בישראל, השימוש במוצרים המבוססים על רכיב הקנאביס CBD הוא בלתי חוקי. CBD נחשב כחלק מהצמח, ולכן מוגדר על פי משרד הבריאות – כפי שהוא מפרש את פקודת הסמים המסוכנים – כסם מסוכן בעצמו. השימוש ב-CBD בישראל כרוך ברישיון רפואי לשימוש בקנאביס, אבל במדינות רבות בעולם, לעומת זאת, מוצרי CBD נמכרים באופן חוקי ללא מרשם רפואי, לכל דורש. רק כדי לסבר את האוזן, בין המדינות המתירות שימוש חופשי ב-CBD תוכלו למצוא את כל מדינות האיחוד האירופי, בריטניה וארצות הברית.

CBD ידוע כחומר מרגיע המשכך כאבים, משפר את ההתאוששות מפעילות גופנית ומסייע בהירדמות. יתרה מכך, השימוש בו בטוח למדי ואינו כרוך בסכנת התמכרות. רק שימוש במינונים גבוהים במיוחד עלול לגרור תופעות לוואי מסוימות, שגם הן מוגדרות כמינוריות. עם זאת, מוצרי CBD משמשים גם לטיפול רפואי קריטי באנשים הסובלים ממחלות שונות, ובמיוחד בכאלה הסובלים מאוטיזם ומאפילפסיה. לרוב, המטופלים התלויים ב-CBD לטיפול באותן המחלות רוכשים מוצרי CBD רפואיים, הנמכרים בבתי מרקחת מורשים ותחת רישיון. אבל האם באמת יש בכך צורך? האם יתכן כי מוצרי קנאביס הנמכרים בחנויות הנגישות לקהל הרחב (Dispensaries) ובאינטרנט יכולים לסייע לחולי אפילפסיה בדיוק באותו האופן? על השאלה הזו ביקשו לענות חוקרים מבית החולים לילדים בממפיס, טנסי.

CBD (צילום: PRO Stock Professional, shutterstock)
CBD, קנבידיול | צילום: PRO Stock Professional, shutterstock

נפתח בשורה התחתונה: לא. מוצרי מדף לא מסייעים באותו האופן כמוצרי CBD רפואיים. המחקר, שפורסם בכתב העת Child Neurology, התבסס על איסוף נתונים מחולי אפילפסיה שכבר עשו שימוש מבעוד מועד במוצרי CBD שנרכשו בחנויות פתוחות. המטרה, כמובן, הייתה להימנע מהצעת טיפול שיעילותו עלולה להיות פחותה, לאנשים הסובלים ממחלות קשות. אנשים שעשו שימוש גם במוצרי CBD רפואיים וגם במוצרים הנגישים לקהל הרחב, לא נכללו במחקר.

המחקר כלל נתונים שנאספו אודות 18 מטופלים בטווח גילאים רחב (מגיל שנתיים ועד 32), אשר כולם סובלים ממחלת אפילפסיה ברמות שונות. כיוון שלא בוצעה שום מניפולציה ניסויית, אלא רק איסוף נתונים, חלה שונות גדולה מאוד בין סוגי המוצרים שרכשו המשתתפים, החנויות מהן הם רכשו אותם וכן המינונים בהם השתמשו. עם זאת, עקביות רבה התגלתה בנתון אחד מרכזי – רמות ה-CBD בדם של משתתפי הניסוי לאחר שימוש במוצרים שרכשו. בכל המקרים, CBD כמעט ולא ניתן היה לאיתור בדמם בכלל, ונמצא בריכוז נמוך משמעותית מזה שמוגדר כיעיל מבחינה תרפויטית. בנוסף, נמצא שהמוצרים הללו לא הביאו לשיפור משמעותי בתדירות ובחומרת ההתקפים האפילפטיים אותם חוו המטופלים.

אפילפסיה (צילום: CGN089, shutterstock)
התקף אפילפטי | צילום: CGN089, shutterstock

החוקרים מייחסים את הפער בעיקר לריכוזים נמוכים של CBD במוצרי המדף, לעומת ריכוזים גבוהים בהרבה (ומפוקחים בהרבה) במוצרים הרפואיים. בנוסף, בחלק ממוצרי ה-CBD נמצאו ריכוזים נמוכים גם של רכיב הקנאביס THC (הרכיב בצמח שאליו מיוחסות תופעות כגון תחושת "היי", אדמומיות בעיניים, עייפות ועוד), דבר המעיד על רמה נמוכה יחסית של "ניקוי" מוצרי ה-CBD מרכיבים נלווים בצמח ממנו הם מופקים.

"לאנשים ש-CBD יכול לשפר את ההתקפים שלהם, המחקר הזה תומך בשימוש במוצרי CBD במרשם, בעדיפות על מוצרים שנרכשים באינטרנט או בחנויות מקומיות", ציינו כותבי המאמר. עם זאת, הם מדגישים כי מספר הנבדקים עליו מתבסס המחקר הוא מוגבל, ולכן גם מספר המוצרים שנבדקו. "יש בשוק הרבה יותר מוצרי מדף מאשר אלו עליהם דיווחנו כאן. הייתה לנו גישה רק למוצרים שהנבדקים שלנו לקחו. רישום רמות ה-CBD בדם בעקבות שימוש בכל מוצרי המדף הקיימים יוכל לסייע בקבלת החלטה טובה יותר, שכן אנחנו מאמינים כי יתכן שחלק מהמוצרים כן מביאים לשינוי מהותי יותר ברמות ה-CBD במערכת".