זה התחיל כהבטחה גדולה, כמעט אופוריה. ביוני 2016 יצאה החלטת ממשלה לשימוש בקנאביס למטרות רפואיות ולמחקר, והאופטימיות לגבי שוק הקנאביס המקומי הייתה בעננים. ב-2017 כולם כבר רצו להצטרף. זה היה הטרנד האולטימטיבי, וכל מי שנחשב בעולם הפוליטיקה, הפיננסים ובעיקר הנדל"ן הצטרף לספינת התענוגות. וכמו שהגיעה ההתרוממות, כך גם הגיעה הנפילה: חברות קנאביס ציבוריות (שנסחרות בבורסה ונתוניהן שקופים לציבור) כמו קאנומד, אינטליקנה ופנאקסיה הודיעו על סגירת הפעילות. בפברואר 2023 פורסם לראשונה בכלכליסט שאחרי שנקלעה לחוב של 50 מיליון שקל, גם חברת הקנאביס הרפואי יוניבו בדרך להימכר. לאחרונה פורסמו גם הקשיים של תיקון עולם, ועל פי הדיווח בתקשורת, היא כבר סוגרת שתי חוות קנאביס ומפטרת 35 עובדים. אז מה קורה לחברות הקנאביס בישראל? למה תוך ארבע שנים הטרנד הכי לוהט קרס? הדעות בעניין חלוקות.
"השמועות על קריסת החברות מוקדמות", אומרת עו"ד חגית ויינשטוק ממשרד ויינשטוק זהבי, אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בארץ בתחום הקנאביס הרפואי. "אני עדין עובדת, אני עושה עסקאות. בואו נגדיר קרסו – מדובר בעיקר על החברות הציבוריות שבאו עם הכרזות גדולות שהיו רחוקות מהמציאות. לא היה אז ייבוא. היום הייבוא שהתחיל בערך ב-2020 עשה שמות בתעשייה. 70% מהתעשייה היא ייבוא. זה אמנם הולך ופוחת כי מדינת ישראל סוף סוף התעשתה. הוציאו נהלים חדשים, ומקשים מאד על הייבוא, שבקרוב כנראה יפסק ברובו. החברות הפרטיות לעומת החברות הציבוריות עושות כסף, ולא מעט. על פי הדוחות הפיננסים הן מרוויחות בין 12 ל-14 מיליון שקל נטו בשנה. גם חלק מהציבוריות מרוויחות. אלא כולן קרסו. הסיבה שחלקן קרסו היא כי הגיעו לשם משקיעים מעולם הנדל"ן שנכנסו לעולם הקנאביס כי זה ניראה להם ורוד ומהיר. כמו כל תחום צריך לעבוד על זה מאד קשה".
אז הן לא נוהלו נכון?
"לא היה להם מספיק אורך נשימה לחכות עד שבאמת יתחילו להכניס כסף. לכל חברה לוקח זמן, כדי לייצב ולהבין אותה. בעיקר חברה שתלויה ברגולציה. מדובר במשקיעים שהשקיעו מיליונים ולא הייתה להם סבלנות. זה משהו חדש והיה צריך אורך רוח. מי שחיכה הרוויח. זה הכל תלוי איך מנהלים את החברה".
אי אפשר להתעלם מקשיים אובייקטיבים כמו רגולציה, היצע מול ביקוש.
"ההיצע גדל באופן משמעותי. הדבר היחיד שלא לקחו בחשבון זה את הייבוא, וגם זה יטופל בקרוב. הוא יקטן למינורי, וזה ישנה את פני התעשייה. חברות שהמשקיעים הגיעו מבחוץ נפלו. ברגע שיש תחרות, רגולציה וייבוא, צריך רגע להתמודד עם הכל. יש חברות שמתמודדות יפה. לדעתי בעוד חצי שנה-שנה אנחנו נהיה במצב מדהים. מספר המטופלים יגדל באופן משמעותי, הייבוא יופסק והרישיונות לעסקים חדשים בתחום הקנאביס יעצרו. התחרות תפחת השוק יתאזן. השחקנים האמיתיים יישארו".
