זו עדיין לא מגפה, אבל זו מגמת עליה, והדבר הזה קורה בתדירות גבוהה מידי: ילדים קטנים מובהלים לבית חולים בעקבות הרעלה, אחרי שנחשפו לקנאביס של ההורים. לפני כשבוע שני אחים, בני שנתיים ושש, אושפזו בבית החולים ספרא לילדים בשיבא תל השומר לאחר שאכלו עוגיות קנאביס של ההורים. בן השנתיים אושפז במצב קשה וללא הכרה, ובן השש במצב בינוני.

ב-2018 תינוק בן 10 חודשים הובהל למרכז הרפואי העמק בעפולה בגלל הרעלת קנאביס כשהכרתו מעורפלת. בהתחלה לא ידעו בבית החולים מה קרה, עד שההורים סיפרו שראו אותו מכניס בדל ג'וינט לפה. בפברואר 2019 אושפז תינוק בן שנה וחודשיים במחלקת ילדים בבית החולים סורוקה בעקבות חשד להרעלת קנאביס. תופעת הרעלת קנאביס של ילדים היא תופעה שהולכת ועולה בעולם כולו. מחקר שנערך לפני שנה בבית חולים לילדים באונטריו קנדה, ופורסם בינואר 2022 בכתב העת JAMA Network מצא כי מאז הלגליזציה של קנאביס יש עלייה של פי ארבעה באירועי הרעלת קנאביס בקרב ילדים מתחת לגיל 12.  מפברואר 2020, כשהחלה מכירה של מוצרי קנאביס אכילים, מקרי ההרעלה קפצו עד פי תשע. בארה"ב, על-פי הניו-יורק טיימס, בין השנים 2016 ל-2020 עלה מספר הרעלות הקנאביס אצל ילדים ב-1,600% - מרביתם מתחת לגיל 5.

תפרחות קנאביס (צילום: Kym MacKinnon, unsplash)
תפרחות קנאביס | צילום: Kym MacKinnon, unsplash

איך נראית התמונה אצלנו? ממשרד הבריאות לא מסרו נתונים המתייחסים לתינוקות ופעוטות, אבל כן מסרו שב-2021 הגיעו 19 ילדים עד גיל 17 למיון עם אבחנה של שימוש בקנאביס. ב-2022 הגיעו 21 מקרים.  "חד משמעית, מגיעים יותר ילדים עם הרעלת קנאביס", אומר דוקטור גור זמיר, מנהל יחידת טיפול נמרץ ילדים מרכז רפואי העמק. "אין לנו נתונים מדויקים, אבל מגיעים בערך ארבעה חמישה ילדים בשנה. לפני חמש שנים הגיעו בערך אחד או שניים בשנה, ולפני עשר שנים בכלל לא ראינו מקרים כאלה. צריך גם לקחת בחשבון שיש גם תת דיווח רציני. אם האבא או האמא ראו את זה קורה, והילד לא ממש ניראה רע, הם גם לא יביאו אותו למיון. ואם הילד הוא רק קצת ישנוני יכול להיות שההורים בכלל לא ישימו לב. אני זוכר שהגיע המקרה הראשון. היינו לחוצים, לא ידענו איך להתמודד ומה יקרה. הוא היה בהשגחה כל היום, ואז בערב האחיות התקשרו להגיד לי שהוא לא מפסיק לבקש אוכל. הילד היה במאנצ'יז רציני"

למה בעצם יש יותר מקרים?
"אני מניח שזה בגלל העליה בעישון הביתי. אנשים פחות מסתירים ומעשנים בגלוי. זה נמצא במקום זמין והילד מכניס לפה. גילאי שנה וחצי עד ארבע אלה גילאים שהילדים מכניסים הכל לפה. בדל סיגריה, קוביית חשיש שנראית קצת כמו קוביית שוקולד ובוודאי עוגיית חשיש".

מה הסימפטומים?
"הילד פשוט מאוד שקוע. ישנוני, לא כל כך מגיב. במקרים קיצוניים הילד נקלע למצוקה נשימתית. אצלנו זה קרה, אבל זה הסתדר ללא צורך בהנשמה. אלה פחות או יותר גם הסימפטומים שדווחו בעולם".

