לפני ארבע שנים, ממש בתקופה זו, הגישה עמותת הקנאביס הרפואי (ע"ר) בראשותי עתירה לבג"צ כנגד מתווה האסדרה החדשה שרצה – ולבסוף גם החיל – משרד הבריאות. עיקרה של העתירה היה כנגד הסכנות הטמונות ברגולציה שהמציא משרד הבריאות יש מאין, אותו תקן IMC לגידול וייצור קנאביס - שייחודי למדינת ישראל ונוגד את התקינה המקובלת בתחום בכל העולם המערבי – ושהוביל לאינפלציית מחירים דוהרת וגל תופעות לוואי. על הימנעותו המצערת של בית המשפט להתערב ולעצור את הפגיעה הקשה בנו המטופלים כתוצאה מתקן חסר יסוד זה נכתב פה כבר בעבר לא פעם, ועוד קצרה היריעה מלהכיל. אבל את מה שנמנע בית המשפט מלעשות – כפתה על משרד הבריאות המציאות עצמה: אתמול פרסם המשרד טיוטת רגולציה חדשה להערות הציבור, טיוטה הזונחת את התקן הישראלי שהמציא - ומאמצת את התקינה האירופאית לאורך כל שרשרת הייצור.
לא אינפלציית המחירים הדוהרת – שנגרמה מעומס הרגולציה ומותירה מידי חודש אלפים רבים של חולים ללא תרופה – היא ש"ריככה את לב" משרד הבריאות. גם לא ארבע שנים של תופעות לוואי בלתי מפוקחות כתוצאה מהתקינה החדשה והבלתי בדוקה הזו, וגם לא העדר רצף טיפולי בשל לקויות וחוסרים בה. לא המציאות שלנו, החולים, היא שהביאה את התיקון המיוחל.
המציאות שכפתה תיקון זה על משרד הבריאות היא מציאות הכישלון המהדהד של הרגולציה שהמציא: מציאות בה השוק קפוא במקומו בלי שום יכולת לגדול – פשוט כי אי אפשר לייצא לשום מקום תוצרת שעומדת רק בתקן ישראלי חסר-יסוד ולא בשום תקן מקובל בעולם; מציאות בה חדשות לבקרים עסקים קורסים, נמכרים ונמסרים לכינוס נכסים – כי איך אפשר לשרוד בשוק כה בועתי? מציאות בה כמעט כל המפעלים שהוקמו במסגרת הרגולציה כבר נסגרו – כי מעולם לא היה בהם באמת צורך כשעיקר הביקוש הוא לתפרחות בלבד. מציאות שבה עיקרי העסקים שעוד שורדים בשוק הקנאביס הרפואי שיצר משרד הבריאות, מזהירים מעל גלי התקשורת שהתנהלותו כמותה כ"וידוא הריגה" לשוק כולו. המציאות שכופה על משרד הבריאות כעת לוותר על אותו התקן שהקריב את זכויותיהם הרפואיות של עשרות אלפי חולים קשים בעבורו, היא מציאות עסקית בלבד: מציאות בה קיים חשש ממשי לקריסתו המוחלטת של שוק הקנאביס הרפואי בישראל, כתוצאה ישירה מעודף רגולציה וחסמים שגרם אותו התקן המומצא יש מאין של משרד הבריאות.
כשמבינים את המניע, קל גם להבין מדוע, על אף הודאתו בכישלונו המהדהד, מותיר משרד הבריאות בהצעתו החדשה מאתמול היבטים אחרים ברגולציה הקיימת שפוגעים רק בנו החולים – לא בעסקים – ואף מחמיר אותם: הרגולציה המוצעת תגביל את נגישות הטיפול למסגרת הציבורית בלבד – ותמנע מכלל החולים את זכותם לבחור את הרופא המטפל בהם בכלל ובשירותי הרפואה הפרטית בפרט, כשכבר כעת חלות מגבלות על סמכויות הרופאים הפרטיים בהמלצות הטיפול. הרגולציה המוצעת גם תקבע את המתודה הקלינית שכבר הוחלה ("הספר הירוק") - מתודה שכמו אותו תקן גידול וייצור גם היא הומצאה יש מאין, ואפילו נשקלת האפשרות להפסיק לגמרי את מכירתן של תפרחות שלמות כלל ולמכור רק מוצר גרוס – מהלך שמשמעותו המיידית היא הפחתת יעילות הטיפול בעשרות אחוזים. אז אמנם הכתוב מלמדנו ש"מודה ועוזב ירוחם" (משלי כח:יג), אבל התנאי הוא שהמודה יעזוב וישחרר מאותה הכוונה שבה הודה – ואת כוונותיו הפוגעניות והמוצהרות כלפינו החולים משרד הבריאות רחוק מלשחרר.
