מחקרים בתחום ההשפעה של הקנאביס על המוח הולכים ונערמים. כבר עכשיו ברור שהשימוש בקנאביס אינו נטול השפעה – בייחוד על מוחות מתפתחים. אבל כעת מחקר חדש מנסה להבין את ההשפעה ארוכת הטווח על המוח – כלומר מה קורה למוח שלנו כשאנחנו משתמשים בקנאביס במשך שנים ארוכות. המחקר, שנערך לאחרונה ופורסם ב-Journal of American Psychiatry, בדק את ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש תדיר בוויד ומזהיר ששימוש במשך שנים עלול לגרום לנזק, כשהאפקט של הקנאביס הוא למעשה בהפחתת הרזרבות הקוגניטיביות ונפח נמוך יותר באיזור ההיפוקמפוס במוח. את הממצאים האלה ניתח לאחרונה ד"ר טימן סרמאק, פסיכיאטר מסן פרנסיסקו המתמחה בהתמכרויות, והוא הדגיש את הנזק הפוטנציאלי עבור משתמשי קנאביס במשך שנים ארוכות.

ההיפוקמפוס הוא מבנה מוחי מורכב שיושב עמוק בתוך האונה הטמפורלית במוח שלנו, והוא משחק תפקיד מרכזי בניהול הלמידה והזיכרון שלנו. ד"ר סרמאק מסביר שמחקרים על נהגי מוניות בלונדון מלמדים על הפלסטיות של האיזור הזה במוח וכמה חשוב שהוא נותר פלסטי: ככל שהנהגים שיננו יותר רחובות וסמטאות בעיר, כך גם גדל ההיפוקמפוס שלהם. במילים אחרות – האזור מתפתח וגדל כשיש למידה מורכבת וכמה שיותר ממנה. במקביל, ההיפוקמפוס הוא גם אזור רגיש ופגיע, כותב סרמאק, ומתייחס למעשה לאותם מחקרים שמראים ששימוש בקנאביס מוביל לירידה בגודל ובנפח של ההיפוקמפוס. החלק המדאיג בכל הסיפור הזה הוא הקשר בין ההיפוקמפוס לקוגניציה. מחקרים שונים בתחום חקר המוח הצביעו על קשר בין ירידה בנפח ההיפוקמפוס להידרדרות קוגניטיבית.

צעירים מעשנים קנאביס ביחד (צילום: BAZA Production, shutterstock)
אנשים מעשנים קנאביס | צילום: BAZA Production, shutterstock

מחקר עדכני שפורסם בירחון מדעי בשם Neuropsychopharmacology בדק את השימוש בקנאביס והאפקט שלו על ההיפוקמפוס בחיות. חוקרים מבית ספר לרפואה באונטריו, קנדה, ניתחו אזורים במוח לאחר חשיפה ל-THC בעכברים והגיעו למסקנה שהשימוש עלול לזרז פגיעה בזיכרון שיכולה להיות בלתי הפיכה. הם מצאו שהשימוש הזה גם העלה את רמות החרדה אצל העכברים. באמצעות המודל הזה, הם מצאו אנומליות שונות בכל אחד מהאזורים במוח. החלקים העיקריים שבהם זוהו אנומליות הם בהיפוקמפוס שם נצפו כמה שינויים מולקולריים ונוירונליים. החוקרים סבורים שזו עלולה להיות הסיבה לתופעות הלוואי שהן ירידה קוגניטיבית ותגובות אמוציונליות כמו חרדה. החוקרים העלו דאגות בקשר לשימוש ההולך וגובר של בני נוער בקנאביס. המחקר האחרון שבדק את ההשפעות ארוכות הטווח של השימוש הגיע למסקנות דומות בבני אדם. 

במחקר הזה, החוקרים בדקו תיקים רפואיים של קרוב ל-1,000 בני אדם שנולדו בניו זילנד בין השנים 1972-1973, כלומר הם בני 50. היכולות הקוגניטיביות של המשתתפים נמדדו לראשונה כשהם היו בני 13, לפני שעשו שימוש כלשהו בקנאביס. כל הנחקרים נשאלו על מנהגי השימוש בחומרים כשהיו בני 18, 21, 26, 32, 38 ו-45. לנבדקים נערכו גם מדידות של איי.קיו כשהיו בני 7, 9, 11 ו-45.ד חלק מהתפקודים הניורולוגים והנוירופסיכולוגים, וכן הנפח של ההיפוקמפוס, נבדקו גם הם כשהנבדקים היו בני 45.

עלי קנאביס סאטיבה (צילום: Dmytro Tyshchenko, shutterstock)
עלי קנאביס | צילום: Dmytro Tyshchenko, shutterstock

בהסתמך על המדידות שנערכו לנבדקים כשהיו בני 38, המדענים גילו שהמשתתפים שהחלו לעשן קנאביס בגיל ההתבגרות והמשיכו לצרוך במשך השנים גם בגיל בגרות ועד היום – חוו ירידה ממוצעת של 8 נקודות איי.קיו מאז שהיו בני 14. "הירידה הזאת היא ספציפית למשתמשי קנאביס במשך שנים", כתבו החוקרים, "זה לא משהו שנצפה במי שהשתמשו בטבק במשך שנים או באלכוהול – אצלם או שלא הייתה ירידה בכלל או שהיא הייתה הרבה יותר קטנה". החוקרים מוסיפים ומדגישים שירידה באיי.קיו לא נצפתה גם אצל משתמשי קנאביס שהחלו בצריכת פנאי כשכבר היו מבוגרים או אצל כאלה שהפסיקו לעשן קנאביס. "ירידה קוגניטיבית אצל משתמשי קנאביס בטווח הארוך לא יכולה להיות מוסברת על ידי שימוש עקבי בטבק, אלכוהול או סמים אחרים, מצב סוציו אקונומי בילדות, או היסטוריה משפחתית של תלות בחומרים שונים".

הממצאים המלאים של המחקר, ומחקרים נוספים שהוא הסתמך עליהם, טוענים ששימוש ארוך בקנאביס, לרוב לפחות בין 1-4 פעמים בשבוע, מקושר לירידה של 5.5 נקודות אייקיו בגיל 45 לעומת הילדות. במקביל הנבדקים גם הראו יכולות למידה והערכה נמוכות יותר. לטענת החוקרים האפקט השלילי הזה תלוי מאוד במינון, בכמות ובתכיפות השימוש – צריכת קנאביס בגיל מבוגר פחות מפעם בשבוע לא הראתה אפקט משמעותי על יכולות קוגניטיביות.

בסימן חיובי אפשר לומר שהחוקרים לא מצאו שהאפקטים על התפקוד הקוגניטיבי הם התחלה של דמנציה בשום צורה, לפחות לא בגיל 45, אבל לא בטוח שאנחנו צריכים להישאר אופטימיים. אם לוקחים בחשבון את כל מחקרי העבר שהראו פגיעה קוגניטיבית קלה ואטרופיה גדולה יותר בהיפוקמפוס באמצע החיים, החוקרים חוששים שזה משהו שעלול להעלות את הסיכויים לדמנציה אחרי גיל 70, אבל זה משהו שדרושים עבורו מחקרים נוספים על אותה אוכלוסייה כשתגיע לגיל שבו סימני הדמנציה מתחילים לצוף, על מנת להוכיח באופן מובהק אם יש קשר בין שימוש ארוך טווח בקנאביס לדמנציה.