פלשירנוב נולדה בהמבורג ב-1962 למשפחה הרוסה (אב אלכוהוליסט ואלים, שהתגרש מאמה) ונהגה לבלות עם חבורת נערים ונערות מקומיים, שהובילה אותה לשימוש ראשון בחשיש ובהרואין בגיל 12. בכדי לממן את הסם נהגה החבורה להציע שירותי זנות למבוגרים, ובאחד המקרים נקראה פלשירנוב להעיד בבית משפט כנגד אדם שנתפס משלם בהרואין לנערות תמורת מין. בבית המשפט נכחו צמד עיתונאים מברלין שהסתקרנו מסיפור חייה והחליטו לפרסם אותו בסדרת כתבות שהתבססה על ראיונות שנמשכו חודשים. מאוחר יותר עובדו הכתבות לספר "אני, כריסטאינה פ."
הספר הפך במהרה לרב מכר במדינה ובעולם, כשחמישה מיליון עותקים ממנו נמכרו עד היום. מערכת החינוך הגרמנית אף כללה אותו ברשימת ספרי החובה שנדרשו התלמידים לקרוא בבית הספר, ובהמשך הוא גם עובד לסרט מצליח. פלשירנוב הוציאה מספר אלבומים כזמרת, עברה להתגורר בארצות הברית ואף הופיעה במספר סרטים, אבל למרות אינספור ניסיונות גמילה לאורך השנים, לא הצליחה להיפרד מהמחט. כיום היא מאובחנת כחולת כבד קשה ומבקשת להזהיר שוב את כל מי שמעוניין לשמוע מההשלכות של השימוש בסם.
"אין לי שום הודעה חדשה להודיע לעולם, רציתי רק להבהיר מה באמת קרה לי במהלך השנים אחרי כל הזבל שנכתב בעיתונים", אמרה פלשירנוב במסיבת עיתונאים שכונסה השבוע לרגל יציאת ספרה החדש. העבודה על הספר ארכה שלוש שנים ונבנתה משיחות מוקלטות שניהלה פלשירנוב עם שותפתה לכתיבה, סוניה ווקוביץ. "כמכורה לסמים את תמיד משלה את עצמך יותר מאשר כל אחד אחר", היא טוענת, "מה שבאמת מציק לי הוא שכל הסיפור הפך להיות אם הצלחתי להיגמל או לא. אני פשוט לא מצליחה להיגמל, גם אם זה מה שכולם מצפים ממני".
הספר החדש נועד, לדברי גורמים בחברת ההוצאה לאור של פלשירנוב, לשים את הגבול במה שנראה כמו הצביעות של היחס לנושא בחברה כיום. "יש תחושה שאנשים סוגדים לתחושת ההיי שהסמים מביאים, אבל סולדים מהמכורים". כוכבת הספר עצמה מעדיפה להתמקד היום בבנה בן ה-17, שנלקח מחסותה בגיל 12 וגודל אצל משפחה אומנת מאז. "הוא מבריק, חזק ומאד ידידותי", היא מספרת, "בקרוב ההפרדה בינינו תסתיים ואוכל לחזור ולהתאחד איתו". עד אז היא מקווה שההכנסות מהספר החדש יצליחו לכסות את טיפולי הכבד והניסיון המי יודע כמה להרחיק את עצמה מהסם.