כפי שאנחנו מדווחים פה ב-mako קנאביס בחודשים האחרונים, הטלטול הבירוקרטי הבריאותי הקשה שעוברים מטופלי קנאביס נמשך, ונראה שמיום ליום במקום שתהיה הקלה, המצב גרוע אף יותר. מינונים שנקבעים על ידי רופאים מומחים המכירים היטב את המטופל מורדים שוב ושוב על ידי גוף אנונימי החתום על המסמכים תחת ההגדרה "תחום מטופלים", של היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות. שירן פוליאנסקי (40), מטופלת קנאביס מאז 2015, טופלה עד כה במינון של 90 גרם קנאביס רפואי לחודש. לאחרונה, כשהגישה בקשה תמימה להפסיק את השימוש בשמן קנאביס ולחזור לעישון פרחים, החליט משרד הבריאות להוריד לה את המינון ל-50 גרם בלבד.
הבעיות הבריאותיות של שירן התחילו כשהייתה ילדה. בגיל 15 כבר יצאה לעבוד במסעדות ובאירועים, פגעה לעצמה בברכיים ובגב, וגרמה לעצמה לנזק בלתי הפיך. היא סובלת מדלקות כרוניות בברכיים, פריצת דיסק בגב התחתון, עקמת, וציסטה על שם טרלוב בגב (הממוקמת בעמוד השדרה וגורמת לכאבים) שמעבירה לה זרמים חשמליים בגוף. "אמרו לי לעבור ניתוח להחזרת פיקות הברכיים שלי למקום בעזרת ברגים", היא אומרת, "הניתוח הזה הוכיח את עצמו כלא מוצלח במיוחד וכזה שאף עלול לגרום לנזק גדול יותר. הלכתי ללא מעט רופאים וכמעט כולם אמרו שהניתוח לא יועיל לי ובסופו של דבר הפיקות שוב יזוזו".
איך טופלת?
"כדורים, כדורים ועוד כדורים. הפכתי ממש נרקומנית של כדורים נוגדי דלקת ומשככי כאבים. התמכרתי לפרקוסט, משכך כאבים אופיואידי. יש לי כל הזמן דלקות שחייבו אותי לקחת ארקוקסיה כמעט על בסיס קבוע. לא תפקדתי, הייתי כל הזמן מסוממת. עשיתי תואר ראשון, עבדתי, ניהלתי קליניקה – והחיים שלי נפסקו בגלל הכדורים. כדורים שמלבד העובדה שהייתי מסוממת תמידית, הם גם הרסו לי את הבריאות. עשו לי נזקים בוושט עד כדי כך שהיו מאכלים שלא יכולתי לאכול".
איך הגעת לקנאביס?
"הגעתי לרופא אורטופד שממש עזר לי לצאת מהכדורים. הוא כתב מכתב לרופאת משפחה בו הוא ממליץ לא לתת לי יותר אופיאטים. קיבלתי רישיון לקנאביס וזה ממש הציל את חיי. כל שנה הייתי צריכה להוכיח להם עם מסמכים רפואיים שהקנאביס אכן עוזר לי. התחלתי עם מינון קטן, וכל שנה ביקשתי להעלות ב-10 גרם. הם טענו שאני מעלה בכמויות גדולות מדי. לטענתה, "עובדה לא מדוייקת כלל. על פי ספר החוקים של הקנאביס – הספר הירוק, נוהל 106 – מותר כל שנה להעלות מינון ב-10 גרם". מוסיפה ואומרת ש"יש לי כאבים שאני לא יכולה לשאת ואני לא רוצה להידרדר שוב לכדורים. אני רוצה את התרופה שלי. חצי שנה ניסיתי שמן שלא עזר לי, וביקשתי תפרחת. מאז, לא נגעתי בכדורים במשך תשע שנים. החיים שלי השתנו לגמרי מאז שאושר לי מינון של 90 גרם. 80 גרם תפרחת THCו-10 גרם שמן CBD. כאשר ביקשתי להחליף את ה-10 גרם שמן CBD לתפרחת THC הם שלחו לי מכתב ובו כתבו שהם מורידים לי 40 גרם. אני לא יודעת למה החליטו להורידו לי 40 גרם. מתחילת החודש אני על 50 גרם ואני סובלת".
