חדשות
מאה שנים ו- 432 סוסים – שברולט חוגגת בשוויץ
יצאנו לעיר הולדתו של מייסד שברולט בשוויץ כדי לחגוג יום הולדת מאה לאחד ממותגי הרכב הגדולים בעולם ולנסוע על חלק מליין הדגמים הנוכחי של החברה לשוק האירופאי - ממכונית חשמלית ועד לבאמבלבי עם 432 סוסים מתחת למכסה
ננסה לעשות את זה בצורה מסודרת ונחזור לראשיתו המתרחשת שלהי המאה ה-19:
לואי שברולט נולד בשוויץ. כשהיה בן 8, בעקבות משבר כלכלי, המשפחה היגרה לצרפת. אביו היה שען וכששברולט הצעיר הפך לנער הוא נקרא לעזור בפרנסת המשפחה והחל, בגלל חיבתו למכניקה, לעבוד כשוליה בחנות לתיקון אופניים.
באותם ימים כמעט ולא היו מכוניות על הכבישים והמעטות שכן היו שימשו בעיקר כצעצוע לאנשים עם ממון רב אך סבלו מתקלות ומקלקולים רבים. יום אחד הגיע לסדנה של מתקן האופניים בה עבד שברולט הצעיר וויליאם קיי ונדרבילט, תייר אמריקאי עשיר וחובב הרפתקאות ידוע שטייל עם רכבו ברחבי אירופה, לאחר שרכבו התקלקל. מאחר ובאותה תקופה כמעט ולא היו מוסכים הוא פנה למתקן האופניים כדי לבדוק אולי שם יוכלו לנסות לעזור לו לפתור את התקלה. בעל הסדנה הסביר שאין לו מושג בתיקון מכוניות אך הציע לשלוח את העוזר הצעיר שלו, בעל הידיים מצוינות.
כשרון מולד לתכנון מנועים
שברולט, שמעולם לא ראה עד אותו יום מנוע, החליט לנסות ובזכות הרבה חוש טכני מולד הצליח לפתור ללא בעיה את התקלה.האמריקאי העשיר כל כך התלהב מכישרונו ונתן לו, לבד מטיפ שמן גם עצה שצפויה לשנות את חייו " בוא לאמריקה, זקוקים שם לאנשים מוכשרים עם יוזמה, יש הרבה עבודה לאנשים כמוך".
שברולט החליט ללכת על זה וכעבור זמן מה היגר לאמריקה שם התחיל לנסות את מזלו בעבודות הקשורות לעולם המוטורי תוך שהוא מטפח את אהבתו הישנה למהירות ולתחרויות כשאת מרוצי האופניים בהם השתתף באירופה החליפו מרוצי מכוניות שהיו בראשית דרכם.
שברולט התבלט מיד ותמיד נתן שואו לקהל תוך כדי נהיגה על הקצה לפעמים גם מעבר לו.
שברולט ניצח וגם התרסק במרוצים רבים ובשנת 1908 החל להתחרות בקבוצת המרוצים של וויליאם דוראנט, בעליה של חברת המכוניות ביואיק. בשנת 1911 החליט דוראנט לרתום את היכולות הטכניות הגבוהות והמוניטין לו זכה כנהג מרוצים אהוב מאוד ולייסד ביחד עם שברולט מותג רכב נוסף, שנקרא על שמו.
מותג חדש נולד
כך לפני בדיוק 100 שנים, ב-3 לנובמבר 2011, נולדה חברת שברולט שעתידה בתוך מספר שנים להפוך לאחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם.
השם שברולט ולוגו החברה מלווים את החברה מיום הקמתה אך השותפות בין לואי שברולט שרצה לייצר מכוניות מתקדמות מבחינה מוטורית לוויליאם דוראנט, שתכנן ששברולט תייצר מכוניות פשוטות וזולות שיתחרו במודל T של פורד, הייתה מלאת משברים מההתחלה. גם העובדה ששברולט המשיך להשקיע את מיטב זמנו במרוצים ולא בתכנון עתיד החברה הביאו לכך שב-1915 השותפות עלתה על שרטון ושברולט פרש. בשנים הראשונות הוא המשיך להתחרות וזכה בהשגים רבים על מסלולי המרוצים כולל ניצחון במרוץ אינדיאנפוליס המפורסם. ב-1920 פרש מנהיגה תחרותית והקים סדנה להכנת מכוניות מרוץ אשר זכתה להישגים אך ב-1929 פשטה את הרגל בעקבות המשבר הכלכלי הגדול. לאחר שנותר ללא פרוטה שברולט מצא עבודה כמכונאי פשוט בקו יצור במפעל שברולט בדטרויט בו עבד עד יום מותו ב-1941.
