עד שנת 2010 עמדו בפני מטופלי הקנאביס הרפואי שתי אפשרויות, כפי שהסביר ד"ר יהודה ברוך, מי שהיה ממונה מטעם משרד הבריאות על התחום בטרם הוקמה היחידה לקנאביס רפואי (ב-2013):

"ברגע שהרופא המומחה ממליץ והוא שולח לנו את ההמלצה, לרוב תוך 48-72 שעות הבן-אדם מקבל את האישור, כשיש לו שתי אפשרויות: או לקבל אישור לגדל לעצמו, או לקבל את הקנאביס מספק של משרד הבריאות"

עם כניסתו של פרופ' רוני גמזו לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ב-2010 חלה ירידה במספר ההיתרים לגידול עצמי שניתנו, ובחודש יוני 2016 התקבלה החלטת ממשלה מספר 1587 שעצרה באופן סופי את האישורים הפרטניים לגידול קנאביס לצרכים רפואיים אישים: סעיף 3ג' של ההחלטה קובע, מבלי לנמק מדוע, כי "לא יינתנו רישיונות לגידול לצריכה עצמית".

בשנת 2016, השנה בה התקבלה החלטת ממשלה זו, מחיר הקנאביס הרפואי היה אחיד עבור כל המטופלים, ללא קשר למינון החודשי שלהם: כל מטופל שילם 370 שקלים לחודש בלבד, הקנאביס שקיבלו המטופלים לא היה מוקרן (כיום הוא עובר הקרנות שיש הטוענים כי הן פוגעות באיכותו) ולרוב לא הייתה בעיה עם הרצף הטיפולי שכן הזנים שהוצעו על-ידי המגדלים גודלו ברצף. שנתיים מאוחר יותר, ב-2018, יצאה רפורמת הקנאביס לדרך.

רישיון גידול ואחזקת קנאביס
רישיון גידול, יצור, החזקה ושימוש בסם מסוכן (מסוג קנביס): "לצורך שימוש עצמי בלבד, בפיקוח רפואי, לצורך הקלה על מצבו הרפואי. המבקש הצהיר כי הסם המסוכן לא ישמש לכל מטרה שלא אושרה ברישיון"

הרפורמה שינתה את המצב עבור המטופלים בצורה משמעותית ביותר. כחלק מהרפורמה, הקנאביס הרפואי החל להיות מתומחר לפי שקיות של 10 גרם כאשר המחיר הממוצע לשקית נע באיזור ה-250 שקלים. כלומר, מטופל שיש ברשותו מרשם ל 90 גרם בחודש משלם כ-225 שקלים במקום 370 שקלים, דהיינו המחיר זינק פי 6!

בנוסף, הרצף הטיפולי הפך למשימה בלתי אפשרית היות וזנים חדשים מופיעים מידי חודש ורובם נעלמים בחודש שלאחריו. הזנים האיכותיים אוזלים מכספות בתי המרקחת תוך שעות ספורות, לעולם אין לדעת אם ומתי הם יהיו שוב זמינים והאם האצווה הבאה של אותה תפרחת תהיה באותה איכות. 

ניסיונות שונים שנעשו עד כה במטרה להביא להוזלת המחיר של הקנאביס הרפואי לצרכן כשלו. בניגוד לתחזיות היק"ר, פתיחת השוק ליבוא לא הורידה את המחיר, משרד האוצר מצידו מתנגד לפיקוח על מחירי הקנאביס הרפואי ומאחר וקנאביס איננו תרופה, הוא לא יכול להיכנס לסל התרופות. אם כך, מאחר ומשרד הבריאות לא הצליח להביא להוזלת מחירי הקנאביס הרפואי, נשאלת השאלה: מדוע לא להחזיר את האפשרות לגידול עצמי ולבטל את סעיף 3.ג באותה החלטת ממשלה משנת 2016? הרי מים רבים זרמו בירדן מאז.

