הפירוש של המילה פיקציה הוא "בדיה"  "מעשֶׂה למַראית עַיִן". מעשה שנעשה בעיקר בעָרמה, מעשֵׂה הסוואה, כשהמילה נגזרת מתוך המילה Fiction באנגלית. המחוקק הישראלי, במסגרת מאבקו למגר את נגע הקנאביס, הצליח להמציא כמה וכמה עבירות המבוססות על הפיקציה, כלומר לנסח ולהגדיר את החוק באופן כה מוטה, בעורמה כה קיצונית, עד שנוצרו לנו כמה וכמה עבירות מדומות, שהן כל כולן מבוססות על פיקציה. בכתבה צנועה זו נסקור ונציג כמה פיקציות שכאלו.

פיקציית האחזקה שלא לשימוש עצמי

בא המחוקק וקבע שרירותית שאם אדם מחזיק למעלה מ-15 גרם קנאביס, חזקה שזה לא לשימוש עצמי. כלומר, כשאדם נתפס עם למעלה מ- 15 גרם קנאביס ברשותו, נטל ההוכחה הוא על הנאשם להוכיח שכל מה שהוא החזיק נועד לשימושו העצמי. למה דווקא 15 גרם? מי קבע שזו הכמות הממוצעת לשימוש עצמי? אני אוכל עגבנייה ביום, אבל אני לא קונה מידי יום עגבנייה, אני קונה כמה קילו פעם בשבוע. אני גם לא קונה מידי יום ביצה טרייה, אלא קונה קרטון לכל השבוע. לכן, ההיגיון הבריא אומר שמי שמעשן קנאביס, לא קונה כל יום או יומיים 15 גרם, אלא הוא קונה 50 או 100 גרם, שיהיה לו לתקופה ממושכת. זה יותר חסכוני, ומצמצם את מספר המפגשים עם גורמים פליליים, לכן הקביעה השרירותית לפיה כמות מעל 15 גרם חזקה שהיא לא לשימוש עצמי, דבר שמאפשר הגשת כתב אישום בגין החזקה שלא לשימוש עצמי, היא פיקציה מוחלטת. בעיקר כשברור לכולם שההחזקה אכן הייתה לשימוש עצמי.

מעצר קנאביס (צילום: New Africa, shutterstock)
בית משפט | צילום: New Africa, shutterstock

פיקציית הכמות

כל מי שמעשן קנאביס, יודע שמעשנים רק את התפרחת של הנקבה של צמח הקנאביס. לא את הגבעול ולא את העלים, בטח שלא את השורשים והזרעים. ובכל זאת, כשהמשטרה פושטת על אדם שגידל קנאביס, במעבדה נמדד משקל הצמח ברוטו, בלי הבחנה בין זכר לנקבה, בלי לבודד את התפרחת, וכתוצאה מכך הכמויות בכתב האישום (ולפעמים בבקשה להארכת מעצר) נשמעות גדולות ומפחידות. השופט מקבל כתב אישום מזעזע, המתאר בחומרה כיצד הנאשם נתפס כשהוא מגדל שני קילו קנאביס, כאשר ברור שכמות הסם האמיתי שניתן לעישון מתוך אותו הצמח היא לכל היותר מאה גרם. אז מוגשים כתבי אישום עם כמויות מופרזות של סם, תוך שימוש בפיקציה של הכמות האמיתית של התפרחת בצמח, והתעלמות מהחלק היחיד בצמח שניתן לעישון, שזה התפרחת.

פיקציית הצוותא חדא

במתמטיקה, בכלכלה, ובכל דיסיפלינה המבוססת על הגיון, אם לי ולשותף שלי יש 50, אז לי יש 25 ולשותף שלי יש 25. לא כך בפקודת הסמים. אם לי ולחבר שלי יש חמישים גרם קנאביס, אז מאשימים אותי בהחזקת חמישים גרם, וגם אותו בהחזקת חמישים גרם, תוך שימוש בעקרון הצוותא חדא, כלומר הכל שייך לשנינו ביחד. נכון, מבחינה קניינית חצי שלי וחצי שלו, אבל מבחינת כתב האישום, הכל של שנינו, ובדרך זו כתב האישום מייחס לכל אחד מאיתנו כמות כפולה מהכמות שבאמת הייתה לנו.

