלאך המלחמה מיכאל ושל הקדושות הנוצריות מרגריטה וקתרינה. הם אמרו לה שעליה להציל את צרפת, ושש שנים לאחר מכן היא באמת עשתה זאת.

הנערה בת ה-19 נשלחה עם צבא קטן לאורליאן, שהייתה נתונה במצור אנגלי כבד. בשיער קצר ובבגדי לוחם עם שריון וכל הקרנבל, ז'אן הצליחה להסיר את המצור ולהשמיד את הכוח האנגלי. זו היתה ההצלחה הצבאית הראשונה שלה מבין רבות. לבסוף נלכדה ועברה משפט ראווה ואינקוויזיציה אנגלית שנמשכה ארבעה חודשים. כשנדרשה להסיר את בגדי הגבר וללבוש שמלת אישה, היא סירבה בטענה שהקדושות שמדברות אליה אסרו עליה ללבוש בגדי אישה לפני שתנצח במלחמה. לאחר שאיימו עליה בשריפה, היא נבהלה והסכימה. כעבור שלושה ימים מצאו אותה בתאה, לבושה שוב בבגדי גבר. עד היום לא ברור כיצד הגיעו הבגדים לתא. זו היתה ההפתעה האחרונה שלה. היא נשרפה חיה בכיכר המרכזית של רואן, בה נבנה מוקד מיוחד וגבוה מאוד כדי שהאש תימשך זמן רב וכך גם הסבל של ז'אן.

שינייד אוקונור טאטו (צילום: Jen Lowery / Splash News, Splash news)
קרחת, אפיפיור ומיילי סיירוס | צילום: Jen Lowery / Splash News, Splash news
3. האישה שקרעה את האפיפיור לגזרים: שינייד אוקונור

עם כל הכבוד לקולה העוצמתי והמוסיקה המרגשת שלה, שינייד אוקונור מפורסמת בעיקר בזכות חיבתה לפרובוקציות. מאז שנות השמונים טיפחה את תדמיתה החריגה והבועטת על ידי גילוח ראשה, הרבה לפני שנינט ובריטני ספירס עשו זאת. הקרחת של שינייד הפכה לסמל המסחרי שלה, ומי שהתקשה לומר את שמה פשוט קרא לה: "הזמרת הקירחת". בנוסף, אוקונור תמיד הקפידה על לוק קודר, לרוב נטול גזרה נשית פלוס הקפדה על הבעה זועמת, כמחאה נגד התייחסותה של החברה אל נשים וסיווגן כאובייקטים מיניים. כבר באלבום הבכורה שלה ומאז בכל הזדמנות, אוקונור מטיפה נחרצות בנושאי אנטי-דת, התעללות בילדים, שוביניזם וגזענות.  

הפרובוקציה הגדולה ביותר של אוקונור עד כה הייתה באוקטובר 1992 בשידור חי בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב". היא ביצעה את השיר "War" של בוב מארלי כמחאה על ניצול מיני בכנסייה הקתולית, ובסופו שלפה תמונה של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, הכריזה "הילחמו באויב האמיתי" וקרעה אותה לגזרים. לאחר מכן התנצלה והכריזה כי היא מתכוונת לפרוש מעסקי המוסיקה. גם ההכרזה הזאת התבררה כפרובוקציה כי לאחר כמה שנים היא חזרה. בשנת 1999 אוקונור הוסמכה לכמורה והחלה לשמש ככומר במשרה מלאה, במקביל היא גם החליטה לצאת סופית מהארון. שנתיים לאחר מכן חזרה בעצמה ונישאה לגבר. יש לה ארבעה ילדים מארבעה אבות שונים, ולפני שנתיים נולד לה גם קעקוע חדש של ישו על כל בית החזה. ג'יזס קרייסט! הפרובוקציה האחרונה שלה הגיעה בצורת מכתב פתוח ובוטה למיילי סיירוס, בו כתבה: "תעשיית המוזיקה לא שמה זין עלייך, או על אף אחד מאיתנו. הם יורידו אותך לזנות. המסר שאת מעבירה הוא שזה מגניב לתת לעצמך להפוך לזונה".    

אין תמונה
שינתה את פני השירה העברית
2. יונה עם עלה של זין: יונה וולך

יונה וולך היא הרבה יותר ממשוררת - היא רוק סטאר אמיתי. הפרובוקציות שלה אמנם לא יצאו את גבולות ישראל, אך הרעש שהקימה נשמר גם כמעט 30 שנה אחרי מותה. היו לנו הרבה משוררות גדולות, אבל רק אחת לא פחדה לקחת את השירה העברית למקומות שאיש לא ידע שהיא יכולה להגיע. הכתיבה הפרובוקטיבית היתה בדמה של וולך. כל ספר שירים חדש שהוציאה הכיל פצצות חבלה, שגרמו למדינה שלמה להזדעזע. היא רצתה לאתגר את המוסכמות המיניות של החברה הישראלית, ולבחון את מיניות האישה דרך שיריה, והרשתה לעצמה להתבטא ולהתנסח בכתביה, כמו שאף בחורה ישראלית לפניה לא העזה.

