"סטודיו 54" הוא אולי האגדי ביותר כשזה מגיע לסצנת המועדונים של סוף שנות ה-70 ותחילת שנות השמונים בניו יורק. חלק מההילה של המועדון ניתנה לו בעקבות הסיפורים הרבים על שימוש בלתי פוסק בסמים והסקס החופשי שהתרחשו בין קירותיו. מארק פליישמן, שקנה את "סטודיו 54" בשנת 1981 מידיהם של המייסדים – איאן שרגר וסטיב רובל, מתכנן להוציא בשנה הבאה ספר זיכרונות שיחשוף את אותם סיפורים ועלול לגרום מבוכה ללא מעט סלבריטאים שנהגו לבלות בו באותה תקופה.
"מנקודת המבט שלי 'סטודיו 54' היה המרכז של תרבות הסמים בניו יורק", הוא מספר. לדבריו, בהשקה של המועדון מחדש על ידיו "התחייבתי בלב שלם לבדר את הכוכבים הגדולים ביותר עם שמפניה וקוקאין, ביניהם ג'ון בלושי, אנדי וורהול, קית' ריצ'ארדס, רובין וויליאמס וכריסטופר ריב". כדי לרצות אותם מתוודה פליישמן ששכר בחורה יפה שכל תפקידה היה לסדר את שורות הקוקאין כך שיהיו לטעמם של הכוכבים. "היו הרבה אנשים על השולחן שלי, היינו צריכים לפחות 30-40 שורות של קוקאין בכל רגע. זה לוקח הרבה זמן, אתה לא יכול שהן לא יהיו שוות", הוא מסביר. גם מגזרת הסקס הוא מספק וידויים חושפניים. "אלק בולדווין, שעבד כעוזר מלצר באותם ימים אמר לי שהוא חייב להתפטר כי הסקס מסביב הופך אותו לחרמן מדי" (מקורות לבולדווין מיהרו כמובן להכחיש את הציטוט).
פליישמן מודה שהפרידה מהמועדון ריסקה אותו. בשנת 1986, לאחר שהעביר את המקום לידיים אחרות, הוא נכנס למכון הגמילה "בטי פורד".
"סטודיו 54" נפתח לראשונה על ידי שרגר ורובל בשנת 1977 ועבר לא מעט גלגולים. למרות שכבר לא משמש כמועדון כיום, הוא עדיין משמש כחלל תרבותי ובין היתר מוצגות בו פרימיירות של הצגות ומשמש כמקום עלייה לרגל לבליינים שמעוניינים לחזור למועדון המפורסם.