כן קורונה, לא קורונה, בישראל יש עסקים שמנסים להמשיך להתנהל למרות הכל. מי שכנראה הכי מתקשים - גם בהבנת ההנחיות עצמם - הם מקומות הבילוי בארץ כולה. קחו את באשדוד לדוגמה, יותר נכון את בר המסעדה, שנחשב למוסד המבורגרים ומוקד עליה לרגל מכל קצוות הארץ, ה"זה" שממקום בטיילת העיר.
"זה" (תכף נגיע לסוגיית השם) נפתח בתחילת 2012 על ידי אדם שוקרון ושותפיו, כפאב חברתי עם אג'נדה. "אנחנו בית לקהילה הגאה, איכות הסביבה חשובה לנו. חשוב לנו לעשות דברים ביחד עם הקהילה, מספר ל-mako שוקרון. "האם זה עבר חלק בגרון? לא. הפעילויות שלנו לא היו הכי מובנות בהתחלה, אבל עם הזמן זה קיבל תמיכה רחבה וגם מצד העירייה".
היום טפו טפו, זה עובד.
"עשינו תהליך ארוך מאוד עם הבליינים המקומיים, התחלנו כמקום שלא מובן מה אנחנו רוצים מהקהל ובסופו של דבר היום הם באמת מצביעים ברגליים. רוצה דוגמה מובהקת? בפעם הראשונה שעשינו גיוס סלי מזון לנזקקים הכמות הייתה די דלילה, ובשנים האחרונות אנחנו כבר מוצפים ולא עומדים בעומס. וזה ככה בכל דבר שעשינו, גם בדברים שנחשבים ל'מוזרים' ולא עבדו כל כך בהתחלה, היום זה כבר שם דבר בעיר".
שוקרון מודה שהוא נהנה מהעמדה הזו של ה"מוזר". כל עוד הולך, והעסק מצליח אין גם סיבה שלא. כצפוי, בחירת השם גם לא הייתה תהליך רגיל. הוא ושותפיו רצו לבחור שם שיהיה מספיק קליט אבל מעניין ושונה בנוף. "ישבנו לסיעור מוחות וחברה ניסתה להציע שם, אבל נתקע לה המשפט וכל מה שיצא לה מפה היה: 'תקרא למקום זה, אה נו נו, זה!'. חבר אחר ישר קלט ופשוט הציע שנקרא למקום 'זה'. למחרת כבר פיתחנו את זה כבר עם המיתוג וחילקנו בהמשך 10 אלף סטיקרים בכל אשדוד".
ב"זה" תוכלו למצוא מגוון רחב של מנות המבורגר מבקר ישראלי שגדל בצפון ומטופל על ידי הקצבייה המוערכת "בלו קאו". המשך טיפול הבשר נעשה במקום על ידי שוקרון והצוות. אך לא תמיד המקום היה עם בורגרים מעולים. בשנים האחרונות שוקרון רצה לשדרג הפאב ולקחת את הקטע של הבשר שלב אחד קדימה. הוא הלך ללמוד בישול, ואימץ טכניקות לבשר כמו יישון ועישון. בשנתיים האחרונות הוא קוטף את הפירות. "קשה לי להחמיא לעצמי" מודה, "אבל חובבי ההמבורגרים בישראל ומקומות נוספים מציינים אותנו לטובה, וזה משמח".
חשוב, במיוחד בתקופה כזו.
"תשמע, אני באמת מאוד שמח כי אנשים מצביעים ברגליים, אנשים מגיעים אלינו מכל הארץ. אפילו עכשיו יש כאלה שבאים בשביל לתמוך, זה מחמם את הלב, זה מרגש. ועדיין, חוסר היציבות, הקושי לנהל את העבודה בדרך הזו, הכספים שאיבדנו והחובות שהצטברו - זה כאוס אחד גדול. אני נמצא בתוך כאוס, כל הזמן".
שוקרון לא מגזים בבחירת המילים שלו. בדיוק לפני הקורונה, הסתיים תהליך שיפוץ של המקום, שהיה אמור להתאים אותו לאווירה החדשה, בלמעלה מ-200 אלף שקל. כמו כולם גם החבר'ה ב"זה", לא יכלו לנבא את מה שיבוא. "עשינו את זה בדיוק חודש לפני כל הבלגן, התבססנו כמובן על פתיחת העונה כדי להחזיר חלק מההוצאות".
והמענקים לא עזרו?
"יש קריטריונים למענקים ואנחנו לא עומדים בהם רק כי החלפנו את השותפות בשנה האחרונה, למרות שאנחנו קיימים כבר כמעט עשור, מבחינת המדינה אנחנו נחשבים לעסק חדש. הגשתי טופס מיוחד לעסקים במצב שלי ואני עדיין מחכה לתשובה. בינתיים, זה כבר עוד מעט 5 חודשים ולא נכנס שקל מהפיצויים. הכל על הגב שלי - שכירות, ספקים וארנונה שחזרו לגבות".
תסביר למי שלא בקיא מה זה אומר לנהל עסק בתקופת הקורונה.
"זה בעיקר מצב מורכב כי אני לא יודע כמה סחורה להזמין או אם בכלל. הפסקנו להגיש בירות מהחבית כי מחר יכולים לסגור אותנו וחבל על הכסף, אז כרגע לצערי יש רק בקבוקים. זה מצב מאוד לא נעים מול הלקוחות, כל הזמן צריך להצטער ולהגיד להם 'אין לנו' או 'קורונה קורונה'. וקשה לעבוד ככה כי אנחנו מנסים לרצות את הלקוחות".
"כמו שהבנת, הבשר אצלנו מתבשל במעשנת. בתקופה הזו עברנו מ-30 קילו בשר ביום ל-10 קילו. עכשיו, מה הבעיה? שכל תהליך כזה הוא 14-12 שעות ובזמן הזה משנים את ההחלטה ואני נתקע נניח בלי אסאדו, שקיים בחלק גדול מאוד מהתפריט שלנו. זה בלגן רציני. קשה לנהל ככה עסק, אי אפשר לדעת כמה הכנות לעשות לפני סרוויס, זה משבש את הכל. ושלא נדבר על ביטולים של לקוחות. אחרי שהשאירו אותנו פתוחים בשבוע שעבר ניסינו להתקשר לאלו שביטלו אבל הם כבר לא רצו להגיע".
שוקרון מבטיח לנו שב"זה" כל אדם יוכל למצוא את המקום שלו. "בלי קשר מי אתה ומה אתה - כולם יכולים להתחבר. אנחנו מקבלים את כולם. וככה גם התפריט שלנו. מורחב ומושחת". מי שהתקופה האחרונה קצת לחוצה לו, אנחנו ממליצים - סעו לאשדוד, תפסו פינה עם המבורגר מוגזם מול הים ותראו איך מהר מאוד הצרות כבר ייראו קטנות יותר. והכי חשוב! שמרו על ההנחיות.