אינייסטה הווינר הגדול, ספרד תיכנס להיסטוריה

הולנד כמדינה היתה ראויה לגמר. הצבע שהאוהדים הכתומים הביאו, היה תחליף ראוי ליכולת של הנבחרת שלהם. אבל עם כל הכבוד לחגיגה הענקית של היומיים האחרונים ביוהנסבורג, אלופת העולם הטרייה היא אלופה ראויה שתיזכר בהיסטוריה של הכדורגל. ספרד הוכיחה שהיא אחת מנבחרות הכדורגל הגדולות בהיסטוריה של המשחק.

ספרד היא מכונה קרה ומשומנת והולנד היא הלב והנשמה של המונדיאל הזה. המטאדור בא לעשות את פול התמנון ואת כל הפרשנים גדולים, האורנג' באו ליהנות מהחוויה ואם אפשר, גם להדהים את העולם בדרך. ההולנדים הבינו שכדי לנצח את ספרד הגדולה, הם חייבים להביא אותם לקרב חפירות מתיש.

על התזמורת: מארק ואן בומל, שהצליח לעצבן את צ'אבי ואינייסטה הרגועים, שאפילו פויול נראה רגוע לעומתם אחרי הטיפול של הקשר ההולנדי הקשוח. לאינייסטה נמאס, הוא נתן קטנה להולנדי בלי כדור ואפילו השחיל לו פעמיים בין הרגליים. ברגע הזה היתה תחושה שהוא יביא את גביע העולם הביתה. אחרי 50 דקות זה הגיע.

בגיל 26, אינייסטה ממתג את עצמו כווינר הגדול של הכדורגל העולמי. ההוא שהציל את ברצלונה הגדולה מהדחה בחצי גמר ליגת האלופות עושה זאת שוב ועל הבמה הכי גדולה של הכדורגל. רגע המשחק היה החיבוק האמיץ של אינייסטה עם קסיאס, האיש שהציל את ספרד אי שם בתחילת המחצית השניה משער של רובן.

אינייסטה. ווינר (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

לעצור את ספרד הנוכחית 90 דקות זה דבר אחד, לעצור אותה 120 דקות זה כבר משהו אחר. ההארכה היתה כולה ספרד, כשההולנדים פשוט נפלו מהרגליים. הטריקים של הולנד למשוך זמן לא הוסיפו לכבוד המעמד, עם כל הכבוד ליכולת ספירת 9 המטרים של ואן דר וארט. הכתומים יחזרו הביתה עם המחמאות, אבל גם עם הכינוי "לוזרים". שוב גמר ושוב כלום.

תומכי המונדיאל קיוו לגמר גדול שיוכל להגיד לכל המבקרים שאין להם ממש מושג. אבל כמו שהגביע העולמי נפתח חלש ורק כמה משחקים הצליחו לרגש את הקהל בבית, כך גם הסיום. מאז 1986 לא היה גמר גביע העולמי שייחקק בזיכרון של כל אוהדי הכדורגל. שמונה שערים בחמישה הגמרים האחרונים הוא לא מאזן מרגש עד כדי כך.

קסיאס (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

היציעים ב"סוקר סיטי" נתנו צ'אנס למשחק עד הדקה ה-44, אז החל הגל המקסיקני המפורסם. ברגע שהקהל הודיע לשחקנים שהוא מחפש אטרקציות אחרות, גם הם הבינו שהם צריכים להביא את היכולת שלהם למעמד. המחצית השנייה הביאה קצב טוב יותר ומצבים מדהימים של וייה ורובן, אבל כמו שכל המבקרים אמרו: האירוע הכי גדול של הכדורגל העולמי צריך לנפק משחק טוב יותר.

רובן מתקשה לעכל (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

האוהדים של הולנד אולי צבעוניים, אבל הנבחרת שלהם אפורה מאוד. לתת את הכדור לרובן שידהר באגף וינסה לעשות משהו מזכיר את כדורגל בשכונה ביום שישי. במהלך כל המונדיאל, ההולנדים שיחקו ללא חלוץ מטרה אמיתי. עובדה שבמהלך המחצית הראשונה ואן פרסי לא קיבל ולו כדור אחד עם הגב לשער. התקווה לדוג משהו בכדור חופשי או קרן היתה טובה לשלב המוקדם, לא לגמר. את תואר "מלכת החן" היא קיבלה, אבל רק את זה.

כשוואן פרסי הצליח לברוח קצת לאגפים, רובן הגיע למצב מול שוער. אבל עם כל הכבוד, קסיאס לא פראייר והמראה של פפה ריינה משתחווה לשוער הראשון של הנבחרת על הספסל היה יוצא דופן. עידוד כזה הספרדים לא קיבלו מהיציעים אפילו. השוער, מהטובים בהיסטוריה, רושם וי על התואר האחרון שעוד נותר לו.

גביע (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

קסיאס הוא השוער השני ברציפות שחתום על אליפות עולם אחרי בופון ב-2006. עידן הכוכבים שמובילים נבחרת כנראה נגמר אבל אוי לכדורגל העולמי אם השוערים יהיו הכוכבים החדשים. הבשורה השנייה: המאמנים הופכים להיות מרגע לרגע משמעותיים יותר למשחק. העולם מעדיף יותר מסי ורונאלדו ופחות את דל בוסקה ו-ואן מאווריק.

גמר 2010 ייזכר כגמר של רגש. כדורגל גדול לא היה אבל הרגש שבו הכדור של אינייסטה ננעץ ברשת של שטקלבורג, הוציא דמעות מאחרון האדישים.