עוה"ד והכלכלן ליאור פרי היה עורך הדין הראשון של מפלגת עלה ירוק ומאז הנושא קרוב לליבו: 

"האיסור שחל כיום על מטופלים המעוניינים לגדל בעצמם את הקנאביס המתאים להם הוא איסור חסר כל הגיון כלכלי ומשפטי כאחד", הוא אומר ומוסיף: "לא ברור מדוע המדינה מתעקשת לספק בעצמה קנאביס רפואי לאדם שלא מעוניין בקנאביס שהמדינה מספקת לו, בין אם משיקולי מחיר ובין אם משיקולי תכונותיהם של הזנים בהם הוא מעוניין ולהם הוא זקוק מבחינה רפואית. זה בערך שקול להחלטה של המדינה לאסור על הציבור לגדל עשבי תיבול באדנית ולחייב אותו לקנות את עשבי התיבול רק ממונופול מסויים".

עו"ד ליאור פרי
עו"ד ליאור פרי

-אני מניח כי אחד השיקולים שהובילו בזמנו לאותה החלטת ממשלה היה החשש מזליגה ומחוסר היכולת לפקח על המגדלים?

"את אותו הדבר אפשר להגיד גם על אספקת קנאביס לבעלי היתר, הרי הקנאביס יכול לזלוג כביכול גם אם הוא נרכש בבית המרקחת", משיב עו"ד פרי.  "הפתרון איננו בענישה קולקטיבית למפרע של כלל ציבור המטופלים, והרי בעצם - זה מה שהחלטת הממשלה האומללה הזאת עשתה. הפתרון הוא בחיזוק עבודת המשטרה בשטח, באיתור העשבים השוטים, שליפת העבריינים מתוך כלל המטופלים והענשתם על פי חוק. אולם מדוע לשלול למפרע מכל ציבור המטופלים את האפשרות ליעל את התועלת הרפואית שלהם מהקנאביס הרפואי? מדוע לאלץ אותם להוציא אלפי שקלים בחודש על מוצר שהם יכולים לגדל לעצמם לבד בעלות מזערית ובאיכות טובה יותר? המדיניות הזאת נוגדת לחלוטין ערכים כמו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק ועוד". 

"אפשר להתנות את מתן היתר הגידול בכך שבעל ההיתר ידרש לחתום על תצהיר במשטרה הקרובה למקום מגוריו ובו הוא מתחייב שלא ימכור, לא יעביר ולא יחלק את התוצרת לאחר ולא יעשה בה כל שימוש מלבד שימוש אישי לצרכים רפואיים. אני רוצה לראות מי יעז למכור את הקנאביס בשוק השחור לאחר שיחתום על תצהיר כזה במשטרה!"

אביב (השם המלא שמור במערכת) סובל מתסמונת פוסט טראומה קשה ומכאב כרוני, לאחר שעבר 7 ניתוחי גב. עקב מצבו הרפואי הוא איננו יכול לעבוד. הוא מתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסך 5,400 שקלים בחודש.

"הקנאביס מרגיע לי הן את הכאב הפיזי בגב והן את הסימפטומים של הפוסט טראומה, אבל מאחר ואני לא יכול לעמוד במחירים הגבוהים של בתי המרקחת שלחתי לפני מספר ימים למשרד הבריאות בקשה למתן היתר גידול פרטי. אין הצדקה מוסרית לאלץ אותי לשלם כ 2600 שקלים בחודש על תרופה שעבורי היא ללא ספק תרופה מצילת חיים, בזמן שאני יכול לגדל אותה לבד בעלות יחסית אפסית!"

אילן שכטר, מטופל ותיק בקנאביס: "אני לא יכול לעמוד במחירי הקנאביס הרפואי הנוכחיים של בתי המרקחת. נכה לא יכול לעמוד במחירים האלה, זו רפורמה לעשירים, תתביישו לכם!" הוא אומר בכעס ומפנה אצבע מאשימה לחברי הכנסת.

