האיש שלא היה שם: טיאגו סילבה שוב מנהיג את ברזיל

מלחמה ושלום. סילבה וניימאר (צילום: getty) | צילום: ספורט 5

בדקה ה-83 של המשחק מול קוסטה ריקה, היריבה שוב בזבזה יותר מדי זמן, השעון תקתק לקראת הסיום והמונדיאל של ברזיל החל להסתבך עם 0:0 מתקרב, אחרי ה-1:1 המאכזב מול שוויץ במשחק הראשון. למרות המצב הבעייתי, טיאגו סילבה החליט בכל זאת לנהוג בספורטיביות, ולהחזיר את הכדור לקוסטה ריקנים אחרי שהשופט עצר את המשחק לטובת טיפול באחד השחקנים שלהם. זה לא עבר בשלום אצל האוהדים של ברזיל, ששרקו בוז ובעיקר, לא אצל ניימאר.

"הוא קילל אותי הרבה מאוד אחרי זה", סיפר סילבה עם סיום הניצחון הדרמטי של ברזיל, 0:2, ניצחון שהושג משערים של קוטיניו וניימאר בתוספת הזמן, "אני רואה בו אח קטן, אני מנסה לדאוג לו ולתת לו עצות נכונות והיום הייתי מאוד עצוב מההתנהגות שלו. אני חושב שהוא צדק, כי הם באמת האטו את המשחק ובזבזו זמן, אבל החזרתי את הכדור כי ידעתי שזה לא הכדור שיוביל לניצחון שלנו. אני מרגיש מאוד בנוח עם מה שעשיתי. יש המון לחץ על ניימאר, אז הוא צריך לשחרר קיטור לפעמים. אני לא כזה".

מאז שהסיפור הזה התפרסם, סילבה ניסה להרגיע את הרוחות ואחרי שכבש ב-0:2 מול סרביה, מבישול של ניימאר בכדור קרן, הוא טען שבסך הכל התבדח והבהיר שהכל בסדר בינו לבין חברו לפריס סן ז'רמן והנבחרת. בין אם ההכחשות של הבלם הוותיק נכונות ובין אם באמת היה שם רגע של כסאח, השורה התחתונה לא משתנה והיא שכל מי שקרא על המקרה הזה האמין שזה אכן המצב: ניימאר, כישרון העל, לחוץ ועצבני ומאבד את הראש. טיאגו סילבה לעומת זאת, מנוסה ורגוע ויודע שאפשר גם אחרת.

לצערה של ברזיל, אף אחד משניהם לא היה על כר הדשא ב"מינייראסו", ה-1:7 המשפיל של גרמניה על הסלסאו בחצי גמר המונדיאל הקודם. לשמחתה, שניהם כאן עכשיו. ניימאר, אבל גם, אולי בעיקר, טיאגו סילבה. כי כמו שברזיל גילתה במונדיאל הביתי שלה, כישרון זה נחמד וחשוב, אבל בלי אופי אי אפשר להגיע רחוק מדי.

הדמעות ב-2014 לא עברו בשקט (צילום: getty) | צילום: ספורט 5

סילבה, קפטן הנבחרת, החמיץ את המשחק ההוא בגלל כרטיס צהוב שספג ברבע הגמר מול קולומביה. הוא היה פנטסטי לאורך שלב הבתים ועזר לברזיל להתגבר על הלחץ האטומי של אירוח המונדיאל עם הופעות מרשימות מול מקסיקו וקמרון. בסיום שלב הבתים, פיפ"א דירגה אותו שלישי בין שחקני ההגנה ותשיעי בין כלל שחקני המונדיאל.

בשמינית הגמר הוא חטף ביקורת עזה מאגדות העבר של הנבחרת, אחרי שנראה דומע לקראת דו קרב הפנדלים מול צ'ילה ובחר שלא לקחת את אחת הבעיטות. הוא כונה על ידי קרלוס אלברטו "קפטן רך מדי", אבל הזכיר לכולם את האיכויות שלו עם שער (גם אז מבישול של ניימאר מקרן) ומשחק מצוין מול קולומביה ברבע הגמר. לצערו, אז גם הגיע הכרטיס הצהוב השני בטורניר וההשעייה מחצי הגמר, אשר לפניו אמר ז'וזה מוריניו כי סילבה הוא השחקן הכי חשוב של הסלסאו. אמר, וצדק בגדול כפי שהראתה תוצאת הסיום.

הפעם הוא נזהר יותר וצלח את שלב הבתים בלי כרטיס צהוב, כך שהוא לא בסכנה להחמיץ את רבע הגמר, שאחריו הכרטיסים מתאפסים בכל מקרה: "לעיתים נדירות אני משנה את דעתי לגבי הדברים בהם אני מאמין, אבל הלקחים שאני וכולנו למדנו ממה שקרה ב-2014 הם עצומים. אף פעם לא נשכח את מה שקרה שם, אבל אם נזכה הפעם אולי נוכל לצמצם את האפקט של המשחק ההוא עלינו. אני מקווה שהפעם זה יראה אחרת, גם עבורי וגם עבור כל הנבחרת. המטרה שלנו היא להיות אלופי העולם".