גדולה באמריקה, קטנה באירופה
במשך שנים רבות שברולט היה מותג הרכב הפופולרי באמריקה אך זכה להצלחה מוגבלת בשאר העולם בעיקר משום שהמכוניות שהחברה יצרה התאימו בעיקר לכבישים הישרים והרחבים ולאופי הסופר-סייז האמריקאי.
בשנים האחרונות, בעקבות העליה במודעות לאיכות הסביבה, רכישת מפעל דייהו הקוריאני והבנה שכדי לשרוד בעולם המשנה את אופיו ואת השחקנים המרכזיים שלו במהירות שברולט - המותג המרכזי של קונצרן הרכב הגדול בעולם, GM - חייב להתאים את פורטפוליו הדגמים שלו לטעם גלובלי רחב יותר.
לאחרונה, שברולט משקיעה מאמצים רבים כדי לחדור לשווקים בהם הנוכחות שלה הייתה זניחה עד כה, כמו השוק האירופאי שמפגין באופן מסורתי נאמנות לתוצרת מקומית.
לכבוד חגיגות המאה - השקה מחודשת ביבשת הישנה
כשניצבה מולנו מולנו אופציה לבחור בין הסוניק, הקרוז או הוולט החדשנית לבין שליטה בעדר של 432 סוסים שדוחפים את הגלגלים האחוריים של לא אחרת מבאמבלבי וגם על הדרך לבחון קמארו קלאסית, מה לעשות, הבחירה שלנו הייתה מיידית.
למרות שהבחירה הייתה יצרית יש בה גם מידה של הגיון שהרי בוולט המהפכנית נהגנו עוד בטרם קיבלה מספר צהוב כשנחתה בישראל לתקינה לפני מספר חודשים, את הסוניק ששיווקה החל לפני כחודש כבר בחנו עבורכם ועל הקרוז בגרסת ההאצ'בק אנו מבטיחים שנדווח ברגע ששיווקה יחל בישראל בעוד מספר חודשים.
שרירים אמריקאיים במבחן
במשך 4 דורות הקמארו הציגה פחות או יותר את אותו המתכון ולפחות בשני הדורות הראשונים ההצלחה הייתה מסחררת. הדור השלישי שהוצג בראשית שנות השמונים קצת איבד כיוון עם גרסאות 4 צילינדרים דלות הספק וגם הדור הרביעי, למרות החזרה למנועים גדולים ובשרניים, לא הצליח להציג נתוני מכירות מרשמים במיוחד ובשנת 2002 הוחלט להפסיק את יצורו.
וכאן שוב נכנסה לתמונה פורד והמוסטנג אשר זכתה בדורה החמישי הנוכחי לתחייה מחודשת ולהצלחה גדולה הודות למראה בניחוח רטרו וביצועים חמים. ההצלחה של המוסטנג לא נעלמה מעיניהם של קברניטי ג'נרל מוטורס שהחליטו להחיות שוב את הקמארו וכך, לאחר חמש שנים של הפסקה, הוצג ב-2009 דור חמישי לקמארו הנשען גם הוא על עיצוב בניחוח רטרו אך בשילוב טוויסט רובוטריקי.
כעת, שנתיים לאחר שהושקה באמריקה, הקמארו חוצה את האוקיינוס ומגיעה לאירופה לאחר שעברה, כאמור, מקצה שיפורים שאמור להתאים אותה לטעמו של הקהל האירופאי.
לפני שטעמנו מהקמארו העדכנית נתנה לנו האפשרות לצאת לנסיעה נוסטלגית באקזמפלר מאחד הדורות הקודמים.
נסיעה בקמארו מהדור השלישי או הרביעי היא לא אופציה מבחינתנו ובהתלבטות בין הדור הראשון לשני ההחלטה נפלה לבסוף על גרסת הסבנטיז שזכורה לנו מהילדות ככוכבת של סדרות וסרטים אמריקאיים.
כשנציג שברולט מביא לנו את המכונית מבציר 1975 אנחנו משוכנעים שלא טעינו בבחירה. בצהוב בוהק ובלבוש באמבלבי היא פשוט כובשת אותנו בשנייה.
