קבוצה של יוצרי קולנוע מישראל, ובהם הבמאים גיא דוידי ("חמש מצלמות שבורות") ואייל סיון, פנתה לפסטיבל הקולנוע בלוקרנו בדרישה שלא להקרין את הסרט "השכן שלי אדולף" של לאון פרודובסקי, שקיבל מימון מקרן רבינוביץ', הקרן הגדולה ביותר התומכת בסרטים ישראליים. הפסטיבל דחה את בקשת הקולנוענים, והסרט יוקרן כמתוכנן היום (חמישי) במסגרת "פיאצה גרנדה". הסרט - שבמרכזו ניצול שואה שמשוכנע ששכנו החדש הוא אדולף היטלר - מתמודד על פרס חבר השופטים ופרס חביב הקהל בפסטיבל היוקרתי המתקיים בשווייץ. 

המכתב שעליו חתומים לפחות שבעה יוצרים ישראלים נשלח בעקבות הודעה שהוציאה התנועה לחרם תרבותי ואקדמי על ישראל (PACBI). התנועה דורשת מפסטיבלי קולנוע ובמות בינלאומיות אחרות להחרים סרטים שמקבלים תמיכה מקרן רבינוביץ', שהחלה להחתים יוצרים על מסמך הדורש שסרטם לא ישלול את קיומה היהודי של ישראל, לא יפגע בסמלי המדינה, לא יציין את יום העצמאות כיום הנכבה ועוד דרישות הנובעות כולן מ"חוק הנכבה" מ-2011. מחאה נגד הסעיפים הללו בחוזה של קרן רבינוביץ' כבר עלתה לכותרות בימי חוק "נאמנות בתרבות" שהסעיר את המדינה בתקופת כהונתה של מירי רגב במשרד התרבות. על פי היוצרים הישראלים, זהו "תנאי גזעני ופוליטי בצורה מפורשת".

המנהל האמנותי של פסטיבל לוקרנו, ג'ונה נצארו (צילום: Getty Images)
"חופש הביטוי וחופש היצירה הם עקרונות מנחים של הפסטיבל". נצארו | צילום: Getty Images

בתגובה לדיווח הבהירו בקרן רבינוביץ' כי המסמך שעליו חותמים היוצרים אינו חדש, והוא הוכנס לחוזה של הקרן עם יוצרים ב-2011, אז עבר החוק המכונה "חוק הנכבה". לפי הקרן, המסמך אינו בשליטתה, והוא נובע מחוקי המדינה.   

"ישראל היא מדינת אפרטהייד, כפי שטוענים משפטנים, פלסטינים ודרום אפריקאים כבר שנים רבות", נכתב בפנייה של הקולנוענים הישראלים ללוקרנו, "כך עולה גם מדו"חות של ארגוני זכויות אדם מהשנים האחרונות... שלטון הדיכוי הישראלי מבוסס על גירוש אלים של מרבית האוכלוסיה הפלסטינית הילידית - ולא מפתיע שמדינת ישראל ותומכיה החזקים ברחבי העולם רוצים שיהודים וישראלים ישמרו על שתיקה בנושא. אבל יוצרים ומספרי סיפורים שמסכימים לתנאים כל כך לא אתיים בפרויקטים הקולנועיים שלהם הופכים למשתפי פעולה עם הסתרת הנכבה המתמשכת".

המנהל האמנותי של פסטיבל לוקרנו, ג'ונה נצארו, אמר למגזין וריאטי אתמול כי ביטול ההקרנה אינו עומד על הפרק. לדבריו, "כאשר בחרנו את 'השכן של אדולף' בחרנו סרט עם איכויות אמנותיות אדירות. הוא מתאר חוויה אנושית מורכבת באמצעות הופעות נוגעות ללב של השחקנים דיוויד היימן ואודו קיר. הסרט יוקרן כמתוכנן בפיאצה גרנדה ב-4 באוגוסט". נצארו הוסיף כי "חופש הביטוי וחופש היצירה הם עקרונות מנחים של הפסטיבל כבר 75 שנה. אנו משוכנעים שכל היצירות האמנותיות צריכות ליהנות מעצמאות יצירתית ולהיעשות מתוך דיאלוג וללא הגבלות. שוחחנו עם לאון פרודובסקי, שאישר לנו כי לא הופעל עליו כל לחץ בזמן שעשה את סרטו".   

מקרן רבינוביץ' נמסר בתגובה: "ההסכמים של קרן רבינוביץ לאמנויות עם מפיקי הסרטים הנתמכים על ידה מכילים התייחסויות לחוקים רבים של מדינת ישראל המחייבים את הקרן ואת ההפקות הנתמכות על ידה. בין השאר, בשנת 2017, לפני כחמש שנים, נוספה להסכם התייחסות לחוק יסודות התקציב של מדינת ישראל, הקובע שאסור על מוסדות הנתמכים על ידי המדינה להוציא הוצאה שהיא במהותה אחד מהסעיפים להלן: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. (2) הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור. (3) תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל. (4) ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל. (5) מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.

"לא ההסכם של הקרן מחייב הימנעות מפעולות אלו אלא חוקי מדינת ישראל, שהקרן כפופה אליהם ומחויבת אליהם. לא הקרן ניסחה אותם, אלא המחוקק הישראלי. הכללת סעיפי חוק יסודות התקציב הנ"ל בהסכם של הקרן באה לוודא כי המפיק מכיר את החוק ומחוייב אליו אף הוא, בדומה לחוקים אחרים הרלוונטיים להפקות סרטים. יתר על כן, לא רק קרן רבינוביץ מחוייבת לחוק זה, אלא כל קרנות הקולנוע בישראל, וגם כל יתר המוסדות הנתמכים על ידי המדינה.   

"בעניין הקריאה להחרמת סרט ישראלי שהפקתו נתמכה על ידי הקרן, הקרן רואה בקריאה זו מעשה עצוב, מקומם ופסול. הקריאה לחרם, במסגרת תנועת ה"בי-די-אס" היא יוזמה של ישראלים המנסים לפגוע באופן פעיל ביוצרים ישראלים אחרים, ובמקרה זה - כאשר ליוצרים שבהם רוצים לפגוע אין אפילו קשר לנושא שהפוגעים עוסקים בו. אנו מקווים שיוצרים ישראלים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, יימנעו מפעולות פסולות ממין זה, וינסו לקדם עמדותיהם הפוליטיות באמצעות דיאלוג, שיתוף פעולה ויצירה. יתר על כן, יש לציין כי הכללתו של חוק זה בהסכם של הקרן עלה לדיון ציבורי כבר בשנת 2017, לפני חמש שנים, והעניין התברר באופן ציבורי באותה העת, כולל הסכמות בעניין זה בין הקרן לבין איגודי יוצרי הקולנוע בישראל. מאז ועד היום כל הסכמי התמיכה של הקרן כוללים סעיפים אלו, ללא בעיה וללא מחאה. לא ברור לנו העיתוי המוזר שנבחר למחזר עניין זה עכשיו בשנית, חמש שנים לאחר הדיון המקורי בנושא זה, ומה האינטרסים הסמויים העומדים מאחורי פעולה פסולה זו, שהרחיקה לכת עד כדי עירוב הבי-די-אס במטרה לפגוע בקרן".