כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף התמנון מנצח

 המחצית הראשונה של חצי הגמר בין ספרד לגרמניה הבהירה סופית שיש גרמניה אחרת. אחרי שחניכיו של יואכים "יוגי" לב הרגילו אותנו להצגות שלב אחרי שלב - היה ברור שהנה, הערב זה נגמר. מחצית שלמה, ואפילו לא מצב הבקעה אחד. אפילו לא חצי מצב. אין פלא, קשה להגיע למצבים כשהכדור לא אצלך.

הספרדים השתלטו על המשחק כמו נחש חנק שעט על הטרף שלו, נכרך סביבו ולא מאפשר לו לזוז. הם לחצו, שלטו ללא עוררין במגרש והניעו את הכדור ללא הפסקה. אלא שגם הם כמעט ולא הגיעו להזדמנויות. כך או כך, לספרדים לא היה מקום לדאגה: פול התמנון חזה שספרד תנצח, ופול התמנון יודע. כדורגל משחקים 90 דקות, ובסוף התמנון מנצח. השער היה רק שאלה של זמן.

שער עם הלב

לא מעט זמן יש תחושה שקרלס פויול מזייף. זה התחיל בעונה האחרונה של בארסה, כשפתאום כדורים התחילו לפעמים – אוי לבושה - לחלוף מעל ראשו, והמשיך גם במונדיאל הזה, עם כמה טעויות לא אופייניות. בעצם, אף טעות היא לא אופיינית לשחקן שלא עושה טעויות. ההחמצה שלו במחצית הראשונה נראתה כמו המשך ישיר של הירידה ביכולת. אלא שאז הגיעה הנגיחה בדקה ה-73', והכל נשכח. 1:0, כמו שדל בוסקה אוהב.

חשוב להבהיר: השער שכבש פויול לא נכבש עם הראש. הוא נכבש לגמרי עם הלב - ולא זה של יוגי. לא משנה מה יקרה בגמר (וברור שספרד תנצח), פויול הטביע עוד חותמת בפנקס ההישגים המרשים שלו; עוד תוצר מנצח של מחלקת הנוער הטובה ביותר בעולם. אותה מחלקה שסיפקה גם את המצטיין השני על המגרש - ילד בן 23 העונה לשם פדרו, שעד לפני פחות משנתיים לבש בכלל את מדי קבוצת המילואים של ברצלונה.

התוצאה על הלוח בסיום הראתה אמנם 1:0 לספרדים - כמו בכל משחקיה של ספרד משלב שמינית הגמר - אלא שגם הפעם, התוצאה הסופית מטעה. לא צריך להבין יותר מדי בכדורגל כדי לראות שספרד הייתה עדיפה בהרבה על גרמניה בכל פרמטר: השליטה בכדור, הבעיטות לשער ומצבי ההבקעה. אם במחצית הראשונה עוד היה ספק, הגיעה מחצית השנייה ועמה נעלמו הספקות. השער של פויול הובקע אמנם ממצב נייח, אבל הוא ללא ספק הגיע לספרדים, שפשוט העלימו את הגרמנים מהמגרש. לפעמים יש צדק בכדורגל.

אין מוריניו? אין בונקר ראוי

עכשיו מביטים בספרד קדימה, אל עבר גמר המונדיאל הראשון אי פעם בתולדות המדינה. נבחרת שמתבססת על הקבוצה הטובה בעולם, סביר להניח שתמצא עצמה גם בגמר אליפות העולם. כל עוד מוריניו לא בשטח, אף נבחרת מהשלבים הגבוהים לא הצליחה להפיק בונקר ראוי מספיק כדי להפיל את הספרדים. ולמרות כל אלה, ספרד חייבת להגיע לגמר מול הולנד הרבה יותר מפוקחת.

בראש ובראשונה, דל בוסקה צריך להבין שהקישור שלו חייב לסייע הרבה יותר להתקפה. כשבוסקטס וצ'אבי אלונסו משחקים יחד באמצע אמנם ליריבה אין כמעט סיכוי לראות את הכדור, אך הצד השני של המטבע הוא שגם לספרדים אין כמעט שחקנים בתוך הרחבה. אם לוקחים בחשבון שצ'אבי ואינייסטה הם לא הסקוררים הגדולים בתבל, יש בעיה רצינית בהפיכת השליטה במגרש לתוצאה הגדולה מ-1:0.

 חייבים להחמיא לדל בוסקה על הבחירה בפדרו במקום טורס המאכזב - בחירה שאולי באה באיחור של משחק או שניים, אבל הוכיחה את עצמה ברגע האמת. עדיין, גם לססק פברגאס, אחד הקשרים המרכזיים המוכשרים בעולם, יש מקום בהרכב. הוא יוכל לספק לספרד אופציה התקפית נוספת מהאמצע, שלא קיימת כל עוד בוסקטס ואלונסו תוקעים את המרכז.

אל תחמיצו

בספרד צריכים להבין שבגמר אסור יהיה להם להחמיץ כל כך הרבה: וייה, למרות השמירה ההדוקה, יהיה חייב להיות חד הרבה יותר. גם צ'אבי, שלמרות כמה רגעי התעלות דווקא לא נמצא בשיאו בטורניר הזה, יצטרך להיות מדויק ומפוקס בהרבה. והכי חשוב - אם פדרו יגיע להזדמנות נוספת כמו זו שהגיע אליה הלילה, היא תהיה חייבת להסתיים ברשת.

מילה לסיום לגרמנים: לפני המשחק, סיקרן אותי לראות מה תעשה מול הספרדים הנבחרת שהלהיבה עולם שלם מול אנגליה וארגנטינה. אלא שהגרמנים עשו במכנסיים. אנגליה (הנבחרת הכי טובה בעולם, לפני כל מונדיאל) וארגנטינה פשוט לא היו יריבות ברמה מספקת. גרמניה התאהבה ביכולת של עצמה, ולא הפנימה מול מי היא עומדת לשחק. ספרד מחקה אותה לחלוטין, אבל אין לגרמנים סיבה להיות עצובים. הם נתנו כל מה שהיה להם, אפילו יותר מזה. בעוד 4 שנים, אולי זה ישתלם.