לפני יותר מחודש פרסמנו כתבה על דנה בר און, שנלחמת כבר שנים רבות בבירוקרטיה מעוותת של חידוש רישיונות לשימוש בקנאביס - הליך סיזיפי שכרוך לא פעם בהחלטות של הורדת מינונים על ידי רופאים שאינם מכירים את המטופלים וזהותם לא ידועה. שוב ושוב היא מוצאת את עצמה בקרב מול משרד הבריאות, ובימים אלה היא עושה זאת שוב.
תקציר הפרקים הקודמים: בר און, אישה מקסימה בת 40, סובלת מתסמונת ניוון שרירים פרוגרסיבי בשם Charcot Marie Tooth המתבטאת בניוון של השרירים בידיים וברגליים – וכן של מערכות אוטונומיות כמערכת הבליעה, העיכול ותעלות האוזניים. ב-2007 מצבה החמיר, והיא התקשתה מאוד בתפקודיה היומיומיים. בשל כך קיבלה רישיון לשימוש בקנאביס רפואי במינון של 180 גרם, מינון שפחות ממנו לא עוזר למצבה (יש מעט מאוד חולים שזוכים למינונים כאלה מפאת מצבם הבריאותי). ב-2009 הורידו לה את מינון הקנאביס ל-50 גרם. לאט-לאט, תוך מאבקים בירוקרטיים מתישים, החזירו לה את המינון המקורי, וב-2014 הודיעו לה שברישיון הבא תצטרך להנפיק מסמכים נוספים כדי לקבל את המינון שבלעדיו, כאמור, אינה מסוגלת לתפקד.
ב-2015 היא יצאה שוב למאבק. במשרד הבריאות טענו, לטענתה ללא שום הוכחה, שהיא עושה שימוש לא ראוי במינון. בפברואר 2016, חודשיים לפני שפג תאריך הרישיון שברשותה, היא קיבלה רישיון זמני לארבעה חודשים המבטל את קודמו, ושוב דרישה למסמכים לעתיד. מסמכים שאת רובם כבר העבירה. אחרי לא מעט מלחמות, בפברואר השנה היא קיבלה רישיון על המינון הנכון, אבל הרישיון הגיע עם התראה וכוכבית: "החלטנו לאשר הפעם", כתבו, "אבל בשנה הבאה יש לפעול לפי הכללים, אחרת לא ניתן יהיה לאשר מעל 100 גרם". על ההחלטה הזאת של היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות) לא היה חתום אף רופא; החותמת הייתה "תחום מטופלים" – שם גנרי לחלוטין שאיננו אומר דבר (סיטואציה שחוזרת על עצמה אצל רוב המטופלים, יש לציין).
"מאוד חשוב לציין לפני הכל את הנושא הקריטי שעוברים אותו מטופלים רבים", אומרת בר און. "רופא שלא מכיר את החולה מחליט עבורו על מינון הקנאביס. רופא שאפילו שמו לא נחשף, בידיו הכוח להחליט אם להמשיך את הרישיון או לא, האם להמשיך את אותו המינון או לא. החיים של המטופלים נמצאים בידיו של אנונימי שאיננו מכיר את מצבם. אלה רופאים שנמצאים ביק"ר, ומקבלים כסף עבור כל טיפול. יש עשרות מקרים כאלה. אני אחת הבודדות שהצליחה להגיע עם זה לבית משפט. מסתירים ממני מידע. רופא שלא מכיר אותי בעצם מערער על דעת מומחים שמטפלים בי מבלי לגלות מי הוא בכלל".
לאחרונה הגיעו לידי מערכת mako קנאביס מסמכים המוכיחים שאכן ההחלטה בעניין בר-און התקבלה בידי רופא שהינו רופא משפחה וילדים, רופא שדנה לא פגשה מעולם. הרופא המדובר הוא מומחה ברפואת משפחה, רפואת ילדים וטיפול בהפרעות קשב וריכוז, והוא מורשה להנפיק רישיונות קנאביס רפואי למטופלים. הוא אינו נוירולוג או פנימאי, ואולי זאת הסיבה שהיק"ר לא מפרסמת את שמו ואת שמותיהם של רופאים אחרים המועסקים על ידם, ומסתפקים בחותמת חסרת שם.
