כמעט 70 שנה עברו מאז שגילה אלמגור עלתה בפעם הראשונה בקריירה, כשהופיעה על בימת התיאטרון בהצגה "בעור שינינו". מאז, השחקנית הופיעה אלפי פעמים על הבמות, שיחקה ב-50 סרטים, קיבלה את הכינוי "מלכת הקולנוע הישראלי" - והיא עדיין פעילה בתעשייה. בריאיון לתוכנית "פאולה וליאון", סיפרה אלמגור על הדבר שתמיד תעשה לפני שתעלה להופעה, על הגעגועים לבעלה יעקב אגמון - ועל הסיבה בגללה היא עדיין מתרגשת ממחיאות כפיים.
"המסע המקצועי שלי הוא כמו רכבת הרים. היו ימים טובים והיו שש שנים בלי עבודה, הכל עבר עליי. אבל היום זאת עדנה שאני נכנסת למקום והקהל מוחא כפיים, זה פידבק מיידי", והוסיפה: "אם יש משהו טוב בחיי - הרווחתי אותו ביושר, כי שום דבר לא הלך חלק. זה מסע של כמעט 70 שנה של משחק. מיום הולדתי ה-17".
כשאלמגור נכנסה לאולפן התוכנית, היא ניגשה מיד למצלמה ונישקה אותה, דבר שזוג המנחים לא יכול היה להתעלם ממנו. ליאון שאל אותה אם יש משמעות לפעולה הזו. "אני מנשקת את הבמה מהיום שעליתי עליה. שנים זה היה דיסקרטי, שאף אחד לא ישים לב ואף אחד לא יראה. פשוט מצאתי את עצמי עושה את זה". אלמגור המשיכה ואמרה: "אני חושבת שהרומן שלי עם המצלמה זה באמת סיפור אהבה. כדי שאני אראה כמו שאני חושבת שצריך, למדתי את התאורה ומאיפה היא באה. את כל הדברים האלה שאלתי מהרגע הראשון".
היום אנחנו בעידן של רשתות חברתיות וכוכבי ריאליטי, איך את מוצאת את עצמך בין כל זה?
"אני גילה אלמגור אגמון אלכסנדרוביץ' ואני יודעת בדיוק מי אני ומאיפה באתי. אני לא יכולה להעמיד פנים שאני מישהי שאינה אני. יש כאלה שעמדו למבחן באיזו תוכנית ריאליטי או חוו הצלחה נכון להיום, אז הם מנצלים את זה. יש כאלה מלאים, שכנראה שנים חיממו אותם וניפחו אותם בהרבה אוויר. זה מקצוע קשה ומפרך שמצדיק ידיעה והבנה בנושא של מה אתה רוצה להיות. אני שיחקתי כל כך הרבה שנים תפקידים של כלום".
לפני כשנתיים נפטר בעלה של אלמגור, יעקב אגמון, והשאיר אחריו חלל: "אני מאמינה שאלוהים עושה דברים טובים וגם טועה. הוא היה יכול להשאיר אותו עוד כמה שנים בשביל התרבות בארץ ובשביל הילדים".
למה את הכי מתגעגעת אצלו?
"לחום, לשנינות, להומור ולנדיבות אין קץ. בלילות היו לו ניירות ליד המיטה והוא היה כותב רעיונות. בבוקר הוא היה אומר לי 'תשמעי, מה דעתך על', זה מוח שלא הפסיק לעבוד עם השקפת עולם חברתית ופוליטית. אני זכיתי".
"ממש לקראת מותו מצאנו את עצמנו מדברים על היתמות מאב של שנינו, ועל הוואקום הזה שאתה בא אליו לעולם. הגענו לעולם ובחיינו לא החזקנו יד של אבא, הוא אף פעם לא אמר לנו שהוא אוהב אותנו ושם אותנו על הכתפיים. כשאני רואה ילדה על הכתפיים של אבא שלה, אני אומרת לה שתזהר לא ליפול ושיביא אותך עד החופה. כששנינו החזקנו את היד של הבת שלנו הגר, זה היה משולש מושלם - אבא אמא וילדה".
מה הקורונה עשתה לקרבה ביניכם?
"בחודשים הארוכים שהיינו בסגר נוראי שמענו המון מוזיקה, שתינו, אכלנו וצחקנו על כל העולם. פתאום יענקל'ה התיישב לידי, לקח לי את היד וחפן את הפנים שלי בידו, ואמר לי 'כמה אני אוהב אותך, כל כך אוהב אותך, איך עברנו את כל החיים האלה ביחד עם הוואקום הנוראי הזה, לא יכול להיות שידוך יותר טוב'. יש מפגשים כאלה קוסמים".