השיר הפרובוקטיבי ביותר שלה הוא השיר "תפילין", שהכניס אותה לתודעה הישראלית כ"בהמה המיוחמת", כינוי שהדביקה לה פוליטיקאית בעימות טלוויזיוני. בשיר היא מבקשת מאהובה שייקח תפילין ו-"העבר אותם מעדנות על גופי, חכך אותם בי היטב, בכל מקום גרה אותי, עלף אותי בתחושות, העבר אותם על הדגדגן שלי", וכן הלאה. על השימוש התקדימי שלה בארוטיות בשירה העברית המודרנית נכתבו כבר תזות שלמות, אבל הפרובוקציות של יונה לא הסתיימו רק במילה הכתובה. בביוגרפיה המרתקת של וולך אפשר למצוא עשרות וידויים של מכרים בסגנון: "יונה הייתה מסוגלת ללכת ברחוב לאיזה גבר ולהגיד לו – הייתי מזיינת אותך". בספטמבר 1985 היא נפטרה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, אבל הפרסונה החייתית שלה תמשיך לחיות לעד דרך השירים.

מדונה חושפת (צילום: צילום מסך מתוך youtube)
רק לפני שנתיים בסיבוב ההופעות האחרון שלה | צילום: צילום מסך מתוך youtube
1. מילה נרדפת לפרובוקציה: מדונה

מלכת הפרובוקציות הבלתי מעורערת היא האישה שמייצרת אותן בשיטתיות במשך 30 שנה. הנערה החומרנית עברה דרך ארוכה ורועשת במיוחד מאז תחילת שנות השמונים, כשפרצה לתודעה בלי שם משפחה, סמרטוט על הראש והרבה יותר מדי צמידים ושרשראות. השאיפה הבלונדינית שלה היתה לכבוש את העולם, והיא לא התביישה לומר זאת בקול. מהר מאוד זה גם קרה. עם כל אלבום חדש שהוציאה היא דאגה להמציא את עצמה מחדש, ואף פעם לא הסתפקה בשינוי המראה החיצוני בלבד, אלא טרחה ללוות כל לוק חדש בפרובוקציה חדשה. המטרה: להישאר בכותרות. אותה היא השיגה בכבוד, ומאז היא נהנית לבחון את גבול הסיבולת של אמריקה השמרנית והעולם כולו.

אחרי שגרמה לכל העולם להרים גבה על כך שהיא חשה כמו בתולה, והסתבכה עם הכנסייה הקתולית כששרה על הריון מחוץ לנישואין, היא החליטה לחוש כמו תפילה ולהתנשק עם ישו שחור. כשראתה שהסערה שהיא מחוללת רק ממנפת לה את הקריירה, היא המשיכה עם דימויי אוננות על הבמה כחלק מכוריאוגרפיה קבועה במופע וכמעט נעצרה. הפרובוקציה הגדולה ביותר של המלכה הגיעה בתחילת שנות התשעים, כשהלכה עד הסוף בספר שנקרא בפשטות "סקס". הספר, שכלל צילומים אירוטיים ונועזים ביותר שלה בעירום מלא ולווה בפסקול בדמות אלבום בשם "ארוטיקה", הפך אותה לידועה לשמצה באותם שנים באמריקה, אבל גם לאלילה פוסט-מודרניסטית. היא הצליחה לאתגר היררכיות ממוסדות של מיניות, ולימים הפרובוקציות שלה תרמו רבות למעמד האישה ולשחרורה המיני וגם לחשיפתה ולהעצמת כוחה של קהילת הגייז ולשיוויון זכויות אדם באופן כללי. מדונה בת ה-55 עדיין ממשיכה לספק כותרות שערוריתיות, והזרוע השרירית שלה עוד נטויה.   

היא הפכה מודל לחיקוי והשראה וקבעה את הטון (מאורך החצאית וגודל המחשוף או היעדרו) לכל נסיכת/זנזונת פופ שקמה בעקבותיה. בריטני, כריסטינה, ריהאנה, ליידי גאגא, קייטי, מיילי והרשימה עוד ארוכה – כולן צריכות להודות לה שהמציאה אותן. בלעדיה הן כנראה לא היו קיימות, ואין לדעת איך היה נראה העולם אם מדונה לא הייתה מחליטה לכבוש אותו.