בר-און איננה היחידה. חייהם ובריאותם של מטופלי קנאביס רבים נמצאים בידי רופאים שלא רק שאינם מכירים את מצבם הבריאותי, הם גם לא עברו הכשרה מקצועית כמו אותם רופאים בעלי ידע והתמחות במחלות ומצבים רפואיים נדירים. האם רשאים לערער על חוות דעתם של אותם מומחים?. "עכשיו ניסו לשקר לבית המשפט לגבי כל ההיסטוריה הרפואית שלי", היא מספרת. "אחרי שהגשתי את העתירה, השופט ביקש מהם להגיש תגובה מקדמית. זה בדרך כלל החלק הפרוצדורלי של העתירה. השלב שבו הצד השני מנסה להגיד שאין לי זכות להגיש עתירה. בשלב זה לא היו חייבים להתחיל לתקוף שום דבר אחר, ולא היו חייבים לעשות שום דבר חוץ מתגובה מקדמית. במקום זה הם בחרו להכניס פרק עובדתי שמספר סיפור שכל קשר בינו לבין ההיסטוריה הרפואית שלי מקרי לחלוטין.
"השופט ביקש מהם לצרף מסמכים שקשורים לעניין. הוא דחה את הבקשה באופן רשמי אבל הורה להם לצרף מסמכים בהוראה לתגובה המקדמית. הם המציאו סיפור ובאופן סלקטיבי בחרו אילו מסמכים לצרף ואילו לא, כדי שמסמכים שסותרים את הסיפור שלהם לא ייכנסו. הם למעשה ביקשו להעלים מההיסטוריה שלי את הורדות המינון הקודמות שהם ביצעו בי בניגוד להמלצות רופאי, ולכן טענו שהתחלתי טיפול ב-2011 ולא ב-2008 - כי ככה בעצם לכאורה לא ייתכן שהורדת המינון ב-2010 התרחשה מבחינתם - ונמנעו מלצרף את כל רישיונותיי מהשנים הללו. כמובן שהתיק הרפואי המתועד שבידי מוכיח אחרת. אבל הם לא הסתפקו בזה, הם גם ניסו לטעון שלאורך כל השנים עד 2014 טופלתי במינון 120 גרם בלבד - ולא במינון 180 גרם כפי שאכן היה ועודנו, תוך שגם כאן נמנעו מלצרף לעיני בית המשפט את העתקי הרישיונות ובקשות הטיפול שלי מהשנים הללו - שגם הם בעיקרם בידי ומוכיחים כי שיקרו.
"גם את אחריותם במסגרת הורדת המינון הכפויה שביצעו בי בניגוד להמלצת רופאיי ב-2015 הם ביקשו לטשטש, כשטענו שזו לכאורה נגרמה ממחסור בהמלצות רופאים. הם אף הציגו את ההחלטה מ-2015 שטוענת כי הורדת המינון נעשתה בהמלצת הנוירולוג שטיפל בי אז, תוך שהסתירו מבית המשפט את המלצתו עצמה שבה מצוין במפורש שיש להמשיך מינון של 180 גרם כי הורדתו מחמירה את הכאבים. הם פשוט העלימו מעיני בית המשפט את כל המסמכים שקשורים לעניין, כולל אלו שקשורים בהחלטה הנוכחית עכשיו להתנות שוב את חידוש המינון שלי. זה גם כולל את העובדה שמי שקיבל את ההחלטה הזו הוא רופא ילדים, שנעדר כל סמכות מקצועית בענייני".
בר און הגישה בקשה לבית המשפט, שיורה למשרד הבריאות לצרף את המסמכים החסרים. היא עצמה צירפה את כל המסמכים שמשרד הבריאות הסתיר לטענתה מבית המשפט, ואת כל ההמלצות של רופאיה, "בעצם שוב ניסו להוריד לי את המינון עם רופא שעדין נשאר אנונימי", היא אומרת. "אני נלחמת על העתיד שלי. לשקר לבית משפט על היסטוריה רפואית של אדם? לאן הגענו?". דיון נוסף יהיה באוקטובר, ואנחנו נמשיך לעקוב.
ממשרד הבריאות נמסר: מדובר בתיק תלוי ועומד. תגובת המשרד תינתן בבית המשפט, כמקובל.