כחולי רכב אנחנו אמנם בהחלט מפרגנים לכמעט כל סטייה על גלגלים וסוג של ספורט מוטורי, אבל מעולם לא ממש הצלחנו להבין מהי בדיוק ההנאה הגדולה שאנשים מוצאים מעמידה במקום, העלאת סיבובי המנוע לשמיים, סבסוב הגלגלים על האספלט ושריפת גומי הצמיגים.
אבל Burnout הוא בדיוק הדבר שמרגש הרבה מאוד אנשים מסביב לגלובוס - מבני נוער ברכב של ההורים ועד למקצוענים במכוניות שנבנו במיוחד למטרה זו, שכנראה התמכרו לריח החריף של הגומי הנשרף ולעשן העולה מצמיגים.
בעבר כבר הצגנו לכם מגוון של אירועים הזויים בתחום שריפת הצמיגים והיה לנו ברור שזו רק שאלה של זמן עד שספר השיאים של גינס יכנס לתמונה.
ואכן ביום ראשון השבוע, בקצה השני של העולם, בפסטיבל Summernats בקנברה בירת אוסטרליה המציג מדי שנה שלל פעילות מוטורית מגוונות וגם תחרויות Burnout - זה קרה.
נציגי ספר השיאים הוזמנו כדי לצפות בניסיון לקבוע שיא עולם חדש תחת הכותרת "ה- Burnout הקבוצתי הגדול בעולם". מסתבר שכבר בספר השיאים רשום שיא שכזה שתיעד שריפת צמיגים קבוצתית של 49 כלי רכב וכדי לשבור אותו מארגני הפסטיבל היו צריכים לארגן לפחות 50 מכוניות שיסובבו את גלגליהן במקום למשך 30 שניות ללא הפסקה.
האוסטרלים החליטו לא לקחת צ'אנסים ובחרו להגדיל את מספר המכוניות המשתתפות ל-69. בהנתן האות הנהגים ברכבים המשתתפים שחררו את עוצמת המנוע הברוטאלית לגלגלים ונתנו להם להסתבסב ולהחזיר את נשמתם לבורא בדרך לקביעת השיא המעושן שנתן גושפנקא רשמית ליכולת של החבר'ה מ-Down Under לעשות שמח.
אנחנו חלילה לא רוצים לקלקל את השמחה, אבל לנו קצת קשה להבין איך בדיוק נציגי ספר השיאים פיקחו על מהלכו התקין של ביצוע השיא (כאמור - על כל המכוניות המשתתפות לשרוף צמיגים במשך 30 שניות ברציפות) מאחר שאחרי לא יותר מ-5 שניות מתחילת הביצוע כל המתחם התמלא בכמויות אדירות של עשן סמיך שלא מאפשר לראות דרכו דבר. תהנו
משמדים צמיגים ונכנסים לספר השיאים
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן