.jpg "טעינה של מכונית חשמלית -שברולט וולט")
האם בקרוב נתחשמל? | צילום:
נעם וינד
קצב האירועים בשבועות האחרונים יכול בוודאי לגרום לרבים מכם לחשוב שהנה ממש בקרוב לאחר יותר ממאה שנים ניפרד ממנועי הבנזין והדיזל המזהמים ונעבור כולנו להשתמש בהנעה חשמלית.
אפשר להבין אתכם, כשיום אחד בטר פלייס חושפת מחירים ומכריזה על תחילת שיווק ביולי, ביום אחר מגיעה לכאן מכונית חשמלית של שברולט לניסויים ולתקינה ובד בבד אנו מתבשרים על חשמליות של פיג'ו, מיצובישי ורנו שנפגוש בקרוב באולמות התצוגה קשה שלא להתקף באופטימיות מחשמלת לעתיד קרוב ונטול מזהמים.
אז האם כדאי להמתין עם החלפת המשפחומטית שלכם עוד קצת או שיעברו עוד שנים רבות עד שמשהו באמת ישתנה?
חשמל מעבר לפינה?
הערכות של גורמים אחרים בתעשיית הרכב העולמית העוסקים בפיתוח טכנולוגיה חשמלית מדברות על אחוזי חדירה נמוכים בהרבה של סביב 5-10 אחוזים בעשור הקרוב.
כך או כך, למרות רוחות השינוי, לצערנו לפעמים צריך להסתכל למציאות בעיניים ועל אף החידושים המחשמלים לעשות קצר קטן בהתלהבות הכוללת.
אמנם אין ספק שהטמעה של טכנולוגיות חדשות מפתיעה כל פעם מחדש, אך סקירה היסטורית קצרה מגלה שאולי לא מדובר בטכנולוגיה חדשה כל כך וכבר בשלהי המאה ה-19 היו מכוניות חשמליות. יתרה מזאת מרבית כלי הרכב הראשונים השתמשו בהנעה שכזו אבל ככל שהשנים חלפו והמכוניות הפכו משעשוע לאמצעי תחבורה המכוניות החשמליות פינו את מקומן לטובת הפתרון הנוח והזמין של מנועי הבעירה הפנימית המשתמשים בדלק.
הבעיה המרכזית ממנה סבלו המכוניות החשמליות של אז והביאה להעלמותן זהה לאותן הבעיות מהן סובלות החשמליות של היום: אז, כמו היום, דווקא המנוע הדומה לכל מנוע מגנטי חשמלי היווה את החוליה הפשוטה במכלול והבעיה שלא נפתרה למרות מאה שנים של ההתקדמות טכנולוגית מטורפת ששינתה את פני העולם היא מציאת דרך יעילה לסחוב מספיק אנרגיה שתעניק למכונית החשמלית חופש תנועה כמו של מכוניות עם מנוע בעירה פנימית.
חשמלית מתחילת המאה ה-20: טווח הנסיעה המוגבל הביא להעלמותן
פיגור טכנולוגי משמעותי
חובבי תיאוריות קונספירציה טוענים שבמשך שנים יצרני רכב, תאגידי נפט, ממשלות ואפילו מעצמות ענק רצו לשמר עמדות מפתח ומאזני כוחות ברחבי העולם ופעלו כדי לסכל כל ניסיון לפיתוח אופציה לאנרגיה חלופית לנפט תוך קניית כל טכנולוגיה מתקדמת שנהגתה על ידי מדענים וקבורתה עמוק במגירה.
בכל מקרה, נכון למצב היום, בעשור השני של מילניום השלישי, למרות שברור לכולם שהצורך קיים אנו נמצאים בפיגור טכנולוגי גדול לאחר שבמהלך עשרות השנים האחרונות לא הושקעו מספיק משאבים במחקרים המאפשרים יצור של תאים חשמליים (סוללות) שיוכלו לספק מספיק כוח, זמן פעולה וטווח נסיעה למכונית בסדר גודל ממוצע.
אמנם טכנולוגית הסוללות התקדמה מאוד בשנים האחרונות וכולנו עוד זוכרים את המכשירים הסלולריים הראשונים עם בטריות הענק הכבדות שבקושי הספיקו עד לצהריים אל מול הסמארטפונים הקלילים של היום שכוללים סוללה שמספיקה בקלות לשלושה ימים, אך עם כל הכבוד להתקדמות יש לזכור שבמכונית חשמלית מצוי מנוע מכני חשמלי הדורש עוצמת זרם אדירה כדי להזיז קדימה רכב במשקל של טון וחצי.