"בכל מקום אפשרי אתה נתקל בקירות"
גולן ביטון יזם ובעלים של חברת יוניבו, שבימים אלה נמכרה, חושב אחרת. ביטון שהיה 25 שנה בשרות הביטחון הקים את החברה ב-2017 "הקמתי מפעל, בית מסחר, חווה, קנינו בתי מרקחת, גייסנו כסף, אבל החסמים היו אינסופיים", הוא אומר, "בכל מקום אפשרי אתה נתקע בקירות. ולא רק אני. אפשר לראות מה קורה מסביב. לא עשו קורלציה בין ההיצע לביקוש. השאירו את הביקוש קשיח. על כל רישיון חותם משרד הבריאות".
לא ידעתם את כל זה?
"התחום לא התפתח לפי הציפיות. החברה בהנהלתי החליטה כבר לפני יותר משנה לסגור חלק מהפעילות בעקבות הפסדים שלא תלויים בחברה. יש ריבוי שחקנים בשוק. הייצור יקר, והמחיר לא מצדיק את קיומו של עסק מסוג זה. השוק לא נפתח - לא לייצוא ולא בתחום המקומי לעומת כמות החברות שנכנסו לשוק. חברות גדולות לא יכלו לשרוד את זה. חברה שמפסידה 30 או 40 מיליון שקל בשנה לא תרצה להמשיך להשקיע. ההבטחות היו שהשוק יפתח, שיהיו מרשמים, אבל ההבטחות לא מומשו. קופות החולים רצו לשלוט בזה. קנאביס זה המוצר היחיד במדינת ישראל שאתה יודע בדיוק כמה הוא יימכר בחודש הבא, כי יש כמות רישיונות מוגבלת, אבל אתה לא יודע מה תהיה כמות ההיצע. נניח שאני יודע שיימכרו 4.5 טון בחודש הבא, אבל אני לא יודע מה יהיה ההיצע באותו החודש. כמה ייבוא יהיה? כמה אנשים יגדלו? יכול להיות שמול ה-4.5 טון יפגשו אותי 30 טון היצע. מה אני עושה? מוריד מחיר לאפס? אני פיטרתי 120 משפחות. היום החברה עובדת במתכונת מצומצמת ומוכרת דרך חוות עמית. יש רוכש שקנה את החברה ב-4.5 מיליון שקל. 4.5 מיליון שקל".
איך ייראה העתיד לדעתך?
"אני מקווה שבקרוב יפתחו חנויות לפנאי והקנאביס יהיה יותר נגיש, או לחילופין יעברו לשיטה שבה כל רופא יכול לרשום מרשם לקנאביס בלי לעבור דרך היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות), בדיוק כמו שכל רופא יכול לרשום מרשם לציפרלקס וריטלין. ברגע שתהיה יותר נגישות למרשמים המצב ישתפר מאוד".
"בכל שוק יש מיזמים שלא מצליחים, אבל רוב הסיבות קשורות לרגולציה של משרד הבריאות", אומר תום וגנר, מחבר רב המכר הבינלאומי "מלחמות הקנאביס". "זה אירוע רב נפגעים. במקום שמשרד הבריאות יאפשר לפתח את התחום, הוא עושה את ההפך: לא מפסיק לייצר הגבלות, רגולציית יתר על החברות, המטפלים והמטופלים, ומונע את גדילת השוק. רפורמת הקנאביס נוצרה מתוך הבנה שהטיפול בקנאביס רפואי הוא טיפול אפקטיבי. בפועל הלקוחות הפוטנציאלים של החברות האלה לא מצליחים לקבל את האישור הבירוקרטי, גם כשהרופאים סבורים שטיפול בקנאביס יכול לעזור להם. הרגולציה כל הזמן מחמירה ופוגעת בחולים ויזמים. יש לפעמים תחושה שמדובר באיזה סיפור ממגילת אסתר. כל יום משרד הבריאות מפיל גזרה חדשה. לפעמים לא ברור בכלל מה ההיגיון. מספר החולים שהיו יכולים להיעזר בקנאביס הוא הרבה יותר ממיליון וחצי, אבל הרגולציה מונעת את זה, ומוצאת אין סוף דרכים להטיל פיקוח. יש גם את נושא הייצוא. אחד החישובים של היזמים היה שיפתחו את הייצוא לחו"ל, שם הכסף הרציני. כשעשו את הרפורמה לפני חמש שנים אמרו בפרוש שהתקנים הדרקונים והיקרים נועדו למעשה כדי שיוכלו לעמוד בתקנים האירופאים, ויוכלו בהמשך לייצא. הממשלה עדין לא אישרה ייצוא ולא ברור למה".
