המפ (קנבוס) – זן קנאביס נפוץ שמכיל ריכוזים נמוכים במיוחד של החומר הפעיל (הממסטל) THC – הפך בשנים האחרונות לרכיב נפוץ בתוספי תזונה שונים. רוב השימושים נעשים בזרעיו של הצמח, אבל לא רק בהם. הם ידועים ברמות החלבון הגבוהות שהם מכילים, ומחקרים מראים כי הם עשויים להשפיע לחיוב על מערכת החיסון ועל איזון בלחץ הדם. מי שנהנים מהיתרונות של זרעי ההמפ ושל הצמח בכלל הם לא רק בני אדם; למעשה, הם הפכו לרכיב נפוץ למדי גם בתזונה של חיות משק, כגון כבשים, עופות ופרות. כמובן שהדבר נפוץ בעיקר בארצות הברית, אבל הנושא מעסיק יותר ויותר חוקרים בכל רחבי העולם, בעיקר בשל היתרונות הבריאותיים שמעניק ההמפ לבעלי החיים, אבל גם בגלל ההשלכות שעשויות להיות לו על הבשר – והחלב – המיוצרים מהם.

הדגש במשפט האחרון הוא על המילה 'חלב', לא בגלל שהנושא בהכרח חשוב יותר, אלא בגלל שאנחנו בערב חג שבועות, ונושא החלב נמצא בראש מעיינינו. מחקר שפורסם בנובמבר האחרון בכתב העת Nature Food (המשויך לקבוצת כתבי העת היוקרתית Nature) בחן את ההשפעה של אכילת תחמיץ המיוצר מהמפ, על בריאותן של הפרות שאוכלות אותו, וגם על החלב שהן מייצרות.

פרות הולשטיין (צילום: VanderWolf Images, shutterstock)
פרות הולשטיין | צילום: VanderWolf Images, shutterstock

עשר פרות חלב מסוג הולשטיין השתתפו במחקר, שנערך על ידי קבוצת חוקרים מהמכון להערכת סיכונים בברלין. תחמיץ התירס שהן אוכלות באופן קבוע הוחלף בהדרגה על ידי תחמיץ העשוי מהמפ. בהתחלה קיבלו הפחות תחמיץ שהוכן רק מזרעיו של הצמח, המכילים ריכוז נמוך של רכיבים קנבינואידים שונים. אחרי שבוע, הן עברו לאכול במשך ששה ימים רצופים תחמיץ שהוכן מכל חלקיו של הצמח (בשני ריכוזים שונים), לרבות העלים והגבעולים. מדובר, כאמור, בזן המכיל ריכוזים נמוכים של THC, אבל הוא מכיל גם קנבינואידים רבים אחרים, ובריכוזים גבוהים יותר מאשר בזרעיו של הצמח לבדם. לאחר מכן הוחזרו הפרות לתזונה נטולת המפ לחלוטין. מדדים של התנהגות, טמפרטורת גוף, קצב לב, קצב נשימה ותפוקת חלב נאספו מהפרות מדי יום. בנוסף, אחת לשבוע נבדק ריכוזם של קנבינואידים שונים (וכן של רכיבים נוספים) בחלב, כמו גם בדם ובצואה של הפרות.

הפרות לא כל כך נהנות מזה

כאמור, הפרות חולקו לשתי קבוצות, ואכלו תחמיץ בריכוז נמוך ובריכוז גבוה של המפ. בעוד הריכוז הנמוך של המפ לא השפיע על ההתנהגות או על המדדים הבריאותיים של הפרות, לא כך היה בקרב הפרות שאכלו תחמיץ בריכוז המפ גבוה. אותן הפרות חוו עייפות גדולה יותר והראו עלייה בהפרשות. הן עמדו במקום מבלי לזוז למשכי זמן חריגים, זאת לצד ירידה חריגה ואף מסוכנת בקצב הנשימה ובקצב הלב.

