נראה שכבר אפשר לכנות את זה בשם: "תשוקת ניינטיז". זו נראית כמו ההגדרה המתאימה ביותר לגל הרטרו הענק שסוחף את עולם האופנה בעונות האחרונות, וכולו נוסטלגיה מתוקה לעשור ההוא שבו רוב מובילי הדעה כיום גדלו. השפעות הגראנג', הצ'וקרים על כל גרסואותיהם, שמלות הסליפ, גרבוני הרשת - אין באמת צורך בעוד דוגמאות, נכון? פשוט הסתכלו סביבכם וספק אם תפספסו את המגמה.
כעת היא באה לידי ביטוי באופן מילולי ממש, ובעיקר זמני הרבה פחות מעוד שרשרת קולר: בני ובנות דור ה-Y, או "מיליניאלס" כפי שהם מכונים מעבר לים, כנראה הפנימו שאין יותר קול מלהיות מי שגדל בניינטיז, ובאופן טבעי יש להנציח את גאוות היחידה הזאת כמין סמל סטטוס אופנתי ואדג'י. כך נולד טרנד הקעקועים המינימליסטי שמטביע על העור את שנת הלידה.
השמות שכבר הצטרפו אליו בהחלט תורמים להכתרתו כמדויק והכרחי, וביניהם תמצאו את אנואר חדיד, ליאם פיין מוואן דיירקשן, ויקטוריה ולרואל - העוזרת האישית של קיילי ג'נר, בלה תורן ועוד - כוכבי נוער שנערצים, באופן אירוני, בעיקר על ידי בני דור ה-Z שבשבילם שנות התשעים הן שמועה אקזוטית. אנחנו חייבות להודות שעם כל הציניות, אכן מדובר ברעיון חמוד ותוצאה קולית למדי. נכון, הוא משקף נרקיסיזם אופייני ובשלב מסוים יאפשר לאנשים לנחש את גיל המקועקעים גם כשהם כבר יהיו פחות גאים בו, אבל תודו שזה בהחלט עדיף על טרנד קעקועי הברקודים הקשוח והמאוס.