ב- 18 לאוקטובר פרסם משרד הבריאות הודעה לציבור בנושא זהירות משימוש בקנאביס כהתמודדות לאחר אירועי טראומה.
לשון ההודעה:
"הציבור בישראל עובר בימים אלה התמודדות לא קלה. כחלק מתגובה נורמלית בשבועות הראשונים לאחר טראומה אנו עדים לתסמינים שונים המהווים תגובה נפשית נורמלית למצב החריג, וברוב המצבים התסמינים הם בני חלוף.
עיקר הטיפול במצבים האלה הוא גיוס כוחות הנפש ותמיכה של הסביבה הקרובה, באופן הגורם לתסמינים לדעוך בהדרגה. ככל שישנם תסמינים שפוגעים בתפקוד, ניתן להתייעץ עם אנשי מקצוע.
מחשש שייעשה שימוש בחומרים שונים באופן העלול להזיק, ברצוננו להדגיש את הנקודות הבאות:
1. לאחר אירוע טראומטי רוב האוכלוסייה תצליח להתמודד בעזרת כוחותיה ורוב האנשים לא יסבלו מתסמונת פוסט טראומטית.
2. הקנאביס לא הוכח כיעיל לטיפול בשלב החריף לאחר הטראומה ואף עלול להזיק ועל כן אינו מומלץ.
3. טיפול בקנאביס מתאים רק במצבים הכרוניים ורק לאחר כישלון חלקי או מלא של טיפולים בשיחה או טיפולים תרופתיים מבוססי מחקר".
על המסמך חתומים ד"ר גלעד בודנהיימר ופרופ' אייל פרוכטר.
"הטענה שרוב הישראלים שסבלו מהטראומה העצומה והמורכבת של ה-7 באוקטובר יהיו בסדר גמור, כלומר שהתסמינים של הטראומה יחלפו, היא טענה תמוהה למדי", אומר בתגובה למסמך ד"ר אהרון פלשמן, פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער המטפל ברבים מתושבי הדרום והעוטף:
"על סמך מה הם קובעים שהתסמינים הקשים יחלפו? על איזה מחקרים ועל איזה ראיות הם מסתמכים? אילו ראיות קיימות לכך שקנאביס עלול להזיק כאשר מדובר באנשים שיש להם ניסיון מעשי עם קנאביס, גם אם באופן לא חוקי? כמובן שאינני ממליץ לצרוך קנאביס ללא הדרכה מקצועית ראשונית אבל כאשר מדובר באדם עם ניסיון, איזה נזק כבר יכול להיגרם לו? משרד הבריאות הרי מטפל בכ-130.000 ישראלים בקנאביס רפואי – היכן העדויות על הנזקים, כביכול?"
אבל משרד הבריאות הרי מאשר קנאביס רפואי לסובלים מפוסט טראומה?
"ישראל מאשרת קנאביס רק ל-PTSD כרוני לאחר כמה הגבלות מגוחכות וייחודיות: אתה צריך להיות חולה במשך 3 שנים לפחות, להוכיח שהטיפול בלפחות שתי תרופות נכשל, להוכיח שניסית טיפול בפסיכותרפיה ולהוכיח שהפגיעה שלך שוות ערך לפחות ל-30% נכות. רק אז יש סיכוי שההמלצה והבקשה שיגיש הפסיכיאטר שלך תאושר על ידי היחידה לקנאביס רפואי.
"כרגע אנחנו נמצאים במצב חירום, בסיטואציה שמעולם לא היינו בה ולכן אני מצפה ממשרד הבריאות לגלות יותר רגישות בנושא. האם מצב של חוסר שינה במשך שלושה שבועות, מאז היום הנורא, איננו מצדיק טיפול בקנאביס בעיקר במצבים בהם המטופל עצמו מעיד על כך שזה הדבר היחידי שעוזר לו? בנוסף, איזה ייעוץ מקצועי זמין ניתן להציע לאותם נזקקים, לאחר למעלה מעשור של צמצום והרס משאבי מוסדות בריאות הנפש הציבוריים? בוא נודה על האמת – כיום לא נותרה למדינת ישראל שום יכולת להעניק שרותי יעוץ מקצועיים להמונים שנפגעו
"חלק גדול מהאנשים שעברו טראומה זה עתה הגיעו אליו עם PTSD כרוני ונמנעה מהם גישה לקנאביס רפואי בעיקר משום שלדעתם הדרישה לנטילת תרופות הינה מופרכת. הם תוהים מדוע עליהם להתנסות בתרופות כימיות בזמן שהם יודעים, מתוך הניסיון ומתוך ההתנסות האישית שלהם, שקנאביס מקל משמעותית על מצבם? לצערי, נראה כי משרד הבריאות ממשיך וימשיך להתכחש לצורך שלהם ברישיון, כפי שניתן להבין מההודעה המבישה שהמשרד הוציא".
ומה לדעתך הפתרון?
"הפתרון הוא בשינוי החוק, אין לי ספק שלמשרד הבריאות אין את הכלים לטיפול במצב הייחודי עמו אנו מתמודדים".
עד מועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות
*הכותב הוא פעיל לגליזציה ותיק