העולם אכן מתקדם מהר וכמו בתחום הצילום, המוזיקה, האינטרנט ועוד לא מעט דוגמאות, מסורות של שנים נמחקות לעתים ברגע על ידי מהפכים טכנולוגיים אך גם נביא חשמלי כמו שי אגסי לא באמת מאמין שבקרוב הטכנולוגיה החשמלית תעשה את קפיצת הדרך הגדולה קדימה שתאפשר לה להעלים את המכוניות מונעות הבנזין מעל פני כדור הארץ.
שי אגסי - היטיב להבין שבלי מערך לטעינה מנוהלת החשמליות לא יתרוממו מעבר לכלי תחבורה עירוני | תמונת AVI:
לואיז גרין, חדשות
החזון של בטר פלייס
עם שום דבר אחר באופק הטכנולוגי הנראה לעין לבד ממכוניות חשמליות המצוידות בטווח מוגבל של כ-160 קילומטרים בין טעינות ומחייבות עצירה ארוכה לטעינה, הבין שי אגסי, איש היי-טק מבריק בעברו, שהמכוניות החשמליות הנוכחיות לא באמת יוכלו להוות תחליף מלא למכונית המשפחתית והגה לפני כשלוש שנים את חברת בטר פלייס כשהרעיון המרכזי הוא להקים מערך שיאפשר תנאים ותשתיות לשימוש מסיבי במכוניות חשמליות למרות מגבלת הטווח הקשה.
בין רעיונותיו המרכזיים של אגסי היה להקים תחנות החלפה שבדומה לתחנות דלק יאפשרו בתוך דקות להחליף מצבר מרוקן בחדש ולהפעיל מרכז בקרה ארצי שידאג לאפשר למשתמשי המכוניות החשמליות למצוא נקודות לטעינה/החלפה בכל מקום.
אגסי, עם יכולותיו הרטוריות המדהימות ונאומיו המהוקצעים, סחף אחריו רבים בהם לא מעט אנשי מפתח בחברה הישראלית בהדגישו את החזון שיגמול את ישראל בשלב ראשון ובהמשך גם את כל העולם המערבי מהנפט הערבי ויגרום לשינוי משמעותי ביחסי הכוחות באזור וגם כמובן יביא להפחתת זיהום האוויר במרכזי האוכלוסייה בעולם.
אך למרות הרושם הכללי שנוצר חשוב כל הזמן לזכור שאגסי הוא לא דון קישוט או בן גוריון מודרני אלא בעיקר איש עסקים שרוצה לרצות את המשקיעים שלו ולעשות כמה שיותר כסף. זה כמובן בסדר, אבל חשוב לזכור זאת כדי להבין את המודל העסקי של החברה.
על פי השיטה של בטר פלייס, אתם תרכשו מכונית חשמלית (בשלב זה היצע הדגמים כולל רק דגם אחד - רנו פלואנס Z.E ) אך לא תרכשו את הסוללה שלה, אלא חבילת שירותים במינוי חודשי שמחירו יקבע על פי חבילת הקילומטרים אותה תבחרו.
בשלב ראשון מתוכננות 40 תחנות להחלפת מצברים ברחבי הארץ | צילום:
נעם וינד
המחיר של בטר פלייס
לפני כשבועיים חשפה בטר פלייס את מחיר המכונית החשמלית ובנוסף את מחירי המנויים החודשיים ללקוחות פרטיים.
המחירים שנחשפו גרמו לאכזבה למי שציפה שהמעבר לעידן החשמלי יבשר גם שינוי משמעותי בעלויות קניה ושימוש ברכב פרטי בישראל.
נכון להיום מחיר המכונית החשמלית עמוד על 123 אלף שקלים בעבור המכונית, בדומה למחירן של משפחתיות פופולריות. זה אולי נשמע לא גבוה במיוחד אבל יש לזכור שבניגוד למכוניות רגילות המחויבות במסי קניה בשיעור של 90 אחוזים מכוניות חשמליות נהנות בשלב זה ממיסי קניה נמוכים בהרבה העומדים על 10 אחוזים בלבד.
בנוסף למחיר המכונית, על מנת להשתמש בה, הלקוח יתחייב להצטרף לחבילת השירותים של בטר פלייס במינוי חודשי, כשמחיר החבילה הבסיסית (עד 20,000 ק"מ בשנה) יהיה 1,090 שקלים לחודש. יוצעו גם חבילות נוספות של 23, 26 ו-30 אלף קילומטרים עם עלויות שימוש דומות פר קילומטר.
עובדה זו מביאה את עלות השימוש לכל קילומטר ברכב החשמלי של בטר פלייס קרוב מאוד לעלות של שימוש במכוניות מונעת בנזין על אף שעלות החשמל הדרוש לטעינת מצברים לכל קילומטר נמוכה פי שבע מעלות הבנזין.