ד"ר גור זמיר (צילום: דוברות המרכז הרפואי העמק)
ד"ר גור זמיר | צילום: דוברות המרכז הרפואי העמק

זה יכול להגיע למוות?
"בארץ זה לא קרה. יש מקרים ממש בודדים ומאד מאד נדירים שהיו בחו"ל. אלינו הגיעו ילדים שבלעו מינון מאוד גבוה יחסית לגודלם. דמייני תינוק בן שנה וחצי שאוכל קוביית חשיש. ראינו שינוי במצב הכרה. הם היו שקועים. כמעט אף אחד לא נזקק לתמיכה נשימתית. כולם היו יציבים, זה רק היה להשגיח ולבדוק שאין הדרדרות, וכולם יצאו מזה תוך יום יומיים".

מה הטיפול?
"טיפול תומך. אם הילד ישן 24 שעות בלי לאכול או לשתות, נותנים אינפוזיה של נוזלים. אם יש בעיה נשימתית מטפלים בהתאם. אם יש פרכוסים או סימנים נוירולוגים מטפלים בהתאם".

דוקטור איילת שלז, מומחית ברפואה דחופה לילדים במיון ילדים מאיר, רופאת הוועדה להגנת הילד של מחלקת ילדים, מוסיפה: "ללא ספק יש מגמת עליה בחמש השנים האחרונות בהרעלת פעוטות. ראינו את זה לא מעט בתקופת הסגרים של הקורונה. אנשים היו יותר בבית, הייתה כנראה עליה בשימוש וראינו יותר חשיפות ל-THC רכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס) ותאונות של פעוטות וילדים. התינוק הכי קטן שהגיע אלינו היה בן שבעה שבועות, והאמת שאין לנו שום מושג איך זה בכלל קרה.

"יש שתי קבוצות של חומרים שהם רלבנטיים: כל מוצרי הגראס הרפואי שמופק מהתפרחת הטבעית, וקבוצה נוספת שחשוב לדעת עליה שאלה קנבינואידים סינתטיים שמופקים במעבדה. זה למעשה ניסיון לסנתז את החומר שיש לו אפקט פסיכואקטיבי. לעיתים פשוט משפריצים אותו על עלים כמו עלי טבק. הוא פי כמה וכמה יותר פעיל. הילדים יכולים להיחשף לשני הסוגים וההשפעה היא בעיקר על רמת ההכרה. אותה כמות תשפיע אחרת על אדם מבוגר ועל ילד קטן כמובן. מה שאצל מבוגר יביא לתחושת אופוריה וטשטוש, אצל ילד זה יכול לבוא לידי ביטוי ממש בשקיעה. לעיתים הורים מגיעים עם הילדים למיון, ולא ברור מה גרם למצב הזה. מתחילים בסבב בדיקות ולעיתים אף חושפים את הילד לקרינה בצילומי סיטי רק כדי לברר מה קרה. בדיקות שתן רגילות לא יגלו את החומרים הסינתטיים. אצל ילדים יותר גדולים החשיפה לסינתטיים יכולה לגרום לפרכוסים ותופעות לוואי מסכנות חיים".

ד"ר איילת שלז (צילום: דוברות ביה"ח מאיר)
ד"ר איילת שלז | צילום: דוברות ביה"ח מאיר

אז איך למנוע?
"קודם כל, מה שאנחנו עושים עכשיו בראיון הזה. מעלים מודעות", אומרת דוקטור שלז. "להקפיד לשמור שהדברים האלה לא יהיו נגישים לילדים. לא לשים עוגיות גראס במקרר. יש דברים שאין לנו שליטה, בפארק ילדים יכניסו בדלי סיגריות לפה". יש לציין שבתי החולים מחויבים לדווח על מקרים כאלה מיד למשטרה ולרווחה.

ממשרד הרווחה נמסר: "שירותי הרווחה מתערבים על פי מאפייני המקרה והמידע הקיים בזמן הפנייה אלינו. אין מקרה אחד שדומה למשנהו, וכל פעם נדרשת הערכה מדויקת ונקודתית למקרה על מידת הסיכון שבו הילד נמצא והסיכוי שהאירוע יחזור על עצמו. גורמי הרווחה מסתכלים על אירועים אלה בתוך מכלול של מצב המשפחה והתפקוד ההורי, כך שהתגובה המקצועית הינה פרטנית, עם התחשבות בכלל מאפייני המשפחה".

ממשטרת ישראל נמסר: "עם קרות אירוע, בית החולים מדווח למשטרה ובהתאם לנסיבות מוחלט האם לפתוח בחקירה נגד האחראי על הקטין".