היישר מסרט מרדפים דל תקציב מהסבנטיז
למכונית הישנה יש בהחלט הופעה שאי אפשר להתעלם ממנה ובעוד שאנו מתקשים להסיר את החיוך הדבילי שנמרח לנו על הפנים מהרגע שסובבנו את מפתח ההנעה במסלול ההשקה שכלל הרבה עיירות שוויצריות פסטורליות שכאילו יצאו הרגע מגלויה, התגובות קצת פחות אוהדות ונראה שרבים נרתעים מהמראה הוולגרי והצעקני של האורחת המתבגרת מאמריקה. אחרים לא מתלהבים מגרגורו הקולני של מנוע הוי 8 המוזן על ידי קרבורטור עצום והשאר מביטים בנו בשנאה משום שכל לחיצה על הדוושה משחררת ענן עצום של עשן מלא בזיהום אוויר נטול סינון בממיר קטליטי ומאוד לא פוליטיקלי קורקט בעידן הזה, בטח שלא בשוויץ.
אבל אותנו זה לא ממש מעניין. אנחנו מרגישים כמו בסצנה מתוך איזה סרט מרדפים זול מהסבנטיז וממש אין שום סיכוי שמחבקי העצים יפי הנפש הללו יהרסו לנו את החוויה.
אז נכון שבגלל שהקרבורטור לא הכי מכוון בעליות היא קצת מקרטעת, והאמת היא שהגה הכוח חסר כל תחושה, מלא בחופשים, בקושי מסובב את הגלגלים ואפילו מצליח לעורר בנו געגועים לכמה הגאים חשמליים מהעידן המודרני, האחיזה של החלק האחורי הנשען על מתלי עלים פרימיטיביים די מפחידה וגם האגזוזים משייפים את הכביש בכל מהמורה, אבל מה הדברים הללו משנים כשלקמארו הקלאסית הזו יש טונות של אופי כובש שכל כך חסר בהרבה מכוניות מודרניות מהונדסות ומדויקות.
לאחר כמאה קילומטרים של עונג ולאחר שנראה שכל תושבי האיזור תולים בשניות אלו שלטים עם תמונתנו כמבוקשים אנחנו מחליטים שהגיע הזמן להחליף רכב מילוט ולעבור לקמארו מבציר 2011. אנחנו מגיעים לנקודה שנקבעה מראש רק כדי לגלות שכל עמיתינו שנהגו בקמארו החדשות מסרבים בכל תוקף להרפות מהמפתחות שבידיהם. מעניין, אני חושב לעצמי, מה יש בה בקמארו החדשה שגורם לכתבים שבדרך כלל לא נמנים על המתלהבים מגלגלים מייד-אין-אמריקה לרצות לנהוג בה עוד ועוד.
מפגש לוהט עם שחר
כדי לגלות זאת, בלילה, מבלי שאף אחד ישים לב, אני שם את ידי על מפתחות של באמבלבי 2011 ידנית (כן, יש דבר כזה אמריקאית עם גיר ידני) ועם עלות השחר לפני שיתחיל עוד יום עם לו"ז עמוס שכולל נהיגה בוולט החשמלית ובקרוז נטולת הישבן אני יוצא בשקט בשקט לפגוש אותה.
אני משיר אליה מבט. כן, בהחלט יש לה נוכחות, אני חושב לעצמי. לא בטוח שהלוק הזה מתאים לכולם ביום יום אבל אין ספק שהמעצבים של שברולט הטיבו ליצור הרמוניה בין ניחוחות קלאסיים לקווים עתידניים משהו.
לעומת העיצוב החיצוני המוצלח תא הנוסעים קצת מאכזב: הוא אמנם כולל הרבה אבזור, עור ומושבים לא רעים אבל הדשבורד מצועצע בעיצובו ועשוי מפלסטיק קשיח פשוט למראה וגם קו החלונות הגבוה יוצר תחושה מעט חנוקה וראות די מוגבלת.
אני מתיישב מאחורי ההגה ומנסה לחשוב על דרך מקורית לחמוק מהמקום מבלי שירגישו, משימה לא פשוטה עם עדר קולני של 432 סוסים. אני מתגלגל בהילוך סרק אל השער, עובר אותו ואז לוחץ לחיצה בריאה על הדוושה שמעירה את מנוע הוי 8 בנפח 6.2 ליטרים ששואג בקול באס כמו שרק באמריקה יודעים להפיק. אני מבין שזה לא ממש משנה אם הבחינו בנו או לא. עם עוצמה כזאת שרק מחכה לפקודה של רגל שמאל לא בקלות יתפסו אותנו. הספרות במד המהירות שמוקרן על השמשה הקדמית מתחלפות במהירות מסחררת - הנתון הרשמי יודע לספר על 5.2 שניות למאה ונראה כי באמבלבי יכולה לשחזר אותו בלי בעיה אבל היא רוצה יותר, הרבה יותר. אני מצדי מנסה כל העת לזכור שאנו על אדמת שוויץ, מקום בו בשנים האחרונות יש יותר מצלמות מהירות מפרות ודשא, אבל היא מתעקשת וכשזה נוגע למהירות קל לשכנע אותי ואנו ממריאים למהירויות שעלולות לגרום לתקרית דיפלומטית. פתאום אני מבחין במצלמת מהירות אווילית כמה מטרים לפני. אני מתיישב על הבלמים ואלה שותלים את הקמארו הגדולה במקום ומאפשרים לנו לחלוף על פני ה"מוקש" בשלום. הממ... אפשר לסמן וי על הבלמים - הם בהחלט יעילים.