עלי קנאביס (צילום: Brandon Crawford, shutterstock)
עלי קנאביס | צילום: Brandon Crawford, shutterstock

החוקרים מציעים הסבר אפשרי להשפעה הדרסטית שהייתה להמפ על הפרות: הם טוענים שהסיבה היא הכמות החריגה מאוד של THC שהפרות הללו אכלו. לכאורה, יש כאן סתירה, שכן ההמפ ידוע בכמויות הנמוכות במיוחד של THC המצויות בו. ואכן, גם במקרה הנוכחי, מדובר בקנאביס שהכיל כ-0.2% של THC בלבד (לצורך השוואה, הצרכן הישראלי הממוצע מעשן קנאביס שריכוז ה-THC בו עומד על כ-15 עד 25 אחוזים). מנגד, הפרות אכלו את תחמיץ ההמפ כל היום. יתרה מכך, זה כל מה שהן אכלו במשך שבוע. באופן מצטבר, הן אכלו כמות גדולה למדי של החומר הפעיל בקנאביס – עד פי 86 מהכמות שעשויה לגרום להשפעה בבני אדם (הכמות נמדדה ביחס למשקל גוף, כמובן). המסקנה המתבקשת היא שגם אם מזינים פרות בהמפ בשל יתרונותיו התזונתיים, יש להימנע מלהפוך את הצמח לתזונה היחידה שהפרות הללו מקבלות. בכל אופן, החדשות הטובות באמת הן שכל התסמינים הללו נעלמו לכל היותר יומיים אחרי הפסקת ההזנה בהמפ.

אז כך באמת מייצרים חלב קנאביס

מבלי לגרוע בחשיבות בריאותן של הפרות, בסופו של דבר קשה להימנע מלהיות אגואיסטים ולחשוב גם כיצד המזון שהפרות אוכלות משפיעו עלינו, צרכני החלב. במילים אחרות – אילו קנבינואידים הנמצאים בתחמיץ עשויים למצוא את דרכם אל החלב שאנחנו שותים ולגבינה שאנחנו אוכלים?

חלב קנאביס (צילום: Paul's Lady, shutterstock)
צילום: Paul's Lady, shutterstock

כאן החוקרים לא חסכו משאבים, ולא בחנו רק את רכיבי הקנאביס המוכרים THC ו-CBD. למעשה, הם בדקו בחלב הפרות (וכאמור גם בדם ובצואה) את נוכחותם של לא פחות מתשעה רכיבים שונים הייחודיים לצמח הקנאביס (קנבינואידים). מתוכם, ששה נמצאו בחלב בימים בהן הפרות ניזונו מהמפ, כאשר הריכוזים של THC (316 מיקרו גרם לק"ג חלב) ו-CBD (1,174 מיקרו גרם לק"ג חלב) היו, כצפוי, הגבוהים ביותר. אלו הם גם החומרים היחידים שנמצאו בחלב גם שבוע אחד אחרי שהפרות הוחזרו לתזונתן הרגילה, והם גם נמצאו בריכוזים גבוהים בהרבה (עד פי 26) בחלב לעומת ריכוזם בדם.

כפי שצוין, הניסוי הזה נערך עם מספר לא גדול של פרות, ועם מינון גבוה מאוד של המפ, שהפך למעשה לתזונה הבלעדית של אותן הפרות במשך שבוע ימים. עם זאת, הוא מראה לנו כי באופן תאורתי לפחות, פרות שניזונות מהמפ (גם במינונים נמוכים יותר), עשויות לייצר חלב המכיל רכיבי קנאביס, שעשויים בסופו של דבר להיכנס גם אל הגוף שלנו. כמובן שאין לנו, כצרכנים, הרבה שליטה על המזון שאוכלות הפרות שייצרו את החלב שרכשנו בסופר, אבל מדובר בממצא שאמור לעורר את תשומת לב המגדלים והיצרנים, ולכל הפחות להכניס את רכיב הקנאביס THC לרשימת החומרים שנבדקים בעת בדיקת איכות החלב, טרם הוא נמכר לצרכנים. עוד חשוב לציין כי השפעת תהליך הפסטור על ריכוז הקנבינואידים בחלב לא נבחנה במחקר זה.