אגב יש לציין שהחברות הפרטיות, בניגוד לציבוריות, שורדות. הסיבה כנראה קשורה לכך שהחברות הפרטיות היו ריאליות ולא התחייבו בהבטחות גדולות למשקיעים ולציבור. מאיר אריאל, מנכ"ל קבוצת בזלת שקיימת מ-2011 עם אותם הבעלים, הוא אחד הדוגמאות הבולטות. הוא מנהל מפעל שגודלו 15 אלף מ"ר, מייצר כמויות אדירות של קנאביס ופיתח 88 סוגים של שמנים. "החברות הציבוריות נבנו על חלום, אבל אין פה חלום", הוא אומר. "זה עסק אפור עם הרבה מאוד רגולציה, עם הרבה הבנה מעבר לאופק. חווה זה לא עסק. אסור להתבלבל בין חקלאות לתעשייה. תעשיית הקנאביס זה לא החוות, זה המפעלים. הלכנו בדרך מאד סדורה, נשארנו נאמנים לשוק הקנאביס הרפואי ובנינו יכולות גדולות. אי אפשר להאשים רק את הרגולטור, למרות שהם כמובן חלק גדול מהבעיה. הבעיה הגדולה של הממשלה היא שחוץ משרד הבריאות אף אחד לא רוצה לגעת בענף הזה. אם הממשלה הייתה מקימה ועדת שרים יכול להיות שהמצב היה ניראה אחרת. כשיש אי הפללה ואתה מקשה על קבלת מרשמים, חלק מהאנשים פונים לשוק השחור. אני 12 שנה מקיז דם יום-יום שעה-שעה. אני לא בונה חלומות. אני משקיע בייצור, בהפצה, במדע, אני משקיע עשרות מיליונים במדע. יש לי 300 עובדים, אנחנו נמצאים במחקרים, בפטנטים, אין לי רשת בתי מרקחת. מי שבא עם אג'נדה ופוקוס בתהליך, מנצח. מי שלא בנה את השלד שלו על ציר הזמן עם נכסים, לא שורד".
בכירה בענף מסכמת: "הציבור מצביע ברגליים ומשתמש בקנאביס. זאת עובדה. בגלל שמשרד הבריאות לא עובר למרשמים כמו בכל העולם. ומשרד הכלכלה כלל לא מעורב, התפתח שוק שחור מטורף והציבור נמצא שם. צריך להסדיר את השוק החוקי רגולטורית, והממשלה עושה את ההפך".
תגובת משרד הבריאות: משרד הבריאות פרסם להערות הציבור מתווה לטיוב הרגולציה בשוק הקנביס הרפואי, כך שצמצום הרגולציה עבור העוסקים עתיד להתגלגל למטופלים ולהוביל להפחתת המחיר של הקנביס הרפואי. עם זאת, מחירי הקנביס הרפואי בישראל נמוכים ביחס לעולם. נושא המחיר הועלה לפני וועדת המחירים באוצר, במטרה לבחון את סוגיית מחירי הקנביס במטרה להקל על מטופלים, ולבחון את ההצדקה להתערבות רגולטורית במחירים. לאחר שימוע ציבורי, הוחלט ע"י הועדה כי העוסקים בתחום יידרשו לדווח על מחירים ועל רווחיות.
האישורים הרגולטוריים הנדרשים לצורך היצוא ניתנים ללא דיחוי ואין כל חסם רגולטורי. בהתאם להחלטת הממשלה, ניתן לייצא כחוק אל ארצות העולם כל סוג או מוצר קנביס אף אם אינו עומד בדרישות האיכות לגידול ולייצור, כך שניתנה לעוסקים בתחום הזדמנות עסקית נרחבת.
כיום בישראל יש למעלה מ-120 אלף בעלי רישיונות לטיפול רפואי בקנביס רפואי, השיעור לנפש הגבוה ביותר מכל מדינה מערבית. היחידה לקנביס רפואי פועלת בשקיפות ומפרסמת את הנתונים מתוך המערכות הממוחשבות של היק"ר. לא קיים מידע על גורם ספציפי, אם קיים, שמשפיע על נתוני הרישיונות המאושרים.