חראקירי

צפו בתקציר המשחק (באדיבות כאן)

במילון העברי, ולמעשה בכל שפה אחרת, עדיין לא הומצאו מילים שיכולות לתאר את מה שקיבלנו הערב (שני) מבלגיה ויפן. התצוגה כללה לא פחות מחמישה שערים במחצית השנייה, ומהפך שלא ראינו בגביע העולם כמעט 50 שנה. הסמוראים הכחולים כבר הובילו 0:2, אבל השדים האדומים ביצעו מהפך ענק ב-21 הדקות האחרונות כולל שער ניצחון של נאסר צ'אדלי בשנייה האחרונה של המשחק. התנחומים הולכים ליפנים שהציגו משחק נפלא ואמיץ, אבל החוסן הגופני של בלגיה, ביחד עם הכישרון העצום, עשו בסופו של דבר את ההבדל וסידרו לנו רבע גמר אדיר בין ברזיל לבלגיה.

למרות המהפך האדיר, והעובדה שלראשונה מאז 1970 הצליחה נבחרת לחזור מפיגור של שני שערים בשלב הנוקאאוט, לרוברטו מרטינס אסור לנוח על זרי הדפנה. בניגוד לשלב הבתים, הערב יותר מדי דברים חרקו במכונה המשומנת שלו. קווין דה בריינה היה רע לאורך דקות ארוכות, אדן הזאר כפה את עצמו על המשחק, קראסקו ומרטנס המשיכו ביכולת הבינונית שלהם, ובעיקר, ההגנה של השדים האדומים הובכה פעם אחר פעם ונראתה איטית וכבדה. שחקני ההתקפה של ברזיל יידעו לעשות הרבה יותר אם בלגיה תיתן להם את ההזדמנויות.

מנגד, אפשר להניח שנבחרת יפן רכשה הערב לא מעט אוהדים ברחבי העולם לאחר ההופעה ההירואית שלה. הסמוראים הכחולים הציגו משחק אינטיליגנטי וקר רוח, ולמרות יחסי הכוחות, הם היו קרובים מאוד לעלייה ראשונה בתולדותיהם לרבע הגמר. אקירה נישינו, שמונה למאמן רק לפני שלושה חודשים, העמיד נבחרת ממושמעת שידעה לנצל את היתרונות שלה והציגה כדורגל שמח ויפה לעין. מעל כולם בלטו טקאשי אינוי ושחקני ההגנה מאיה יושידה וג'ן שוג'י, ומאוד יכול להיות שעם שוער טוב יותר בשער היינו מדברים אחרת בסיום. אין ספק שיפן תיזכר כאחת מההפתעות הכי נעימות של המונדיאל.

ערב המשחק, המפגש בין בלגיה ליפן נחשב לחד צדדי ביותר מכל משחקי שמינית הגמר. בלגיה טיילה בבית המוקדם שלה ועם סוללת הכוכבים מאנגליה ואיטליה היא הכינה את עצמה למפגש מול ברזיל ברבע הגמר. יפן נחשבה לקבוצה החלשה ביותר בבית ח', אבל היא הפתיעה את כולם וניצחון על פולין סלל לה את הדרך ל-16 האחרונות, בזכות שני צהובים פחות מלסנגל. את מה שקיבלנו בהמשך אף אחד לא דמיין.

במחצית הראשונה רוב הדברים התנהלו כמצופה. בלגיה לא הבריקה אבל הייתה הרבה יותר דומיננטית מיפן, בעיקר בזכות העוצמות הפיזיות שלה שהסמוראים הכחולים לא ידעו איך להתמודד איתן. רגע לפני השריקה למחצית, טיבו קורטואה כמעט וכבש שער עצמי אומלל, שבישר לנו על מה שצפוי לקרות ב-45 הדקות הבאות.

180 שניות בתוך המחצית השנייה קיבלנו את הטעות הקשה הראשונה של הערב. יפן יצאה למתפרצת תמימה, אבל יאן ורטונגן האיטי שגה קשות ואפשר לגנקי הארגוצ'י לעלות את האסייתים ליתרון (48). היה זה השער הראשון אי פעם של יפן בשלב הנוקאאוט של המונדיאל. עוד לא הספקנו להתיישב אדן הזאר הדביק כדור לקורה, אבל היפנים הכו שוב. טקאשי אינוי, השחקן הטוב ביותר של יפן בטורניר, שלח פצצה לפינת השער של קורטואה שהכניס את הבלגים להלם (52).

לרוברטו מרטינס לקחו 13 דקות להתאושש אבל בדקה ה-65 הוא עשה צעד שבדיעבד הכריע את ההתמודדות לטובת נבחרתו והעלה מהספסל את מרוואן פלאייני ונאסר צ'אדלי. הבלגים החליטו ללכת בכל הכוח על כדורי גובה וזה בהחלט הוכיח את עצמו. ורטונגן כיפר על הטעות שלו עם נגיחה מזווית קשה מאוד בשביל לצמק, כשגם לשוער היפני קוואשימה יש חלק לא מבוטל בשער (69). עברו חמש דקות נוספות ופלאייני נגח עם כל הלב את השוויון לאחר הגבהה של הזאר (74).

באופן די צפוי, השוויון הדרמטי הרגיע את הבלגים שהורידו את הרגל מדוושת הגז, ועד הסיום הנדנדנה נטתה לכיוונה של יפן שנראתה קרובה יותר להחזיר לעצמה את היתרון. למרות זאת, התקפה רדפה התקפה ושתי הנבחרות היו קרובות מאוד להכריע את ההתמודדות. המילה האחרונה הייתה של בלגיה. יפן, בנאיביות, שלחה את כל השחקנים שלה קדימה לכדור הקרן שניות לפני השריקה לסיום, ובלגיה יצאה למתפרצת על פי הספר שבסיומה שלח צ'אדלי את הכדור לרשת של קוואשימה וחץ לליבם של 126 מיליון יפנים (94). בלגיה השלימה מהפך מדהים ושלחה את יפן הביתה, והחלום של דור הזהב הבלגי עדיין חי וקיים.