ארצ'ר, המרגל שקרע אותי

אי שם, בלב התפוח הגדול, נמצאים משרדי השירות הלאומי החשאי. זהו גם מקום העבודה של מר סטרלינג ארצ'ר, מאסטר ספיי ארצ'ר בשבילכם.

גבוה וחסון, שרירי מאי פעם ולא בן שש עשרה. האמת? כבר בן שלושים ושש. אבל יודע משהו על העולם הזה. ועוד איך יודע. הוא נחשב למרגל המסוכן ביותר בעולם השולט ביד רמה באמנויות לחימה, גאדג'טים חדשניים, נשקים מתוחכמים ומה לא.

רק חבל שכל זה לא מעניין אותו.

הסיבה היחידה שארצ'ר קיבל על עצמו את הג'וב היוקרתי היא ההזדמנות הנדירה ליהנות מחיים באלפיון העליון. חיים עשירים ומלאים בסקס, דוגמניות ומכוניות מאוד מהירות.  אתם בטח שואלים, "רגע..., ומה עם להציל את העולם?" אז נכון, זאת העבודה. אבל בסדר העדיפויות של ארצ'ר זה קצת פחות דחוף ממה שזה נשמע.

חכו. הבלגאן רק מתחיל.

תבינו, לארצ'ר הייתה ילדות קשה.  אימו, מאלורי, אישה רעה ושתלטנית הזניחה אותו והוא נשלח לפנימייה. בשנותיו הרבות בפנימייה לא הכיר חברים ומספרים שכל שנה, בחג המולד, חגג ארצ'ר הקטן בתחנת הרכבת. ככה זה כשאמא עוברת דירה בלי להודיע.

קלעתם נכון, כשגדלים ככה הופכים להיות בהמה. והיום, ארצ'ר מעביר את ימיו בהתנהגות ברוטאלית וגסת רוח, מעליב ועוקץ כל דבר שזז ובעיקר דופק את כולן ולא דופק חשבון לאף אחד.

חוגג את החיים כבר אמרנו? 

ועוד לא הזכרנו את הסוכנת שלצידו. נו, אתם יודעים איך זה. הרי אי אפשר בלי. לאנה קיין, זה שמה, שאפילו יצאה עם ארצ'ר תקופה ומאז היחסים בינם יחסי אהבה-שנאה.

עם עוד שלל דמויות צבעוניות היישר ממשרדי הביון האמריקאי, הופכת הסדרה לתענוג צרוף של צחוק.

ולא בצחוק, יש כאן ים של השקעה. הפקה של פרק בודד אורכת חודש ומיטב הגרפיקאים של הוליווד חזק מאוד בסיפור. הסגנון של הסדרה תוכנן להיות ריאליסטי במיוחד כך שכל הדמויות דומות למישהו אמיתי, עם העתקה של סגנון התנהגות, תכונות אופי ועוד דברים שאין לעובדים במערכת ביפ!. תודו שזה גם קטע.

אדם ריד, יוצר הסדרה ואיש אשכולות של ממש, סיפר על הרעיון מאחורי התסריט: "ישבתי בבר ונורא רציתי להתחיל עם הבחורה ממולי. אבל המילים נעתקו. חשבתי איזה מגניב אם היה מישהו שאומר תמיד את המשפטים הנכונים ."  אחד לאחד ארצ'ר.

 

תיהנו ואל תשכחו מי סיפר לכם!