הסיפור של ג"ב, ממושב מרוחק בדרום הארץ, יכול להיות מחר הסיפור של כל אחד ממאה אלף אזרחים בישראל. אזרחים שכל חטאם הוא שימוש רפואי בקנאביס באישור משרד הבריאות של מדינת ישראל, אותה מדינה סכיזופרנית אשר בידה האחת מתירה למאה אלף מאזרחיה לצרוך קנאביס ובידה השנייה רודפת אותם ומתעמרת בהם.
שוב ושוב עולה בבתי המשפט השאלה, שמדינת ישראל מסרבת לענות עליה ובוחרת, כל פעם מחדש, למלא את פיה מים: מה דינו של מטופל בקנאביס רפואי שמבקש לנהוג ברכבו? האם, לאור העובדה שאין בידי המדינה כלי אמין שימדוד האם נהג נמצא תחת השפעה בעת הבדיקה, לא ראוי שעצם החזקת רישיון לצריכת קנאביס ישחרר את הנהג מחשד שהוא נוהג תחת השפעה?
ג"ב הוא אחד מקורבנות אוזלת ידה של המדינה בעניין זה: בעקבות "מידע מודיעיני", אותו כלי סודי וקסום המקנה למשטרה לעשות מעשים שלא יעשו, עצרו שוטרי משטרת ישראל את מר ג"ב, שעה שנהג ברכבו. החשד: נהיגה תחת השפעת קנאביס. בלי צו שופט, בלי חשד סביר הנדרש שעה ששוטר מבקש לעכב נהג לצורך בדיקת שתן לטובת גילוי סם, מבלי שנהיגתו תעורר חשד שמשהו לא כשורה. בהשתמשם באותו "מידע מודיעיני" כתחליף לחשד סביר, ערכו השוטרים חיפוש ברכבו ועל גופו של מר ג"ב, אך לא מצאו דבר. גם לא ברור מה הכשיר את החיפוש, שכן אין לראות בהחזקת רישיון לקנאביס כעילה לחיפוש בכליו של המטופל.
חטא על פשע, עבירה גוררת עבירה, עוול אחר עוול, הובל מר ג"ב לתחנת המשטרה ונדרש לעשות בדיקת שתן שמצאה, כמובן, שרידי קנאביס. מכאן ועד לשלילת רישיון הנהיגה של ג"ב והעמדתו לדין בגין נהיגה תחת השפעת סמים – הדרך הייתה קצרה. קצרה מדי ולא כשרה.
והסיפור מסתבך
העלילה מסתבכת ומסתעפת, כשבעקבות שימוש של ג"ב באנטיביוטיקה מסוג מוקסיוויט באותם ימים מדוברים, נמצאו אצלו בשתן שרידים של האנטיביוטיקה הנ"ל, שעלולים להיראות כאילו הם שרידים של קוקאין. האישום הורחב לנהיגה תחת השפעת קנאביס וקוקאין.
במשך 5 שנים(!!!) נאלץ מר ג"ב להגן על שמו הטוב ולהוכיח את חפותו. הוא נאלץ להוציא עשרות אלפי שקלים, להפסיד ימי עבודה רבים ולעבור עינוי דין ארוך וקשה, על לא עוול בכפו. כל זאת בגלל שמדינת ישראל היקרה מסרבת להתמודד עם סוגיית הנהיגה של המטופלים בקנאביס רפואי, ובגלל שהמשטרה מתעקשת להמשיך ולהתעמר באותם מטופלים שנוהגים ברכבם, למרות הביקורת השיפוטית, הציבורית והרפואית, שעולה בעשור האחרון ואשר קיבלה את אורות הזרקורים בעניינו של רן שריג, כשבמשפטו קרא השופט ס' ג'ובראן למחוקק להסדיר את העניין הפרוץ והרשלני הזה בספר החוקים הישראלי.
לגבי עניין ה"קוקאין": למרות שנכתבו בעניין זה מאמרים המצביעים על אותו כשל בבדיקת השתן של מי שצרך את האנטיביוטיקה המדוברת, נאלץ מר ג"ב לשלם מכיסו אלפי יורו למומחית מבלגיה, ד"ר נופר וייגה מומחית לפיתוח תרופות מבוססות ננו טכנולוגיה, אשר אשררה את הבעיה וקבעה כי כאשר אדם צורך מוקסיויט, מחמת הספק אי אפשר לראות בממצאי בדיקת השתן כמצביעים על שרידי קוקאין.
בסופו של דבר, הסכים מר ג"ב להודות בעבירה קלה אחרת, רק על מנת לסיים את הסיוט הארוך ולאחר שהתביעה ירדה מהעץ וויתרה על דרישת ענישה, אך את הנעשה אין להשיב: הנזק הנפשי והכספי נגרם, העוול נעשה, התחושות הקשות של אזרח מטופל בקנאביס שנרמס ככה ע"י המדינה שלו – לא יימחקו לעולם.
מה שנותר לנו היום, בתקווה למנוע עיוותי צדק דומים בעתיד, הוא להפציר במחוקק שיואיל בטובו לסיים את מחול השדים הזה סביב הלקונה בחוק, ושיחוקק חוק ברור לגבי המטופלים בקנאביס, אשר לא יעלה על הדעת שיישלל מהם רישיון הנהיגה שלהם, כפי שלא יעלה על הדעת שיישלל רישיון נהיגה של כל צרכן תרופה כזו או אחרת.
מזלנו שלפחות בית המשפט אמר את דברו בשנת 2018 בפסק דין תומר שכטר, אשר בו קבעה השופטת טפטה גרדי כי המדינה לא תוכל להאשים בנהיגה תחת השפעת קנאביס מטופל בקנאביס באישור משרד הבריאות, וזאת בשל טענת הגנה מן הצדק. פסק דין זה למעשה מגן בשנים האחרונות על המטופלים מפני התעמרות שרירותית של שוטרים שעדיין מסרבים להתעלם מרישיון הקנאביס של הנהגים שהם עוצרים. קביעה זו של השופטת זכתה להגנה מצד בית המשפט, שעה שערר המדינה על החלטת השופטת נדחה.
בנוסף, ומבלי להיכנס כלל לשאלה האם הגיע הזמן ללגליזציה של קנאביס, ברור שבמדינה דמוקרטית, אשר חרטה בחוקי היסוד שלה את כבוד האדם וחירותו, לא יתכן שאדם יישפט וייענש על עבירה שהוא כלל לא ביצע. כך ראוי במדינת חוק להתייחס לכלל צרכני הקנאביס אשר נוהגים ברכבם: כל עוד אין המדינה יודעת לקבוע שנהג נמצא תחת השפעת סם ברגע הבדיקה – אין לה הצדקה להטיל על אותו נהג אומלל את החזקה שהוא נוהג תחת השפעת סם, אשר עלול להישאר בשתן במשך שבועות ארוכים.
הגיע הזמן לעשות סדר בסוגיה הפרוצה הזאת, הגיע הזמן להתמודד בכלים מידתיים, חוקתיים וצודקים עם הבעיה של נהיגה תחת השפעת סם, ואם אין למדינת ישראל היכולת לדעת אם אדם נמצא תחת השפעת סם – שתניח לאזרחיה.
עו״ד יניב פרץ ניהל את ההגנה בתיק ובעל משרד עורכי דין העוסק במשפט פלילי, משפט מנהלי וזכויות אדם