עצם החזרה לרוסיה היא אמוציונלית מאוד עבור סילבה, שכמעט מת במדינה הזו לפני למעלה מעשור. ב-2004, אחרי שפרץ בברזיל, הוא נרכש על ידי פורטו בגיל 20, שיחק רק בקבוצת המילואים והושאל לדינמו מוסקבה. בעת החתימה, הקבוצה הרוסית לא ערכה לו בדיקות רפואיות וכעבור זמן קצר הוא החל לחוש ברע. הוא לא הצליח לעמוד בקצב של חבריו לקבוצה ופיתח שיעול מטריד.

המצב הלך והידרדר וכשסילבה הגיע בסופו של דבר לאבחון בבית החולים, הרופאים אמרו שיש לו שחפת והוסיפו: "אם היית מגיע עוד שבועיים, כבר היית מת". הריאות שלו היו על סף קריסה וסילבה נלחם במחלה בבית החולים בבירת רוסיה במשך כמה חודשים, חלקם בבידוד מהעולם. כשהחל להבריא, הוא החליט לפרוש מכדורגל, אך אמו שכנעה אותו לתת לענף עוד צ'אנס והוא חזר לעצמו בענק, בפלומיננזה ואז במילאן ובפ.ס.ז'.

לאט לאט, הוא גם הפך למנהיג של הנבחרת, היורש של לוסיו במרכז ההגנה ובתפקיד המרגיע הלאומי על כר הדשא. למרות זאת, אחרי נגיעת היד שלו שסידרה לפרגוואי פנדל במשחק ההדחה של ברזיל ברבע גמר הקופה אמריקה ב-2015, סילבה החל לאבד את מקומו בהרכב לטובת מירנדה וחברו מפריס סן ז'רמן, מרקיניוס. השניים הללו היו הצמד של ברזיל לאורך כל המוקדמות המצוינות וחצי שנה לפני המונדיאל סילבה הודה: "הם משחקים טוב מאוד ביחד ובקושי עושים טעויות. אבל לאף אחד אין מקום מובטח בהרכב בנבחרת ברזיל".

אמר, וידע על מה הוא מדבר. בחצי השנה האחרונה, סילבה לקח למרקיניוס את המקום ובמונדיאל הוא משתף פעולה עם מירנדה במרכז ההגנה. טיטה הסביר שסילבה הוא "בלם בונה" בזכות יכולת המסירה שלו, שמניעה את ההתקפות.

BREAKING NEWS:

Thiago Silva is officially Brazil's captain vs Mexico. Tite trusts him in this decisive game. pic.twitter.com/TAwVloFqSF

— Seleção Brasileira (@BrazilStat) July 1, 2018

מלבד ההרכב עצמו, אחת ההחלטות המעניינות ביותר של טיטה הייתה לא למנות קפטן קבוע, אלא ללכת לפני כל משחק עם התחושה שלו. זה לא באמת משנה. כשיש בעיה או לחץ, כשצריך מישהו שידבר עם השופט או לנזוף באחד החבר'ה, סילבה הוא הראשון שמתייצב.

אחרי הניצחון על סרביה הוא אמר: "היו רגעים בהם סבלנו במשחק הזה, אבל כל הזמן נשארנו רגועים ומרוכזים וזה גם עזר לנו לכבוש את השער שלי, משהו שעבדנו עליו הרבה באימונים. אנחנו יודעים, כקבוצה, להתמודד עם קשיים". מול מקסיקו הוא יעלה כקפטן, כי טיטה סומך עליו יותר מעל כל אחד אחר בנבחרת.

ואכן, כשיש קשיים, טיטה יודע שסילבה הוא האיש שיעזור לנבחרת להתמודד איתם: "לבכות זה טוב. זה מוריד לחץ", אמר הבלם על הדמעות של ניימאר בתום המשחק מול קוסטה ריקה ולמרות העימות בין השניים, "הוא בכה כי הוא יודע כמה קשה עבדנו כדי להגיע עד לכאן". עוד לפני שהעולם החל לבקר את כוכב הסלסאו על עוד רגע שנוי במחלוקת, סילבה כבר היה שם כדי להתייצב לצדו ולהגן עליו.

סביר להניח שגם מקסיקו עבדה בימים האחרונים על כמה הפתעות לקראת המפגש עם ניימאר ושאר כוכבי ההתקפה של הסלסאו. הנבחרת ממרכז אמריקה רוצה לשבור את קללת שמינית הגמר שלה וסילבה יודע: "נצטרך משחק מושלם כדי לנצח אותם, כי הם לא מפסיקים לרוץ ויש להם המון כישרון".

הוא היה שם על כר הדשא, אחד משלושת "הוותיקים" של ברזיל בהפסד הכואב מול המקסיקנים בגמר אולימפיאדת 2012. סילבה, הקפטן, חלם לחגוג אז עם מדליית זהב אולימפית, אך אחרי הארד ב-2008, הסתפק הפעם בכסף וכעת, ישמח לנקמה.