יש לפסוק הזה חלק נוסף, פחות מוכר: "מכסה פשעיו לא יצליח". ואם יש לקח אחד שמשרד הבריאות יכול ללמוד מכישלונו, הוא בדיוק זה: במשך ארבע שנים נקט משרד הבריאות בתכסיסים ותחבולות רבות מספור, החל מכותרות שווא וכלה בהסתרה במזיד ממש של מידע מבית המשפט, הכל במטרה להגן על אותו תקן חסר כל יסוד מדעי שהומצא על ידו – ותוך הקרבת שלומם, כיסם, וזכויותיהם של עשרות אלפים מהחולים הקשים במדינת ישראל. והכל לשווא, כי אף שניסה "לכסות על כל פשעיו" אלו, עדיין לא הצליח לו – ולא רק שכל מעשיו גלויים לכולנו אלא שלמרות הכל הוא נאלץ לוותר ולקבל את התקינה האירופאית במקום זו שהמציא.
מאחר ואין שום התכנות להטמעת הטיפול במסגרת קופות החולים בלבד או להישרדותם של עסקים אשר ימכרו מוצר גרוס בלבד, אותו הדבר צפוי לקרות גם לייתר חלקי הרגולציה אותם מותיר משרד הבריאות והפוגעת בנו החולים. משכך, טוב יעשה משרד הבריאות אם יחסוך לנו החולים ארבע שנות סבל נוספות, ימנע "מלכסות על פשעיו" בדריסת זכויותינו, יודה גם בטעותו זו כבר עכשיו – ויעזוב את הרגולציה הקלוקלת שהמציא אחת ולתמיד. רק אז, אולי, ירוחם.
תגובת משרד הבריאות:
הטענות על הסתרת מידע לכאורה מבית המשפט שגויות, לא ברורות ומשוללות כל יסוד, ואנו דוחים אותן בכל תוקף. טובת המטופלים עומדת בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות.
מתווה טיוב הרגולציה בשוק הקנביס הרפואי אותו פרסם משרד הבריאות הוא רחב היקף וחלק ממדיניות רוחבית של המשרד להקלה ברגולציה על הגורמים מפוקחים בתחומים שונים, בכלל זה, בתחום הקנביס הרפואי. המתווה הרחב מכיל, בין היתר, פתרון לעיכובים או חסמים רגולטוריים בהארכת רישיונות למטופלים, זאת בנוסף ליישום תקנות מרשמים, שמקדם המשרד בימים אלו, שיאפשרו הנפקת מרשמים על ידי רופא מומחה עבור התוויות נבחרות, מהלך שיקטין את הנטל הבירוקרטי מהמטופלים. כמו כן, צמצום הרגולציה עבור העוסקים עתיד להתגלגל למטופלים ולהוביל להפחתת המחיר של הקנביס הרפואי בקצה. על כן, הטענה כי המתווה מטיב רק עם היצרנים – שגויה וחוטאת לאמת.
כיום בישראל יש למעלה מ-120 אלף בעלי רישיונות לטיפול רפואי בקנביס רפואי, השיעור לנפש הגבוה ביותר מכל מדינה מערבית, זאת למרות שמדובר בשוק חדש שהחל להתפתח רק בשנת 2019 לאחר יישום רפורמת המדיקליזציה. בדומה לכל שוק רגולטורי, מדובר על שוק משתנה ומטבע הדברים, נדרשות התאמות וטיוב של הרגולציה.