אמנם, אם מחשבים את מחיר עלות החבילה החודשית בהשוואה לעלות של דלק ל-20,000 ק"מ במכונית משפחתית ממוצעת שצורכת בעולם האמיתי ליטר דלק לכל כ-11 ק"מ של נסיעה, על פי מחיר הדלק הנוכחי – 7.62 שקלים, העלות השנתית של חבילת בטר פלייס תהיה נמוכה בכ-800 שקלים בשנה (או 67 שקלים בחודש) מעלות של התדלוק בבנזין, אבל אם מחירי ירדו באפילו 5 אחוזים, כבר ירשם שוויון בין מחיר החבילה של בטר פלייס לבין עלות הדלק.
זאת כמובן, בהנחה שמנצלים את כל חבילת הקילומטרים. בטר פלייס לא מציעה חבילה של פחות מ-20,000 קילומטרים, למרות שעל פי נתוני הלמ"ס הנסועה הממוצעת של מכונית בישראל עומדת על 16,700 ק"מ ואם מורידים מזה את האנשים שנוסעים הרבה מאוד, נגיע לנתון אף נמוך מזה, בסביבות ה-15,000 ק"מ, מה שהופך את מגוון החבילות של בטר פלייס ללא משתלמת במיוחד בעבור הלקוח הפרטי גם במידה שמחיר הדלק עוד יזנק כלפי מעלה.
עם זאת, עושה רושם שבבטר פלייס מכוונים בעיקר לשוק הליסינג ואף מתפארים ב"מסמכי הבנה" שחתמו עם מאות חברות במשק.
מעבר לעובדה שמסמכי הבנה לא שווים דבר מלבד הנייר עליו הם נכתבו, נשאלת השאלה האם העובד הממוצע שמקבל רכב מהעבודה, רגיל ללחוץ על דוושת התאוצה בלי חשבון ולנסוע מדי שנה מרחקים ארוכים בהרבה מבעל המכונית הפרטית הממוצע, ירצה בתמורה לרמת אבזור גבוהה יותר והצטיידות בצעצוע החדש לוותר על הפשטות שבשימוש במכונית רגילה ויהיה מוכן לנהל את חייו בין נקודות הטעינה והתחנות להחלפת סוללה, מה שיצריך הרבה תכנון וביקור במספר תחנות החלפת סוללות במהלך קפיצה ספונטנית אופיינית לצפון או לדרום.
רנו פלואנס חשמלית בתל אביב - המחירים של בטר פלייס דומים מאוד לעלויות השימוש במכונית משפחתית רגילה | צילום:
נעם וינד
עוד בעיות נוספות בדרך
נכון להיום, מי שרוצה לרכוש מכונית חשמלית ולהצטרף למינוי של בטר פלייס, חייב שתהיה לו חניה פרטית, בה תותקן עמדת טעינה.
הדבר מצמצם מאוד את האפשרות של החדירה של המכוניות החשמליות ללקוחות הגרים בערים הגדולות הסובלות מבעיות זיהום אוויר ומשוועות לפתרונות כמו מכוניות חשמליות.
בנוסף, בשלב ראשון, מתוכננות בסך הכל 40 תחנות להחלפת סוללות. אמנם תוכנת המחשב המתוחכמת של בטר פלייס גילתה ש-40 התחנות בפריסה ארצית יספקו מענה הולם וירשתו את כל הארץ, אך יחייבו מאידך את הלקוחות בעלי המכוניות לעשות לא פעם מעקפים ושינויי דרך משמעותיים כדי להגיע לתחנת ההחלפה שלא תמיד נמצאת בדרך הקצרה ליעדם. כשההחלפה נעשית לעתים קרובות זה עלול להיות מעיק ממש.
שברולט וולט - משלבת מנוע בנזין כגנרטור לטעינת המצברים | צילום:
רונן טופלברג
בטר פלייס מצהירה על טווח נסיעה של ממוצע של כ 180 ק"מ בין טעינות, אך מציינת שהטווח כמובן מושפע מאופי הנהיגה ומתנאי הדרך, כשבבדיקות של החברה נרשמו טווחים של בין 100 ל-200 ק"מ.
על הנתון הסופי משפיעים גורמים רבים. חשוב לזכור שבעולם האמיתי רוב הזמן פועלות במכונית מערכות עזר נוספות, מאורות, מאותתים ורדיו ועד למערכות זוללות אנרגיה כמו מיזוג או חימום, ובנוסף יש להוסיף למשוואה גם שינויים במספר ובמשקל הנוסעים והמטען שידרשו אנרגיה נוספת לנסיעת הרכב.