פיקציית המתווך

בנדל"ן, מתווך, כדי להצדיק את דמי התיווך שלו, צריך לעשות פעולות תיווך, להיות הגורם הדומיננטי והיעיל ביצירת העסקה, לקשר בין המוכר והקונה, ולהיות זה שהביא לקיומה של העסקה. אחרת פשוט לא מגיע לו שכר, דמי תיווך. בעסקי הסמים הדרך להיות "מתווך" הרבה יותר קצרה. אתה נותן לחבר מספר נייד של מישהו שאולי יש לו קצת חומר, בום – אתה מתווך. בחורה צעירה נכנסת לפאב, שואלת אותך אם אתה יודע איפה אפשר להתארגן על קצת גראס. מספיק שאתה אומר לה שהבחור בפינה, בדרך כלל יש עליו משהו, וכבר הפכת למתווך. לא קיבלת שכר, לא ביקשת ולא קיבלת תמורה, רק הפנית מישהו שרוצה לקנות למישהו שאולי יש לו למכור, וכבר אתה מוצא עצמך עם כתב אישום חמור המייחס לך עבירת תיווך.

ג'וינט מריחואנה (צילום: shutterstock |  Mitch M)
ג'וינט מריחואנה | צילום: shutterstock | Mitch M

פיקציית הסוחר

יש אנשים שלא מעשנים הרבה, ולכן גם לא רוצים לקנות הרבה חומר. לכן הם חוברים להם לקנות יחד. נניח שני חברים מחליטים לקנות יחד במאתיים ש"ח. אז חבר אחד נותן לשני מאה ש"ח, ההוא הולך לדילר וקונה במאתיים ש"ח, ואז נותן חצי מהחומר לחברו. מבחינה קניינית, כלכלית, הגיונית, שני חברים קנו, כל אחד במאה ש"ח, ומבחינת החוק כל אחד מהם לכאורה ביצע עבירה זניחה של החזקת סם לשימוש עצמי.

אלא מה, בגלל פיקציית הסוחר, זה שקנה בפועל במאתיים ש"ח, בעצם ביצע עבירת סחר בסמים. אפשר להסתכל על זה בדרך מעוותת: הוא קיבל מחברו מאה ש"ח, וכמה שעות מאוחר יותר מסר לחבר כמות מסוימת של קנאביס. לכן תאורטית הוא סחר בסמים. למרבה הצער, מגישים כתבי אישום בגין סחר בסמים על התנהלות שכזו. הסברים על כך ששני החברים "התארגנו יחד" ובעצם קנו בשותפות, לא עוזרים. בגלל פיקציית הסוחר, מבחינת המדינה הבן אדם סחר בסמים ומכר לחברו במאה ש"ח.

פיקציית הנהג המסומם

זו הפיקציה הכי מקוממת. כשאדם צורך קנאביס, ההשפעה חולפת תוך שלוש שעות בערך, אבל השרידים של הסם נשארים בשתן כחודש. לכן, כשאדם שחשוד בנהיגה תחת השפעת סמים נותן בדיקת שתן, ומגלים בה שרידי קנאביס, אי אפשר לדעת האם הקנאביס נצרך רגע לפני תחילת הנסיעה, או לפני שבועיים. אז מה עושים? יוצרים את פיקציית הנהג המסומם. מצאו אצלך סימני קנאביס בשתן בזמן נהיגה? חזקה שאתה מסומם, גם אם אתה לא באמת מסומם. גם אם תוכיח שעישנת את הג'וינט לפני שבועיים באמסטרדם, עדיין תואשם בנהיגה תחת השפעת סמים, תורשע ותחטוף שלילת רישיון-נהיגה ממושכת. גם אם לא באמת עשית שום עבירת תעבורה אמיתית.

פיקציית הנהג המסומם היא הפיקציה ששוטרי התעבורה הכי אוהבים לעבוד איתה, ושופטי התעבורה חסרי אונים מולה. עד לאחרונה גם בעלי היתר לקנאביס רפואי מצאו עצמם מואשמים בנהיגה תחת השפעת סמים, למרות שהם קיבלו את הקנאביס שלהם כדין, עד שבאה שופטת אמיצה (אסתר טפטה גריידי מבית המשפט לתעבורה בעכו) וקטעה את הפארסה הזו: היא קבעה שלא ניתן להרשיע בנהיגה תחת השפעת סמים אדם בעל רישיון לקנאביס רפואי רק בגלל שיש שרידי קנאביס בשתן שלו. ועדיין, לאלו שאין ברשותם רישיון לקנאביס רפואי, ובכל זאת מעשנים, זו הפיקציה המסוכנת מכולן, שבה אדם נורמטיבי לחלוטין, שלא ביצע שום עבירה, עלול למצוא עצמו מורשע בעבירה חמורה של נהיגה תחת השפעת סמים, עם עונש מינימום של שנתיים שלילת רישיון, למרות שהוא לא באמת ביצע עבירה. רק בגלל הפיקציה.

הכותב הנו מראשוני המצטרפים למפלגת עלה ירוק, פעיל בולט למען הליגליזציה, וככל הנראה עורך הדין הראשון בארץ שיצא בגלוי למאבק למען הזכות לצרוך קנאביס