גם סיגל גולן (55) מוציאה למעלה מ-2,500 שקלים בחודש על רכישת קנאביס רפואי: "הבחירה בין מזון למזור עומדת אצלנו כל חודש מחדש על הפרק", היא מספרת. "תנו לנו לגדל לבד, רק כך נוכל לדאוג לרצף טיפולי שכיום אין לנו, רק כך נוכל להשתחרר מהשעבוד הכלכלי שנכפה עלינו!"

עמותת "לגלייז" מסרה בתגובה כי במידה ומשרד הבריאות לא יחדש את מתן היתרי הגידול הפרטיים, העמותה תגיש עתירה בנושא.

לסיום, דרישת המטופלים לחידוש היתרי הגידול הפרטניים מקבלת חיזוק ממקור לא צפוי: דניאל מחלוף, מבעלי חברת "קנטק" אשר יבאה לאחרונה מקנדה משלוח של 1.8 טון קנאביס אומר:  "מבחינה כלכלית זה אולי יזיק לנו אבל מבחינה מוסרית, איך אפשר להתנגד לזה? לדעתי אם חולה בעל רישיון מבקש לגדל לעצמו את התרופה שלו - זו זכותו ויש להעתר לבקשתו".

תגובות:

משרד הבריאות: "בראשית הדברים יצויין, כי נושא מתן רישיונות לגידול עצמי נשקל בכובד ראש על ידי משרדי הממשלה העוסקים בדבר מספר פעמים, ואף מצאה ביטויה בהחלטת הממשלה מספר 1587 מיום 26.6.16, שקבעה בצורה ברורה וחד משמעית כי :"לא יינתנו רישיונות לגידול לצריכה עצמית". הנימוקים המהותיים נגד גידול עצמי הינם (לא דווקא לפי סדר חשיבותם):


- ספק רב אם גידול עצמי עולה בקנה אחד עם המשטר המחויב על פי הוראות האמנה היחידה שישראל חתומה עליה ומחויבת בקיום הוראותיה.
- בתחומי רפואה דומים, כלומר תחום התרופות והתכשירים, אין מצב בו המטופל מייצר לעצמו, בחסות משרד הבריאות, את תרופותיו.
- בעבר, רישיונות לגידול עצמי ניתנו וזאת בהעדר כל אלטרנטיבה סבירה אחרת לאספקת הסם. כיום ישנן אלטרנטיבות סבירות וטובות לגידול העצמי.
- אין כל יתרון רפואי ממשי בגידול עצמי שאיכותו תלויה ביכולות המטופל.
- במצב של גידול עצמי לא המטופל ולא המטפל יכולים לדעת מה צורך המטופל מבחינת ההרכב הפרמקולוגי של הסם, אלא אם מגדלים עצמיים יתחילו לבצע בדיקות מעבדה לצמחים, דבר שכרוך בעלויות גבוהות מאוד ולכן לא סביר שיקרה.
- לא ראוי לאשר טיפול רפואי שאין לגביו כל מידע אשר לתכניו. ביחס לגידולים שלא על ידי מטופלים, המגדלים נדרשים לעמוד באמות מידה ביחס להרכב הצמח או מוצריו.
- גידול עצמי יש בו פוטנציאל רב יותר לשימוש יתר על ידי המטופל ואפילו שלא במתכוון.
- גידול עצמי יש בו פוטנציאל רב יותר לגניבה ולזליגה."

חה"כ רם שפע (העבודה): "הרפורמה בקנאביס הרפואי דורשת תיקון ושינוי. בכוונתי לקיים לאחר פגרת הכנסת דיון מעמיק בנושא. כיו"ר הועדה להתמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל אפעל בכדי לעבוד יחד עם שר הבריאות על שינוי המצב הקיים לטובת כל החולים שזקוקים לטיפול על-ידי קנאביס".

שלומי סנדק הינו יועץ בכיר עץ הדעת המרכז לקנאביס רפואי