בניגוד למכונית עם מנוע בעירה פנימית, שמציגה נתוני צריכת דלק גבוהים בתוך העיר ונתונים חסכוניים בנסיעה במהירות בכביש בין עירוני, במכונית חשמלית בתנועה צפופה ופקקים בעיר בזבוז האנרגיה הוא מינימלי, אבל מצד שני בשימוש מתמיד, כמו בנסיעה בין עירונית אפילו במהירות חוקית למהדרין, למנוע חשמלי דרוש כוח רב שיגרום להתרוקנות הסוללות בקצב מסחרר בתוך כמה עשרות קילומטרים ותאמינו לנו להיתקע עם מכונית חשמלית ששוקלת טון וחצי באמצע כביש חיפה - תל אביב זאת לא חוויה נעימה במיוחד.
למרות אורכה של הפלואנס החשמלית, גם תא המטען שהיא מציעה עלול להוות בעיה של ממש בעבור משפחות עם ילדים קטנים וציוד רב, משום שהסוללה גוזלת את מרבית המקום בחלל ההטענה.
ניסאן ליף - לא מציעה אפשרות להחלפת סוללה | תמונת AVI:
mako
האם גל חשמלי יסחוף את הארץ
שי אגסי מרבה להשוות בין החזון של בטר פלייס לחזון של סטיב ג'ובס שהגדיר מחדש את סגנון צריכת תרבות הפנאי שלנו.
צריך להיות אופטימיים במיוחד כדי להאמין שאנשים יהיו מוכנים להגדיר מחדש את הדרך בה הם נעים, במיוחד כשאותו שינוי יאלץ את המשתמשים להקריב לא מעט מהזמינות ומהנוחות שבשימוש ברכב קונבנציונלי מבלי להרוויח משהו משמעותי או חווית משתמש שונה לחלוטין.
התלות המתמדת והיומיומית בחיבור לטעינה או בביקור בתחנת החלפת מצברים נראית כדבר שדורש תשומת לב והתעסקות מעל למה שרוב בעלי המכוניות מוכנים לקבל, במיוחד שהתמריץ הכלכלי לכך לא גבוה אם בכלל.
נראה שהסיכוי היחידי של המכוניות החשמליות לנגוס בנתח משמעותי משוק הרכב תלוי בהתקדמות טכנולוגית שתאפשר נסיעה לטווח של לפחות 300-400 קילומטרים בין טעינות. ביום שזה יקרה לא תהיה יותר הצדקה של ממש לחברה כמו בטר פלייס וכמו מחלקי הקרח, תחנות הסיכה וספריות הוידאו, גם היא תעלם מהעולם.
כדי להטעין את המכוניות החשמליות יהיה צורך ליצר עוד חשמל מזהם | צילום:
bncc369, Istock
מכוניות חשמליות לא באמת פותרות את בעיית זיהום האוויר
ואחרי כל זה, חשוב לזכור שמעבר למכוניות חשמליות לא פותר את בעיות זיהום האוויר בעולם, אלא רק מרחיק אותו ממרכזי הערים, שהרי הטעינה מתבצעת על ידי חשמל שמופק משריפת דלק או פחם, שני מזהמים משמעותיים למדי.
כיוון שקשה לראות הסכמה להקמת תחנות כוח גרעיניות, או במלים אחרות פוקושימה קטנה ליד הבית, אם ובמידה ותהיה חדירה משמעותית של רכבים חשמליים ספקיות החשמל תצטרכנה לתת מענה ולייצר עוד כמויות אדירות של חשמל מדי יום, שהפקתו תזהם את הסביבה. מי אמר ארובה רביעית בתחנת הכוח בחדרה ולא קיבל?
העתיד האמיתי, כך עושה רושם, טמון במכוניות חשמליות העושות שימוש בטכנולוגית תא-הדלק ומונעות במימן שבתהליך ערבובו עם חמצן מתקבלת אנרגיה חשמלית. עם זאת, אפילו לאופטימיים שבמדענים קשה לראות שבטווח של 20 השנים הקרובות הטכנולוגיה הזאת תוכל להפוך למשהו ישים ברכב שיציג תג מחיר משפחתי.
בינתיים, מה לעשות, כנראה שההנעה הלא הגיונית ומבזבזת האנרגיה בדמותו של מנוע הבנזין או הדיזל תמשיך לצערנו להוות את הדרך המרכזית להנעת כלי הרכב על פני הכדור הזה.
>> מבחן דרכים רנו פלואנס Z.E החשמלית
>> בטר פלייס חושפת את המחיר של המכונית החשמלית
האם המכוניות החשמליות יכבשו את כבישי ישראל? | צילום:
נעם וינד
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן