בקיץ 2020, עיצומה של מגפת הקורונה, הוקמה באתר הדיסני-וורלד באורלנדו "בועת ה-NBA" – מתחם בידוד ענק בו התקיימו שמונת המשחקים האחרונים של העונה הסדירה וכל משחקי הפלייאוף. 22 קבוצות, אשר בעת השהיית הליגה עקב פרוץ המגיפה עדיין היה להן סיכוי להשתחל אל משחקי הפלייאוף, הוזמנו לשחק. החוקים בבועה היו נוקשים במיוחד: כל שחקן שנפצע ולא היה כשיר לשחק התבקש לעזוב את השטח, אבל כל מי שעזב את השטח ללא אישור נדרש ל-10 ימי בידוד טרם הורשה לחזור להתאמן עם קבוצתו. כל השחקנים ואנשי הצוות נדרשו לשמור על ריחוק חברתי ולעטות מסיכה בכל עת, וזאת כמובן כשהם מנותקים במשך שבועות ואף חודשים ארוכים מביתם וממשפחותיהם.
האינטנסיביות של בועת ה-NBA גבתה מחיר נפשי יקר מהשחקנים, ורבים מהם מצאו נחמה בקנאביס. "עישנו שם הרבה מאוד", אמר ג'יי. אר. סמית', ששיחק בקבוצת הלוס אנג'לס לייקרס באותה העונה. "זה היה הדבר היחיד שאפשר לנו באמת לתפקד בסיטואציה הזו. זה היה נחמד, ואני שמח שזה קרה כי זה אפשר לשבור סוף סוף את המחסום ואת הסטיגמה שאי אפשר לשחק (אם מעשנים קנאביס), שזה סם מסוכן. כשאתה חי בשלום עם הראש, עם הגוף ועם הנפש, אתה יכול פשוט לצאת למגרש ולשחק כדורסל. זה כל מה שאתה רוצה".
"נמקד את מאמצינו בחומרים משפרי ביצועים ובסמים קשים"
לפני כשנתיים, קצת אחרי שעונת הבועה הסתיימה, הודיעה הנהלת ה-NBA כי תופסקנה בדיקות הקנאביס הרנדומליות לכדורסלנים המשחקים בליגה. בתחילת העונה האחרונה, ראו מנהלי הליגה כי טוב, והחליטו להפוך את הנוהל החדש לקבוע. "הסכמנו ביחד עם איגוד שחקני הכדורסל להשעות את בדיקות הקנאביס הרנדומליות", אמר דובר הליגה, מייק באס, בפתיחת העונה. "נמקד את מאמצינו בבדיקת חומרים משפרי ביצועים וסמים קשים".
הקלת הנהלים בכל הנוגע לשימוש בקנאביס הגיעה אל ה-NBA כחלק מגל של לגיטימציה מחודשת לה זוכה הצמח בשנים האחרונות, ובפרט ב-19 מדינות בארצות הברית בהן כבר אושרה ומתקיימת לגליזציה מלאה. הסוכנות העולמית למניעת סימום בספורט (WADA) עדיין אוסרת שימוש בקנאביס, אבל שינויים משמעותיים מתחוללים גם שם. בשנים האחרונות אושר השימוש של ספורטאים ב-CBD, רכיב של צמח הקנאביס שאינו ממסטל ולא גורם להתמכרות, ובלבד שהוא מופיע בצורתו הטהורה וללא רכיבים אחרים של הצמח. בנוסף, לקראת 2023 התחייבו בארגון לבחון הקלות נוספות הנוגעות לקנאביס. בד בבד, ארגוני ספורט נוספים בחרו לפעול באופן דומה להנהלת ה-NBA ולהפסיק את בדיקות הקנאביס לשחקנים, ביניהם ליגת הפוטבול האמריקאית (NFL).
לכן כדורסלנים המתגוררים במדינות בהן מתקיימת לגליזציה, למעשה לא נתונים יותר תחת שום חוק או תקנה האוסרים עליהם להשתמש בקנאביס; המשטרה לא תעצור אותם, וה-NBA לא תשעה אותם. ומבחינת שחקני NBA רבים, עם האוכל בא התאבון. או יותר מדויק - עם הלגיטימציה החוקית להשתמש בקנאביס, מגיע הרבה מאוד שימוש בקנאביס. כמה הרבה? במצעד חגיגות האליפות של הגולדן סטייט ווריורס לפני כחודשיים, קיבל כל אחד מהשחקנים אריזת מתנה המכילה תפרחות ומוצרי קנאביס שונים להנאתו. בחתונה של דריימונד גרין, מכוכבי הקבוצה, עמד לרווחת האורחים בר קנאביס עשיר עם מגלגל ג'וינטים מקצועי. גרין הזמין לאירוע שלל אורחים מפורסמים, ביניהם סטף קרי ולברון ג'יימס, ואמנם לא ידוע אם השניים נהנו ממה שהיה לבר התפרחות של גרין להציע, אבל ג'יימס בהחלט הודה בעבר כי השתמש בקנאביס, ולאחרונה הוא אפילו זכה לזן קנאביס שנקרא על שמו.
"בתחילת הקריירה יכולתי לעשן 20 ג'וינטים ביום"
ספורטאים רבים מעידים כי הם צרכו קנאביס עוד לפני שהחוק אפשר לעשות זאת בחופשיות. למשל מאט בארנס, שפרש ב-2017 אחרי 15 שנה ב-NBA ועם טבעת אליפות אחת, הודה בראיון ל-Leafly כי צרך קנאביס לאורך כל קריירת המשחק שלו. "אני אולד סקול", אמר כוכב העבר, שקלע למעלה מ-7,500 נקודות בקריירה. "עישנתי בתיכון ובמשך כל הקריירה שלי. אני מעדיף תפרחות, אני לא חזק במוצרים האכילים. אני עשוי להשתמש בקרמים של CBD מדי פעם, אבל אם תשאל אותי, אני מעשן וויד, פשוט כך. בתחילת הקריירה שלי, אני ו-2-3 מחבריי יכולנו לעשן 20 ג'וינטים ביום".
מאז הלגליזציה שהחלה להתפשט ברחבי ארצות הברית, ובמיוחד מאז שהוסר החשש מהשעיית שחקני NBA עקב צריכת קנאביס, מספר הכדורסלנים המשתמשים בקנאביס רק עלה. אבל דבר נוסף שהשתנה הוא שכיום כדורסלנים מדברים הרבה יותר בחופשיות על כך שהם צורכים קנאביס, ולא חשים צורך להסתתר. רבים מהם צורכים קנאביס כבר שנים רבות. חלקם עושים שימוש בעיקר במוצרי CBD המסייעים להתאוששות מפעילות גופנית ולהרגעת השרירים. אחרים מעשנים (או מאדים, או אוכלים, או שותים) קנאביס לצרכי פנאי, כאחד האדם. סתם כדי להירגע בבית אחרי יום ארוך, שלא בשונה מכוס יין או בירה.
"עשר דקות אחר כך התעוררתי, שוכב בתעלה"
השימוש בקנאביס לא מתאים לכל אחד. יש אנשים שעישון תפרחות קנאביס, ובמיוחד אם מדובר בזנים עתירי-THC (הרכיב הממסטל העיקרי בצמח), גורם להם לחרדה, לתחושת חוסר נוחות ובמקרים נדירים אף לתסמינים פסיכוטיים. לפעמים מדובר פשוט במציאת הזן המתאים והנכון ביותר לכל אדם, אבל לפעמים גם ממש אין צורך לבדוק את זה. כמובן שמי שהשימוש בקנאביס לא מיטיב עמו, לא חייב להמשיך לנסות. העובדה ששחקנים רבים בליגת הכדורסל הטובה בעולם צורכים קנאביס וכבר לא מרגישים צורך להסתיר את זה, לא מעידה בהכרח כי הקנאביס מועיל להם וכי עליהם לשמש מודל לחיקוי לכל אחד. היא מעידה בסך הכל על החופש לבחור, חופש שיותר ויותר מדינות בארצות הברית מעניקות לאזרחים שלהן, וכעת – גם ליגת ה-NBA.
