"סופרבאד - חרמן על הזמן" הוא לא רק הכינוי של חברי מערכת mako תרבות בכל אפליקציות ההיכרויות, אלא גם סרט התבגרות / סטלנים מוכר ואהוב מ-2007. לא, ברצינות, מדובר באחד הסרטים הכי מומלצים לצפייה עם החברים הסטלנים שלכם (לא שופטים אם אתם בעצמכם החבר הסטלן בחבורה), וגם נחרש ושודר אינספור פעמים בערוצי הסרטים בהוט וב-yes. וכל זה בשביל להגיד שגם היום, 11 שנים אחרי צאתו, אנחנו עדיין מרותקים לדמותו של פוגל, הוא מק'לאבין.
הו, מק'לאבין. איך נער הורמונלי מדי, חמוש בתעודת הזהות הכי פחות אמינה שנראתה אי פעם, הצליח להפוך לגיבור תרבות מדויק כל כך? ואיך השחקן הכי אנונימי בקאסט שכלל גם את ג'ונה היל, סת' רוגן ואמה סטון הוא זה שהפך בסופו של דבר לסמלו של הסרט? כנראה שכולנו מרגישים קצת פוגל-יים בעצמנו. קצת מביכים, מדברים בקול רם מדי או מזילים ריר בצורה בולטת מדי על מושאי התשוקה שלנו, גם כשאלה לגמרי לא בעניין שלנו. אולי ואולי לא מבוסס על ניסיון אישי.
11 שנים, כאמור, אחרי "סופרבאד" ולא יכולנו שלא לתהות מה עלה בגורלו של מי שהפיח בו חיים. בעוד שאר חברי הקאסט בסרט התפרסמו מאוד והפכו לכוכבים מזוהים (כן, אפילו מייקל סרה), כריסטופר מינץ-פלאס קצת נעלם. הוא המשיך לתפקידים בסרטים נוספים של חבורת הקומיקאים חובבי הגאנג'ה שסחפה את הוליווד בעשור הראשון של שנות האלפיים והשתתף ב"סוף." (שרוגן ביים), וגילם גם את הנבל בסרטי "קיק אס". ב-2016 הוא לוהק לתפקיד משנה בסיטקום "מרחבים סגורים" בכיכובו של ג'ואל מקהייל ("קומיוניטי") – אבל הסדרה בוטלה אחרי עונה אחת.
בשנים האחרונות, מינץ-פלאס מתרכז בעקיר בתפקידי דיבוב, ומופיע ברחבי ארצות הברית עם להקת הרוק שלו, Mainman, ששחררה כבר חמישה סינגלים מאז היווסדה ב-2017:
ולגבי השאלה הבוערת "איך הוא נראה היום", התשובה היא שדי אותו דבר, רק בבוגר ונעים ופחות כמו הבוטן האנושי שפוגל היה. הוא אפילו גידל רעמת שיער כיאה למעמדו כמוזיקאי אלטרנטיבי:
נמשכים? לא נמשכים? אהבתם אותו יותר כמק'לאבין? ספרו לנו בתגובות. חיטוט בעמוד של מינץ-פלאס ב-IMDb מצביע על כך שאין לו כוונה לשוב ולשחק בזמן הקרוב, אבל היי, הוא נראה כמו היפסטר מאושר וזה מה שחשוב.