אחת הזירות המפתיעות בהן מתחוללת מלחמת התרבות בשנים האחרונות היא זו של השירה. בסוף השבוע התחולל עוד קרב מכוער בחזית הנחשבת לאליטיסטית ואפילו נידחת, אבל עושה רעש גדול מאז כניסתם של משוררי "ערס פואטיקה" לזירה.
הסערה החלה ביום שישי, כשאיש הספרות הוותיק פרופ' גבריאל מוקד פירסם קטע מהגיליון ה-76 של כתב העת "עכשיו" בעריכתו. הקטע, שהוגדר על ידי מוקד "סאטירי", זכה לכותרת "הגמד המזרחי", ובמרכזו עמדה דמותו של רועי חסן, מהקולות הבולטים בשירה המזרחית החדשה. "כבר מזמן לא זכה בארץ גמד ספרותי מובהק לרימום מלאכותי ע"י המדיה כמו הגמד רועי חסן", נכתב בקטע, המתייחס לשירתו של חסן שזוכה לבמה רחבה בעיקר במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ", אותו עורך בני ציפר. "חסן הוא קודם-כל גמד על-פי כל קנה-מידה אסתטי, סמאנטי, ספרותי וכיוצא בכך", נכתב עוד בקטע. "כתיבתו מורכבות מגעגועים פולקלוריים שטוחים לפולקלור מרוקאי תוך זעקות שהפולקלור הזה מקופח, ומקללות נגד 'אשכנזים'. לפנינו לא רק גמד, אלא גם גמד תוקפני ומקלל". חסן, יש להזכיר, קנה את פרסומו עם השיר "במדינת אשכנז", בו כתב: "לֹא הִתְאַבַּלְתִּי עַל קַנְיוּק וְשָׂרַפְתִּי אֶת הַסְּפָרִים שֶׁל נָתָן זַךְ".
בקטע מ"עכשיו" נאמר כי "רימום חסן הוא עלבון לא רק לתרבות ולספרות העברית בכלל, אלא גם – ובייחוד – הוא מהווה עלבון לתרבות ולספרות הגדולה של המזרח עצמו". עוד נאמר שם כי גם "משורר הגון ובינוני עד כלות כמו ארז ביטון היה צריך להשוות את עצמו לא רק לאצ"ג, לאלתרמן ולזך, אלא גם לשירת-עמוק ספרדית מזרחית מובהקת". "עכשיו", מבטיח הקטע, "לא ייתן לחגיגת הגרפומניה ה'מזרחית המקצועית' להשתרר על במותינו".
חסן, כצפוי, לא נשאר חייב. "עד עכשיו דעתי על גבריאל מוקד הייתה שהוא בנאדם מסריח", כתב למחרת בפייסבוק. "מסריח, לא במובן המטאפורי, גם לא בגלל שהוא מרבה 'לדבר בשבחי', אלא כי בפעם היחידה שפגשתי אותו, למרות שהוא הרכין את ראשו וכנראה ייחל לכך שאתעלם ממנו, ניגשתי אליו ולחצתי את ידו. ריח הצחנה שעלה ממנו הכה בי, ריח שקשה להגדיר במדויק, מעין בליל של שתן וקיא. עכשיו אני יודע שגבריאל מוקד לא רק בנאדם מסריח, הוא גם סאטיריקן מחונן".
חלופת הסטטוסים זכתה לתגובות רבות, ביניהן זו של המשורר עודד כרמלי (הכותב באתר זה), שכתב כי חסן הוא "גמד ספרותי מהסוג שקרנפים כמו בני ציפר ומיקי גלוזמן סוחטים עד טיפת הכלום האחרונה". "גבריאל בן 82", כתב כרמלי ופנה לחסן: "אני רוצה לראות איך אתה תשלוט על השלפוחית שלך בגיל 82. בעצם, אין צורך לחכות: כבר עכשיו אתה מדיף ריח צואה כתוצאה מליקוק עכוזם של מירי רגב ונפתלי בנט". כרמלי הזכיר שמוקד הוא "האיש שהרים על כתפיו, ומכיסו, את רוב השירה העברית במחצית השנייה של המאה העשרים". הוא תקף גם את מי שעשה לייק לפוסט של חסן: "אפסי האפסים, לוחכי הפנכה של מלחך העכוז, הסירחון המוסרי שעולה מכם יכול להמית גם את אחרון הנפילים".
הפוסט של כרמלי עורר הדים רבים. חסן עצמו הגיב וכתב: "אם הוא לא בוחל באמצעים לתקוף אותי, אין סיבה שאני אעשה זאת. מצידי שיהיה גם בן 200, כל עוד הוא שפוי ומרשה לעצמו לתקוף מישהו שלא יחשוב שגילו יגן עליו. ועוד משהו עקרוני... יחסית לגמד הספרותי שאני – מוקד, ויזלטיר, בנו חסר הכישרון של עוז, אתה וכל חבורת הזבל שלך לא מפסיקים להתעסק בי (...) בברכת שם עליך ועל חבריך זין!". כרמלי הזכיר לחסן שהאחרון שלח לו שירים לפרסום שנדחו ושלח אותו להצטלם עם מירי רגב, וחסן ענה: "אני לא ידידך, מקווה שניפגש מתישהו בקרוב ונבהיר את הנקודה הזאת".
זו איננה הפעם הראשונה שבה חסן נקלע לעימות חזיתי עם משורר אחר. לפני כשנה הוא התעמת עם המשורר הוותיק מאיר ויזלטיר, שביקר (בפוסט סגור בפייסבוק) את שירו של חסן "כל הערסים יבואו" וכינה אותו "כתבן מתחנף". חסן כתב בתגובה שישמח "אם מישהו ימסור לתרח שאני שם עליו זין". חסן אמר אז ל-mako כי "אין לי שום בעיה לקבל ביקורת. עם זאת, שיהיה ברור שמי שירד לפסים אישיים אגיב לו באותו מטבע".