שירן ניסתה, בעזרת הרופא שלה, לשנות את המצב ועד עכשיו ללא הועיל. ב-31 במאי 2023, הוא כתב מכתב ערעור ליחידת הקנאביס בזו הלשון: "יתכן והייתה אי הבנה בין רופא היק"ר לבין המסמכים והמטופלת. מדובר באשה שסובלת משתי בעיות: בעיית ברכיים שאיננה ניתנת לטיפול להערכתי, לאחר דיון במרכזים רפואיים כולל אצלי, כמו כן כאבי גב וצוואר. לפי מרפאת כאב אין פתרון מיוחד למעט ניסיון להזריק בגב שלא יועיל בוודאי כי לא מדובר בבעיה דיסקאלית. פיזיותרפיה והידרותרפיה זה רעיון סביר. אין לי התנגדות גם לאלטרול (צריך להסביר מה זה) אם כי אני מטיל ספק ביעילות של הטיפול. בשלב זה להערכתי הגיוני להמשיך את הטיפול כפי שקיבלה. משרד הבריאות מאשר 50 גרם ככל הניראה בהתאם לנהלים החדשים. מבקש לשקול ההחלטה שנית".
"המצב שלי נורא", היא מתארת, "אני לא רוצה להתחיל לקנות קנאביס בדרך לא דרך, לא רוצה להתערבב עם אנשים בטלגרם, אני רוצה את המינון שלי בחזרה, לא מצליחה להבין מה קרה בכלל, בנוהל כתוב שאפשר לבקש פעם בשנה העלאה של מינון וזה מה שעשיתי ועכשיו הם משתמשים בזה נגדי וטוענים שביקשתי יותר מידי. השמן לא עזר לי, ביקשתי לחזור לתפרחת וכתשובה הורידו לי את המינון. על מה ולמה? כל חצי שנה את צריכה לעשות חידוש רישיון, וכל פעם מחדש את צריכה לשלוח להם מסמכים לפי נוהל 106 של היק"ר. כל פעם מחדש להביא סיכום מידע רפואי מרופא משפחה. הם כתבו לי לנסות פיזיותרפיה. ניסיתי וזה לא עזר לי. הכדורים עשו לי רע, לא אכלתי, לא ישנתי, לא הייתי. איבדתי את עצמי.
"בעזרת הקנאביס אני אוכלת, אני ישנה, אני חיה. אני מתמודדת עם הכאב, אני יותר רגועה. למה לקחת את זה ממני? הכאבים משתקים אותי, ואני לוקחת נורופן ואופטלגין רק כדי לא להידרדר לכדורים קשים. אין לי כוחות למלחמות אבודות מראש. כמה פעמים אפשר לעשות פיזיותרפיה שלא עוזרת ועושה חשמל בגוף? זה עושה לי רע והם לא רוצים לשמוע. אני עייפה כבר מלרדוף אחרי מה שהתאמצתי בכבוד שיתנו לי, את מה שכבר היה שלי. אני לא יודעת איך אמשיך ככה. בקושי יכולה לזוז. אני לוקחת כדורים נגד דכאון שהביאו לי במרפאת כאב".
תגובת משרד הבריאות: מפאת חיסיון רפואי וצנעת הפרט לא נוכל להתייחס לפרטי המקרה. רופאים ביק"ר בעלי הסמכת מנהל (שהוסמכו לכך ע"י מנכ"ל משרד הבריאות) מחליטים על דחייה או קבלת בקשות לשינוי מינון ואופן הטיפול, על פי הקריטריונים הרפואיים המפורטים בנוהל 106, בהתבסס על חוות הדעת של הרופא הממליץ ועל המידע הרפואי שצורף לתיק הרפואי ולבקשה הממוחשבת, כאשר טובת המטופלים עומדת בראש סדר העדיפויות. ככל שבקשה נדחית או נדרש מידע נוסף, מועבר מכתב למטופל ולרופא כאשר הסיבות לדחיית הבקשות השונות חשופות לרופא המטפל באופן שקוף וברור. בנוגע לנושא הערעור, קיימים כללי הגשה עבור בקשות לדיון חוזר וערר המפורטים בנוהל 106 ומוכרים היטב לכל רופא בעל הסמכה. מבדיקה במערכת לא נמצאה בקשה לדיון חוזר שהוגשה כמתבקש.