כאמור, ישנם אנשים שהשימוש בקנאביס הוא לא בשבילם. אחד מהם הוא אלן אייברסון, מהכדורסלנים הגדולים בהיסטוריה. באוקטובר האחרון, לרגל השקת מותג קנאביס חדש בשותפות עם כוכב NBA נוסף, אל הרינגטון, אייברסון סיפר למגזין GQ על הניסיון האישי שלו עם הצמח. ואולי תופתעו, לא מדובר בהכרח בניסיון חיובי.
צריכת קנאביס לא הייתה עניין חריג בעבור כדורסלן העבר, אבל לילה אחד ב-2014, משהו השתנה: אייברסון מספר כי הוא עישן ג'וינט עם חברים מחוץ למסעדה, בדרך למסיבה, ופתאום הוא החל לרעוד. הוא חווה, כנראה, התקף חרדה. הוא החזיק את החזה וחיפש משהו שירגיע אותו. אז הוא החליט ללכת אל הבר הקרוב ביותר, כי הוא הרגיש שכוס בירה זה הפתרון הנכון. וכך מצא את עצמו האיש שהשתתף במהלך הקריירה ב-11 משחקי אולסטאר ב-NBA, מהלך על כביש מהיר ומסוכן כדי למצוא מקום לשתות בו. כשהגיע אל הבר המיוחל, אף אחד לא זיהה אותו, ובהיעדר תעודת זהות סירבו לאפשר לו להיכנס. אז הוא הלך בחזרה אל המסעדה, שוב, על הכביש המהיר.
הסיפור ממשיך כשאייברסון החליט להיכנס למכונית. "אני מביט מהחלון", הוא מספר בראיון, "ורואה את החבר שאני הכי אוהב, את כל הקבוצה שלי, את בת הזוג שלי מחזיקה ידיים עם גבר אחר, את הילדים שלי. אני מרגיש הכי רע בעולם. הדלת סגורה ואני מחכה שהיא תיפתח כדי שאוכל לצאת משם. 10 דקות אחר כך התעוררתי, שוכב בתעלה. הסתכלתי מסביב, וראיתי אנשים מביטים בי. קמתי, נכנסתי בחזרה אל האוטו, וזהו. התעוררתי. הייתי עצמי שוב. ומאז לא עישנתי קנאביס אף פעם".
המהפכה כבר כאן
הסיפור של אלן אייברסון הוא לא פחות חשוב מהסיפורים הכי חיוביים שתשמעו על קנאביס. לצד אנשים שהצמח מרגיע אותם, או חולים שהקנאביס הציל להם את החיים, ישנם גם אנשים שהשימוש בקנאביס פגע בהם. התקף חרדה הנובע משימוש בקנאביס הוא לרוב תופעה חולפת, אבל צרכני קנאביס רבים מתמכרים לשימוש יומיומי בצמח ומתקשים להיפרד ממנו, גם אם הוא פוגע באיכות החיים שלהם ובתפקוד שלהם בעבודה או בבית.
בעיני פעילי לגליזציה רבים, המשמעות של מתן לגיטימציה חוקית לצריכת קנאביס אינה טמונה בכך שהוא בריא או לא בריא, מועיל או לא מועיל. היא טמונה בחופש – החופש לעשות מה שטוב עבורם, ובפרט כשמדובר בפעולה שבמרבית המקרים אינה מזיקה ואינה מסוכנת לאדם או לסביבתו. האחריות של הרשויות, עם זאת, היא לאפשר חינוך לצריכה נכונה ובטוחה, וללמד את הציבור לא רק על היתרונות שברכישת מוצרי קנאביס והעשרת קופת המדינה, אלא גם על הסכנות הטמונות בו. במדינות רבות שמאשרות לגליזציה זה בדיוק מה שקורה.
כוכבי ה-NBA שצורכים קנאביס ומדברים על זה בגלוי הופכים את השיח בנושא ליותר ויותר לגיטימי. בדיוק כמו בהקשר של כוס בירה בסוף היום, או טיפול תרופתי קונבנציונלי במשככי כאבים – אין כאן עניין של טוב או רע; יש כאן עניין של חופש בחירה. ואם הספורטאים המפורסמים ביותר בעולם יכולים לדבר על זה בפתיחות, כנראה שהמהפכה כבר כאן. מבלי שבהכרח התכוונו לכך, כוכבי הכדורסל המפורסמים בעולם הפכו לשגרירים הכי טובים של צמח הקנאביס.