באמבלבי לא מפחדת מכביש מתעקל
הגיע הזמן לבחון אותה באמת, אני חושב לעצמי, ומחליט שצריך בדחיפות לאתר כביש מפותל. בGPS אמנם אפשר לבחור בין המון נקודות עניין, מבתי כנסת דרך מרכזי קניות ועד מצפי כוכבים, אבל משום מה אין במערכת החכמה הזאת שום אפשרות לחפש נתיב שמקדש את חווית הנהיגה. בחוסר ברירה אני נותן לבאמבלבי להוביל וכעבור כמה קילומטרים היא מביאה אתנו לפיסת גן עדן מוטורית בדמות רצועת אספלט הררית הכוללת רצף של פניות - משהו שבישראל בוודאי היה זוכה להיכלל ברשמית כבישי הנהיגה המובחרים.
אחרי ניסיון מיום האתמול עם הקמארו הקלאסית אני בתחילה מעט נזהר - בכל זאת זו מכונית שנולדה באמריקה ואני לא רוצה לשייף את המראות באספלט, אבל מהר מאוד היא מבהירה לי שכדאי שאני אשאיר את הדעות הקדומות מאחור, אתחיל לתת גז ולצלול במהירות לתוך הפניות.
ללא ספק היאנקית גדולת המימדים הזו יודעת לעשות את זה: ההגה מהיר ומדויק (אך טיפה חסר תחושה), זווית הגלגול אפסית, האחיזה באספלט גבוהה מאוד ואפילו ניתוק לא מומלץ של מערכת בקרת האחיזה אולי יגרום להרבה גומי להישאר על הכביש בכל לחיצה על הדוושה אך לא יביא את 432 הסוסים להתפרץ עליך באלימות שעלולה הייתה לגרום למרכבה לעקוף את הסוסים.
אמנם החוויה מאחורי הגה הקמארו השרירנית שונה מאוד מזו המתקבלת ברודסטר קטנה ומתנהגת או במכונית ספורט אירופאית סופר מדויקת אבל בהחלט מאוד מענגת.
אפילוג
הקמארו מרשימה לא רק ביחס לאחותה המבוגרת ובגרסה שכוילה לשוק האירופאי. היא מפגינה יכולות שמאפשרות לה לעמוד מול לא מעט מכוניות ספורטיביות מתוצרת מותגים אירופאים עם מוניטין בתחום ולהביט להן בגובה העיניים. לצערנו בשלב זה הקמארו לא צפויה לעשות עליה משום ב-UMI, יבואנית שברולט בישראל, לא רואים בשלב זה כדאיות כלכלית ביבואה.
הזווית הישראלית
נכון, סוניק וקרוז זולות באופן משמעותי ולבטח מתאימות ליותר ללקוחות פוטנציאלים וגם לוולט יתכן שיש בארץ יותר דורשים ויותר תאימות לתדמית המותג ששברולט רוצה לקדם בשנת המאה להיווסדה, אך לטעמנו התרומה של מכונית עם נוכחות כמו הקמארו למותג שסובל מתדמית אפרורית משהו היא בהחלט חשובה.
יתרה מזאת, גם מבחינה כלכלית ניתן בהחלט לתמחר את הקמארו בצורה אטרקטיבית למדי לדעתנו.
אם נסתמך על מחירה של הקדילאק CTS קופה קרובת משפחתה היוקרתית והסופר מאובזרת שנמכרת במחיר רשמי של 380 אלף שקל, באמבלבי יכולה להימכר כאן עם תג מחיר של בין 250-350 אלף שקלים בהתאם לגרסת המנוע - מחיר שיציב אותה במקום לא רע בכלל ביחס שבין ביצועים ונראות לעלות.
>> מבחן שברולט וולט
>> מבחן שברולט סוניק
>> 4 מכוניות אמריקאיות בלתי נשכחות
>> עלייתה, נפילתה ועלייתה המחודשת של תעשיית הרכב האמריקאית
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
